7 תשובות
וואו
תכול
שמיים זה כחול וים שקוף
היי העלת נקודה מאוד מעניינת. בשל הפיזיקה של צבע כחול זה צבע מאוד נדיר בטבע, ולכן אין ככ איזכור שלו במקורות היסטוריים, וכשאר כן יש איזכור כמעט תמיד קוראים לכחול משהו כמו "צבע השמים".
חוץ מזה, השמים נדמים לנו כחולים בגלל שבירת אור השמש, והים כחול בגלל השתקפות השמיים במים וגם בשל שלל החיידקים והצמחים החיים במים.
סרטון המסביר על למה כחול נדיר בטבע:
https://youtu.be/3g246c6bv58
חוץ מזה, השמים נדמים לנו כחולים בגלל שבירת אור השמש, והים כחול בגלל השתקפות השמיים במים וגם בשל שלל החיידקים והצמחים החיים במים.
סרטון המסביר על למה כחול נדיר בטבע:
https://youtu.be/3g246c6bv58
יש פירות יער כחולים
אנונימי
וואו זה הדבר הכי מעניין שקראתי בחיים חחח תודה על ההעשרה! עשית לי חשק לחקור על הנושא יותר לעומק
אנונימית
אז אפרק את השאלות ואענה עליהן:
ראשית, צבע הוא פשוט הפרשנות של המוח שלנו לגלי־אור באורכי־גל שונים. הדבר נכון לגבי כל הצבעים.
הצבע הכחול והצבע התכלת נובעים מאורכי־גל שונים של האור, אם כי שילוב של אורכי־גל שונים גם יכולים ליצור חוויה דומה (כמו שילוב של כחול עם מעט ירוק, היוצר תכלת).
בטבע צבענים של כחול ותכלת הם יחסית נדירים, השערה המנסה להסביר את התופעה גורסת שהיכולת להבחין בצבעים הללו היא יחסית מאוחרת ולכן רוב החיות עם צבעים כאלה פִתחו מבנים מיקרוסקופים היוצרים אותם ולא צבענים, פשוט כי התאמה כזאת הייתה הרבה יותר סבירה לעומת יצירת צבען חדש לגמרי.
ועכשיו לגבי הים והשמיים:
האור המגיע מהשמש הוא לבן כי הוא מכיל את כל הצבעים בעוצמה גבוהה, אך לא כל אורכי הגל שווים בעוצמתם, יש יותר גלים סביב התחום הירוק ופחות כשמתרחקים ממנו.
כשהאור עובר באטמוספירה הוא מתפזר והאור בעל אורכי־הגל הארוכים יותר מתפזר יותר מהאור בעל אורכי־הגל הקצרים יותר, והאור האדום, הכתום והצהוב הוא בעל אורכי־הגל הארוכים יותר ולכן הוא מתפזר פחות בעוד התכלת, הכחול והסיגל מתפזרים יותר.
התוצאה היא שהצבע התכלת הופך להיות הדומיננטי ביותר.
מה לגבי הים?
רובנו מכירים את התשובה הפשוטה שהים משקף את השמיים, ויש בה אמת - אכן יש השתקפות של השמיים בים התורמת לצבע הכחול שלו.
אבל הים לא בדיוק תכלת כמו השמיים, הוא כחול. והמים כחולים גם מתחת לפני־הים, שם אין השתקפות של השמיים. מה הסיבה לכך?
בנוסף להשתקפות של השמיים יש במים גם חומרים ויצורים המוסיפים לגוון הכחול שלו, הם גם יכולים להטות את הצבע של המים במערכות אקולוגיות שונות בהם יש יצורים וחומרים שונים במים.
אך סיבה חשובה ומרכזית היא שהמים מחזירים את האור הכחול באופן טבעי.
מים יכולים לבלוע אורכי־גל שונים, אך הם בולעים את אורכי־הגל יותר ככל שהם יותר ארוכים.
כשיש לנו מעט מים, כמו בכוס, אנחנו לא נבחין בכך. אך ככל שהמים יותר עמוקים יותר מהאור יבלע.
אפשר גם להבחין כשמביטים בשפת הים - קרוב לחוף, איפה שהמים רדודים יותר, הגוון הוא יותר תכלת־ירקרק אך בעומק המים מקבלים גוון כחול־עמוק.
ומה לגבי העמים הקדומים?
ככל שהשפה מתפתחת היא מכילה יותר ויותר מילים המבדילות בין גוונים שונים. יש אינסוף גוונים שונים בקשת אך כמובן שאין מילה לכל צבע שונה, רובם נראים כמעט זהים אחד לשני.
תחילה, מילים המפרידות בין צבעים מנוגדים יותר מתחילות להופיע (כמו אדום, שחור ולבן) ועם הזמן צבעים שונים מתחילים לקבל מילים משלהן. למשל, ביפנית לא הייתה מילה לצבע הירוק והוא נחשב לגוון של כחול, כמו שבאנגלית מתייחסים לתכלת וכחול כאותם הצבעים (תכלת נקרא פעמים רבות light blue למרות שיש לו אורך־גל שונה). כלום פירוש הדבר שהאנגלים אינם יכולים להבדיל בין כחול ותכלת? או שלא יזההו היפנים את ההבדל בין כחול וירוק? לא, אך כנראה לא היה צורך בהיסטוריה של אותן שפות ליצור מילה מבדילה לאותם צבעים.
סליחה על התשובה הארוכה, יש כמות לא מעטה של שאלות.
ראשית, צבע הוא פשוט הפרשנות של המוח שלנו לגלי־אור באורכי־גל שונים. הדבר נכון לגבי כל הצבעים.
הצבע הכחול והצבע התכלת נובעים מאורכי־גל שונים של האור, אם כי שילוב של אורכי־גל שונים גם יכולים ליצור חוויה דומה (כמו שילוב של כחול עם מעט ירוק, היוצר תכלת).
בטבע צבענים של כחול ותכלת הם יחסית נדירים, השערה המנסה להסביר את התופעה גורסת שהיכולת להבחין בצבעים הללו היא יחסית מאוחרת ולכן רוב החיות עם צבעים כאלה פִתחו מבנים מיקרוסקופים היוצרים אותם ולא צבענים, פשוט כי התאמה כזאת הייתה הרבה יותר סבירה לעומת יצירת צבען חדש לגמרי.
ועכשיו לגבי הים והשמיים:
האור המגיע מהשמש הוא לבן כי הוא מכיל את כל הצבעים בעוצמה גבוהה, אך לא כל אורכי הגל שווים בעוצמתם, יש יותר גלים סביב התחום הירוק ופחות כשמתרחקים ממנו.
כשהאור עובר באטמוספירה הוא מתפזר והאור בעל אורכי־הגל הארוכים יותר מתפזר יותר מהאור בעל אורכי־הגל הקצרים יותר, והאור האדום, הכתום והצהוב הוא בעל אורכי־הגל הארוכים יותר ולכן הוא מתפזר פחות בעוד התכלת, הכחול והסיגל מתפזרים יותר.
התוצאה היא שהצבע התכלת הופך להיות הדומיננטי ביותר.
מה לגבי הים?
רובנו מכירים את התשובה הפשוטה שהים משקף את השמיים, ויש בה אמת - אכן יש השתקפות של השמיים בים התורמת לצבע הכחול שלו.
אבל הים לא בדיוק תכלת כמו השמיים, הוא כחול. והמים כחולים גם מתחת לפני־הים, שם אין השתקפות של השמיים. מה הסיבה לכך?
בנוסף להשתקפות של השמיים יש במים גם חומרים ויצורים המוסיפים לגוון הכחול שלו, הם גם יכולים להטות את הצבע של המים במערכות אקולוגיות שונות בהם יש יצורים וחומרים שונים במים.
אך סיבה חשובה ומרכזית היא שהמים מחזירים את האור הכחול באופן טבעי.
מים יכולים לבלוע אורכי־גל שונים, אך הם בולעים את אורכי־הגל יותר ככל שהם יותר ארוכים.
כשיש לנו מעט מים, כמו בכוס, אנחנו לא נבחין בכך. אך ככל שהמים יותר עמוקים יותר מהאור יבלע.
אפשר גם להבחין כשמביטים בשפת הים - קרוב לחוף, איפה שהמים רדודים יותר, הגוון הוא יותר תכלת־ירקרק אך בעומק המים מקבלים גוון כחול־עמוק.
ומה לגבי העמים הקדומים?
ככל שהשפה מתפתחת היא מכילה יותר ויותר מילים המבדילות בין גוונים שונים. יש אינסוף גוונים שונים בקשת אך כמובן שאין מילה לכל צבע שונה, רובם נראים כמעט זהים אחד לשני.
תחילה, מילים המפרידות בין צבעים מנוגדים יותר מתחילות להופיע (כמו אדום, שחור ולבן) ועם הזמן צבעים שונים מתחילים לקבל מילים משלהן. למשל, ביפנית לא הייתה מילה לצבע הירוק והוא נחשב לגוון של כחול, כמו שבאנגלית מתייחסים לתכלת וכחול כאותם הצבעים (תכלת נקרא פעמים רבות light blue למרות שיש לו אורך־גל שונה). כלום פירוש הדבר שהאנגלים אינם יכולים להבדיל בין כחול ותכלת? או שלא יזההו היפנים את ההבדל בין כחול וירוק? לא, אך כנראה לא היה צורך בהיסטוריה של אותן שפות ליצור מילה מבדילה לאותם צבעים.
סליחה על התשובה הארוכה, יש כמות לא מעטה של שאלות.