11 תשובות
אם זה ממש קשה לך לכי לפסיכולוג אבל יכול להיות שסה פשוט לא בישבילך
אנונימי
תראי אני לא מתנדב במד"א, אבל יש לי חברים שכן.
אני מאמין שבהתחלה זה קשה, אבל מתרגלים לזה.
אני מאמין שבהתחלה זה קשה, אבל מתרגלים לזה.
אולי תדברי עם עוד מישהו שמתנדב איתך,הוא בטח יוכל לעזור ולתת עצות
שואל השאלה:
זה פחות כיה לי קשה מהמובן הזה כי אני ממש שמחתי שהצלחנו להביא אותו בזמן פשוט היה לי קשה לראות את אח שלו מתפרק
זה פחות כיה לי קשה מהמובן הזה כי אני ממש שמחתי שהצלחנו להביא אותו בזמן פשוט היה לי קשה לראות את אח שלו מתפרק
אנונימית
יש לי ידידה שמתנדבת במדא
היא משתדלת שההתנדבות שם לא תשפיע לה על החיים האישיים אבל לרוב זה קשה לה
היא רואה ממש דברים מזעזעים
והיא אמרה: אפילו שזה קשה לראות את זה וזה עצוב אם הבן אדם ימות
לפחות אני אדע שניסיתי לעזור לו
בכל מקרה הסיכויים קלושים
אז אם הצלחתי אני שמחה ואם לא הצלחתי אני מבואסת ממש אבל אין מה להיות עצובה ולתת לזה להשפיע עליי כי לפחות ניסיתי
זה עדיף מכלום
היא משתדלת שההתנדבות שם לא תשפיע לה על החיים האישיים אבל לרוב זה קשה לה
היא רואה ממש דברים מזעזעים
והיא אמרה: אפילו שזה קשה לראות את זה וזה עצוב אם הבן אדם ימות
לפחות אני אדע שניסיתי לעזור לו
בכל מקרה הסיכויים קלושים
אז אם הצלחתי אני שמחה ואם לא הצלחתי אני מבואסת ממש אבל אין מה להיות עצובה ולתת לזה להשפיע עליי כי לפחות ניסיתי
זה עדיף מכלום
היי אהובה, דבר ראשון אני גם מתנדבת במדא ובמהלך ההתנדבות חוויתי במלא מעט מקרי מוות/ מקרים קשים, אם את רוצה לדבר איתי את יכולה.
תראי, עוד לפני ההתנדבות מזהירים אותך ממקרי מוות, אבל אף אחד לא יודע איך הוא יגיב למקרה בסגנון במציאות. גם אף אחד לא מכין אותך למקרים הקשים באמת- לראות אנשים חלשים, זקנים נמצאים במצב הנמוך ביותר בחייהם. לראות אנשים גרים במקומות עם תנאים לא אנושיים, לשמוע סיפורים, להיות עדים למקרי אלימות, לראות את הסבל של אנשים, משפחה מתמוטת מכאב. לפי דעתי זה הרבה יותר חזק ופוגע מכל מקרה "קשה" שיש.
מה שאת תיארת לי נשמע לי שילוב של שניהם, מקרה שמלווה בהרבה לחץ רפואי וגם נפשי.
אז דבר ראשון אני רוצה להגיד לך כל הכבוד. נשמע כמו מקרה לא פשוט מבחינה רפואית ומאוד מלחיץ. אני בטוחה שתפקדתם הכי טוב שאתם יכולים בתור צוות והצלחתם להציל אותו!! זה מטורף! תהי גאה בעצמך על זה!
דבר שני, תזכרי שלא משנה מה קורה ומה יקרה בעתיד במשמרות, זאת לא אשמתך. בתור מדא אנחנו מגיעים למקרים קשים, מטופלים שגם הרופאים הכי טובים בעולם לא יכלו להציל. מוות זה חלק טבעי מהחיים ובסופו של דבר אי אפשר להמנע ממנו. את עושה את המקסימום שלך בלדחות אותו כמה שאפשר אבל באיזה שהוא שלב זה בלתי נמנע.
דבר אחרון, כמו שכתבתי כל כך הרבה אנשים מזמינים למדא כשהם במצב נפשי / רמת חיים נמוכה. בגלל זה לפי דעתי מעבר לצורך שלנו בלתת את הטיפול הטוב ביותר ישנו גם הצורך בלהיות אנושיים. לחייך למטופלים, לדבר איתם, לשמוע מה יש להם להגיד, לעזור להם שיהיה נוח, לתת להם לצאת מהאמבולנס עם חיוך על הפנים למרות הסיטואציה. לדעתי בחלק הזה הצלחת, העבודה שאת מסוגלת להזדהות
עם המטופל ולנסות לעזור לו מעיד עליך הרבה כבן אדם ומתנדבת.
חשוב לי גם להגיד לך שלמדא יש פסיכולוגים. את יכולה תמיד לדבר עם אחד האחראים אצלך בתחנה ויארגנו לך פסיכולוגית שתעזור לך לעכל את הכל. בכל מקרה יש לך גם את ההורים, יועצת, חברים במדא, חונכים וגם אותי פה בסטיפס. לא קל להיות מתנדב מדא ואני גאה בך על זה!
תראי, עוד לפני ההתנדבות מזהירים אותך ממקרי מוות, אבל אף אחד לא יודע איך הוא יגיב למקרה בסגנון במציאות. גם אף אחד לא מכין אותך למקרים הקשים באמת- לראות אנשים חלשים, זקנים נמצאים במצב הנמוך ביותר בחייהם. לראות אנשים גרים במקומות עם תנאים לא אנושיים, לשמוע סיפורים, להיות עדים למקרי אלימות, לראות את הסבל של אנשים, משפחה מתמוטת מכאב. לפי דעתי זה הרבה יותר חזק ופוגע מכל מקרה "קשה" שיש.
מה שאת תיארת לי נשמע לי שילוב של שניהם, מקרה שמלווה בהרבה לחץ רפואי וגם נפשי.
אז דבר ראשון אני רוצה להגיד לך כל הכבוד. נשמע כמו מקרה לא פשוט מבחינה רפואית ומאוד מלחיץ. אני בטוחה שתפקדתם הכי טוב שאתם יכולים בתור צוות והצלחתם להציל אותו!! זה מטורף! תהי גאה בעצמך על זה!
דבר שני, תזכרי שלא משנה מה קורה ומה יקרה בעתיד במשמרות, זאת לא אשמתך. בתור מדא אנחנו מגיעים למקרים קשים, מטופלים שגם הרופאים הכי טובים בעולם לא יכלו להציל. מוות זה חלק טבעי מהחיים ובסופו של דבר אי אפשר להמנע ממנו. את עושה את המקסימום שלך בלדחות אותו כמה שאפשר אבל באיזה שהוא שלב זה בלתי נמנע.
דבר אחרון, כמו שכתבתי כל כך הרבה אנשים מזמינים למדא כשהם במצב נפשי / רמת חיים נמוכה. בגלל זה לפי דעתי מעבר לצורך שלנו בלתת את הטיפול הטוב ביותר ישנו גם הצורך בלהיות אנושיים. לחייך למטופלים, לדבר איתם, לשמוע מה יש להם להגיד, לעזור להם שיהיה נוח, לתת להם לצאת מהאמבולנס עם חיוך על הפנים למרות הסיטואציה. לדעתי בחלק הזה הצלחת, העבודה שאת מסוגלת להזדהות
עם המטופל ולנסות לעזור לו מעיד עליך הרבה כבן אדם ומתנדבת.
חשוב לי גם להגיד לך שלמדא יש פסיכולוגים. את יכולה תמיד לדבר עם אחד האחראים אצלך בתחנה ויארגנו לך פסיכולוגית שתעזור לך לעכל את הכל. בכל מקרה יש לך גם את ההורים, יועצת, חברים במדא, חונכים וגם אותי פה בסטיפס. לא קל להיות מתנדב מדא ואני גאה בך על זה!
שואל השאלה:
תודה❤
תודה❤
אנונימית
חבר שלי במדא צוחק בשביל שיישאר קליל, אבל אני ממש לא חושב שהוא מתכוון על קטעים שבהם יש לו הרבה אינטרקציה רגשיצ עם בן האדם (נגיד כמוך שדיברת איתו)... אין מה לעשות אני חושב שעם הזמן את פשוט תתרגלי ויהיה לך פחות עצוב
תראי זה לא אותו דבר
אבל ליוויתי בנות עם אנורקסיה
וילד חולה סרטן
לפני שליוויתי את הילד לא רציתי להיות הקשר עם ילדים חולים זה מפחיד
מה יקרה אם ?
ובסוף ליוויתי טת הילד קסם הזה
תמיד פחדתי איך אגיב במקרה והם לא ישרדו
לצערי הנסיך שלי נפטר והיה לי קשה לקח לי שבוע לחזור לעצמי ושאני נזכרת בקשר שלנו זה עדיין שם
אבל כשהייתי במצב רע אמרתי לעצמי
את לא יכןלה להכנס לדיכאון יש לך חיים יש לך מה לעשות את לא יכולה לשקוע
ולאט לאט נרגעתי והמשכתי עם החיים כמובן עדיין חושבת עליו ומתגעגעת
אבל חייבים להמשיך בחיים ולמרות שאני מצחברת במהירות בצלחתי לצאת מזה
גם הליווי של הבנות לא תמיד היה קל
אבל אני משתדלת להבין שאני לא לבד בעולם לבנות יש הורים שדואגים אז אני לא צריכה להכנס להתקפי לב
ולנסיך שלי הייתה משפחה תומכת
תגידי לעצמך
שבגלל שאת מתנדבת בדבר כזה יכול להיות שתחווי את זה שוב
אבל את שם בתפקיד מלאך גם אם הבן אדם ישרוד או לא
את עשית את שלך את הגעת לשם בשבילו ועשית הכל וזה מה שחשוב
לפעמים צריך להפעיל כמה שפחות רגש בעבודה הזאת
עבדתי בגן יום אחד והיה ילד שיש לו סיפי הןא הולך כמו כל הילדים אבל לאט לאט מתחיל להשתתק ההורים לא רוצים לתת לו את הגבס שהוא צריך הם לא מאמינים בזה ומצבו מדרדר
מילד שרץ וקצת צולע הוא יגיע בסוף למצב של משותק בגלל זה
אבל הגננת שפ אמרה לי משהו נכון
המקרה לא קל
אבל אסור לרחם עליו ולא לבקש ממנו דברים אסור לוותר עליו אם צריך שהוא יילך לאנשהו או יעשה משהו תתני לו אל תוותרי לו כי הוא עם סיפי
ואותו דבר
את צריכה להבין שזה היה מקרה ומקרים קורים אבל את חזקה מזה ואת עושה את המאמץ שלך ואת עושה את העבודה שלך מדהים
לפעמים זה מה שמציל ולפעמים זה לא אבל את
את שלך עשית
אבל ליוויתי בנות עם אנורקסיה
וילד חולה סרטן
לפני שליוויתי את הילד לא רציתי להיות הקשר עם ילדים חולים זה מפחיד
מה יקרה אם ?
ובסוף ליוויתי טת הילד קסם הזה
תמיד פחדתי איך אגיב במקרה והם לא ישרדו
לצערי הנסיך שלי נפטר והיה לי קשה לקח לי שבוע לחזור לעצמי ושאני נזכרת בקשר שלנו זה עדיין שם
אבל כשהייתי במצב רע אמרתי לעצמי
את לא יכןלה להכנס לדיכאון יש לך חיים יש לך מה לעשות את לא יכולה לשקוע
ולאט לאט נרגעתי והמשכתי עם החיים כמובן עדיין חושבת עליו ומתגעגעת
אבל חייבים להמשיך בחיים ולמרות שאני מצחברת במהירות בצלחתי לצאת מזה
גם הליווי של הבנות לא תמיד היה קל
אבל אני משתדלת להבין שאני לא לבד בעולם לבנות יש הורים שדואגים אז אני לא צריכה להכנס להתקפי לב
ולנסיך שלי הייתה משפחה תומכת
תגידי לעצמך
שבגלל שאת מתנדבת בדבר כזה יכול להיות שתחווי את זה שוב
אבל את שם בתפקיד מלאך גם אם הבן אדם ישרוד או לא
את עשית את שלך את הגעת לשם בשבילו ועשית הכל וזה מה שחשוב
לפעמים צריך להפעיל כמה שפחות רגש בעבודה הזאת
עבדתי בגן יום אחד והיה ילד שיש לו סיפי הןא הולך כמו כל הילדים אבל לאט לאט מתחיל להשתתק ההורים לא רוצים לתת לו את הגבס שהוא צריך הם לא מאמינים בזה ומצבו מדרדר
מילד שרץ וקצת צולע הוא יגיע בסוף למצב של משותק בגלל זה
אבל הגננת שפ אמרה לי משהו נכון
המקרה לא קל
אבל אסור לרחם עליו ולא לבקש ממנו דברים אסור לוותר עליו אם צריך שהוא יילך לאנשהו או יעשה משהו תתני לו אל תוותרי לו כי הוא עם סיפי
ואותו דבר
את צריכה להבין שזה היה מקרה ומקרים קורים אבל את חזקה מזה ואת עושה את המאמץ שלך ואת עושה את העבודה שלך מדהים
לפעמים זה מה שמציל ולפעמים זה לא אבל את
את שלך עשית
יש הרבה מתנדבים במדא שאומרים שבשביל להתנדב במדא צריך להשים את החיים האישיים שלכם בצד בשביל להיות שם אז אם את לא יודעת לעשות את ההפסקה הזאת של עצמך ושל מדא אז לא נראלי את מתאימה לזה.. בלי להעליב
אנונימית
אין מה לעשות, זה דיי ברור שלהתנדב במדא זה לראות דברים קשים
למי שבוחר להתנדב שם כדאי שיהיה חוסן נפשי
זה או להתרגל או להפסיק אם זה פוגע בך
למי שבוחר להתנדב שם כדאי שיהיה חוסן נפשי
זה או להתרגל או להפסיק אם זה פוגע בך