סתם שאלה קטנה שרציתי לישאול אותכם, אתם אוהבים ילדים עם צרכים מיוחדים?

מאוד הם מדהימים

מאיזו בחינה?
אין לי בעיה איתם, צריך הרבה סבלנות.

לא

אני לא אוהבת ילדים בכללי

כן למה לא אני אוהבת בכלל ילדים

לא, הם כאב ראש

לא כי צריך הרבה סבלנות וזה משהו שאין לי

מאודד

אם אענה בכנות, אני לא מסכימה עם חלק מהתשובות (אך מכבדת).
אני גם על הרצף, ובכיתת תקשורת. יש ויש, יש נערים\"ילדים" שהם נחמדים מאוד וכיף לדבר איתם. אבל לקרוא לכולם "חמודים" ו"טהורים", זה קצת מכליל ולפעמים טיפה מציק. קצת מציק שהמורה לכישורי חיים קורא לך "חמודה", גם זה יוצר סביבת מורה-תלמיד לא כה נעימה. אני מבינה שזה מהקטע של "כמה הם חמודים", אבל בשלב כלשהו זה קצת משפיל במובן מסוים.
כן, לחלק מהילדים על הרצף יש מן "תמימות" כזו, ואני מניחה שזה נובע מכך. אבל אני בטוחה שגם לרובם שם זה קצת מציק כשקוראים להם "חמוד.ה". כבר קרה (וקורה) שהרבה אנשים קוראים לי חמודה, ואני לא מבינה מאיפה הם באו. גם כשקוראים לי ולאחרים "מלאכים" (מניחה שאני נובע מה"תמימות"), גם זה קצת מציק. גם כל המחמאות האלו, זה כבר לא כזה מחמיא כשכל אדם קורא לך כך בגלל סטיגמה. לדעתי, המחמאות הן באמת מחמיאות כשהן מגיעות ממקום אינטימי ומאדם שאתה בקשר עמוק עמו.

ולשאלה.
כמו שעניתי מקודם, יש ויש.
אני לא יכולה להגיד שאני "מתה" על כולם, אבל אני לא שוללת אף אחד בגלל המגבלות שלו.