תספרו לי את הסוד שלכם

תספרו מאנונימי, אפשר לפרוק
הנה אני אספר משהו
מבחוץ אני נראת סך הכל בסדר ושמחה ו"התלמידה המצטיינת" אבל באמת שאני עייפה מהכל. אני מרגישה שכולם מסביבי לא מבינים אותי, ושאם אני אספר להם שאני רואה את הדברים בצורה שונה הם יחשבו שאני משוגעת, כי זה באמת קצת מוזר
אני עוברת ליד כולם ואני מקללת אותם בראש. אני שונאת ילדים מסוימים ואני מרגישה כאילו אני מוקפת במטומטמים, ואני משקרת בנוגע לעצמי כל פעם כשאני אומרת "בסדר" אני חושבת שאני יכולה לאבד את זה
אני מרגישה שכולם מסביבי צבועים ואולי גם אני אחרי הכל
אני רק רוצה לגמור עם בית ספר כבר ולהיות חופשיה, אבל תכלס, זה רק איפה שזה נהיה מסובך יותר אז אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה