5 תשובות
מזדהה ביותר ושואל את אותה השאלה
חוסר מוטיבציה היא אולי הבעיה השכיחה ביותר.. אחרי חרדות על מוות ודיכאון על החיים חרדה חברתית ואי אפשר שלא לדבר על המלחמה שמתרחשת אי שם באוקריאנה אה וגם ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים.
טוב, במבה תהיה ספציפי. אוקיי, נתמקד בבעיה שלנו שהיא חוסר מוטיבציה (רגע רק לשם האיזון אני חייב לומר שיש גם טוב בעולם הזה לא רק רוע ובעיות שאת חלקם ציינתי מקודם).
חוסר במוטיבציה יכול להיגרם מכל מיני נסיבות אך לעניינו פחות חשוב מהן הנסיבות אלא יותר פרקטיקה- כיצד להתמודד, והתשובה היא פשוט לקום כמו אריה ולעשות את מה שצריך לעשות, גם כשיש חוסר במוטיבציה. ואסביר: ברגע שפשוט עושים את מה שצריך גם כשאין כח ייקח קצת זמן אבל מיד לאחמ''כ המוטיבציה תבוא מעצמה, עיקר הקושי הוא ההתחלה (כמו שאומרת האמרה "כל התתחלות קשות") ולכן אם רק עושים את הצעד הראשון האמיני לי השאר כבר הרבה יותר קל. הנה דוגמה: כמה קשה לקום בבוקר? יש אנשים שזאת משימה פשוטה למדי בעבורם ויש (כמוני..) שזו משימה כמעט בלתי אפשרית, אתייחס לקבוצה השנייה שכאמור היא כוללת אותי; במקום לומר עוד 5 דק' ועוד 5 דק' ולבסוף אני מוצא את עצמי מתעורר באיחור של שעתיים במקרה הטוב, כשאני עושה את הצעד הראשון שהוא באמת קשה וזה לקום (שזה סה''כ לעמוד על הרגליים לשתות משהו ואת יודעת מה בגלל שאני לארג' גם לבדוק עידכונים בטלפון) עוברים 10 דק' וזהו, העייפות עוברת, פלא פלאים. מה זה בא ללמד? כל התחלה כרוכה בקושי ומאמץ רב, אך עם רק מתחילים (עם מינימום קורטוב של רצינות) הו אז ה"עייפות" (במרחאות כי לאו דווקא עייפות פיזית אלא חוסר במוטיבציה..) עוברת.
שואל השאלה:
^שנה שעברה וגם השנה היו לי חרדות על מוות ומחשבות אבדניות, זה קשור?
אנונימית
ברור, בעיה מובילה לבעיה, זה ידוע. חרדות, מחשבות אובדניות, אלה גורמים שמן הסתם עלולים לגרור לאיבוד מוטיבציה. אני איני גורם מוסמך, לכן תפעילי שיקול דעת ואם נראה לך שאת זקוקה אמליץ לפנות לאבחון ובמידת הצורך טיפול (טיפול אשר אינו מצריך כדורים פסיכאטרים, ברוב המקרים אני נגד, כוונתי לטיפול פסיכולוגי אם כי יותר יפה לקרוא לזה ייעוץ אבל רשמית זה נקרא טיפול אז אני כותב טיפול בתכלס אין מה לחשוש זה לגיטימי לגמרי).

בכל אופן מאחל הצלחה רבה בכל דרך אשר תפני ואני תמיד כאן אם תצטרכי משהו :)
שואל השאלה:
^תודה רבה❤
אנונימית