כמה חברים שלכם יודעים שיש לכם אח.ות עם מוגבלות?

הרבה, בערך כל הכיתה שלי
אני זוכרת שדיברתי על זה בפני כל הכיתה בשיעור ביולוגיה

מי שבאה אליי הביתה
וגם כמה שסתם דיברתי איתם עליה

כמה חברים בודדים.

אין לי חברים

בעבר לא הייתי טורחת לציין את זה.
זה הרגיש לי לא רלוונטי..
גם לא הייתה לו הגדרה אחת ברורה והיה נורא קשה להסביר מה השוני שלו בצורה שאנשים יבינו חוץ מ.. 'הוא מהאנשים האלה שעולים איתך לאוטובוס ואת מרגישה שמשהו לא בסדר אצלם אבל לא בדיוק יכולה לשים את האצבע על מה'.
היום.. כשהשיחה מגיעה לשאלות על משפחה ואחים אני מספרת בפה מלא.
כן יש לי אח עם פיגור קל ועוד כמה תוספות נלוות.
אני מרגישה שזה לשבור את מעגל של שתיקה ולשים את הדברים על השולחן מראש בלי הפתעות דבר שדווקא גורם לקבלה חיובית ולהכנה.

אני עם מוגבלות ובן יחיד. כל החברים שלי יודעים ואני לא מתבייש בזה

כשהייתה כולם ידעו