פתחתי קופסת שימורים של תירס, נראה לכם הגיוני?

והתחלתי לאכול ואז אמא שלי באה ואמרה לי שזה משמין אז ירקתי את מה שלעסתי ושמתי בפח ועליתי למעלה לחדר שלי..
היא מתחילה לצעוק עליי מלמטה שאני כפויית טובה ושאני צריכה להיראות נורמלי בבת מצווה של אחותי..
לפני שזה קרה היא שאלה אם אני מרגישה בסדר ועניתי לה שכן אבל חרא שלי, אני כמעט לא אוכלת..
אחרי שעליתי למעלה אחותי אמרה לה שלא אכלתי כל היום והיא אמרה "עדיף ככה".
זה נשמע שאני שמנה ממש אבל זה לא שהמשקל לי חצה את קו הבריאות.
בקיצור... היה טוב לפרוק אני פשוט צריכה להשאיר את זה מאחוריי..
מאחורי כל העלבונות שהחריזו על הגוף שלי.
תודה לכם סוטים יקרים שאוהבים להסתכל על החזה שלי ולשרוק ולצעוק לי כאלו אני לא קיימת.
תודה לכם משפחה יקרה שכל פעם אומרת לי את האמת בפרצוף לגבי הכיעור שנולדתי איתו.
ותודה לביטחון העצמי שלי שהביא אותי עד הלום.