67 תשובות
הם לא מגבילים אותי בכלל, אם אני יוצאת עד מאוחר הם כן דואגים אבל לא מגבילים אותי. אגב די מוגזם שאת צריכה אישור כדי לצאת, פשוט תצאי, את מעל 18 והם צריכים להבין את זה
לא טוב.
אותי הם לא מגבילים אישית אבל הם עוקבים אחריי בכל דבר שאני עושה וזה מפחיד
דאגת היתר של הורים כאלה מובילה להרסנות מנטלית של הילד שלהם, זה באמת אשמתם ואני מצטער לשמוע שאת.ה מתמודד.ת עם משהו דומה
אותי הם לא מגבילים אישית אבל הם עוקבים אחריי בכל דבר שאני עושה וזה מפחיד
דאגת היתר של הורים כאלה מובילה להרסנות מנטלית של הילד שלהם, זה באמת אשמתם ואני מצטער לשמוע שאת.ה מתמודד.ת עם משהו דומה
כמעט ולא מגבילים.
באמת נשמע מוגזם ..
תדברי איתם דחוף.
את בת 18, מבחינה חוקית והגיונית את מסוגלת לקבל החלטות בעצמך על החיים שלך ההורים שלך יכולים לא לרצות או לא לאהוב את זה אבל זה המצב
תדברי איתם דחוף.
את בת 18, מבחינה חוקית והגיונית את מסוגלת לקבל החלטות בעצמך על החיים שלך ההורים שלך יכולים לא לרצות או לא לאהוב את זה אבל זה המצב
שואל השאלה:
כן אבל אז מגיע החלק של "כל עוד את גרה אצלינו אנחנו מחליטים על החיים שלך"
כן אבל אז מגיע החלק של "כל עוד את גרה אצלינו אנחנו מחליטים על החיים שלך"
אנונימית
אפשר להגיד שאני בערך ככה.
כשהיה לי חבר אמנם קצת היו גמישים איתי ובחופש הייתי יכולה לחזור ב12 וחצי.
כשהתחיל בית ספר ב11 ואני מבינה.
ואז כשנפרדנו כבר אין לי לאן לצאת כי כל החברות שלי לא ספונטניות ואם אני צריכה לקבוע עם מישהי זה יקח נצח.
אבל אני יוצאת לעבודה ובזה לא מגבילים אותי, לפעמים נסיים גם ב11 ואגיע ממש מאוחר.
או נגיד אחריי הפרידה אמרתי לאמא שיש עוד מישהו חמוד והיא אמרה שכרגע אני לא צריכה את כל הדבר הזה והיא נתנה לי להיות רק עם ההוא בשביל שאבין שאהבה זה רע.
אני מרגישה כאילו כן קצת מגבילים אותי אבל אני בסדר עם זה כי בסך הכל הם דואגים לי ואני ממש אוהבת אותם.
כשהיה לי חבר אמנם קצת היו גמישים איתי ובחופש הייתי יכולה לחזור ב12 וחצי.
כשהתחיל בית ספר ב11 ואני מבינה.
ואז כשנפרדנו כבר אין לי לאן לצאת כי כל החברות שלי לא ספונטניות ואם אני צריכה לקבוע עם מישהי זה יקח נצח.
אבל אני יוצאת לעבודה ובזה לא מגבילים אותי, לפעמים נסיים גם ב11 ואגיע ממש מאוחר.
או נגיד אחריי הפרידה אמרתי לאמא שיש עוד מישהו חמוד והיא אמרה שכרגע אני לא צריכה את כל הדבר הזה והיא נתנה לי להיות רק עם ההוא בשביל שאבין שאהבה זה רע.
אני מרגישה כאילו כן קצת מגבילים אותי אבל אני בסדר עם זה כי בסך הכל הם דואגים לי ואני ממש אוהבת אותם.
אנונימית
מבחינת היציאות לא מגבעלים מצידם שאחזור ב4
שואל השאלה:
איזה עבודה, אני מתה לעבוד, עבדתי בעבודה שעפ סגירה והכל מסיימים בסביבות אחד שתיים ובגלל השעות הם לא הסכימו לי וככה זה כמעט כל מקום אז אין לי איפה לעבוד אפילו
איזה עבודה, אני מתה לעבוד, עבדתי בעבודה שעפ סגירה והכל מסיימים בסביבות אחד שתיים ובגלל השעות הם לא הסכימו לי וככה זה כמעט כל מקום אז אין לי איפה לעבוד אפילו
אנונימית
וואו ממש מוגזם אם זה מגיע כבר לפגיעה כלכלית בך. אני עבדתי בעבודה שבגללה פעם בחודש במשך שבוע הייתי עובדת כל הלילה עד 8 בבוקר, ההורים שלי בחיים לא אמרו מילה רעה על זה
שואל השאלה:
הגעתי למקום עבודה חדש להתלמדות וגיליתי שהמשמרת עד אחד וחצי/שתיים (יש החזר על נסיעות ומונית והכל) וכתבתי לאמא שלי ואז ב00:00 היא התחילה להתקשר אלי בכוונה מלא ולשלןח מלא הודעות שאני אחזור הביתה ולא אעבוד שם יותר
הגעתי למקום עבודה חדש להתלמדות וגיליתי שהמשמרת עד אחד וחצי/שתיים (יש החזר על נסיעות ומונית והכל) וכתבתי לאמא שלי ואז ב00:00 היא התחילה להתקשר אלי בכוונה מלא ולשלןח מלא הודעות שאני אחזור הביתה ולא אעבוד שם יותר
אנונימית
אז אצלנו רוב העבודות סוגרות ממש מוקדם.
אצלנו בעבודה אנחנו מתחילים סגירה ב8 וחצי.
9 וחצי 10 כבר מסיימים.
לפעמים זה מתעכב כי לא נעים לגרש לקוחות אבל השעות ממש נוחות.
אצלנו בעבודה אנחנו מתחילים סגירה ב8 וחצי.
9 וחצי 10 כבר מסיימים.
לפעמים זה מתעכב כי לא נעים לגרש לקוחות אבל השעות ממש נוחות.
אנונימית
שואל השאלה:
עם אחי נגיד הם בחיים לא היו ככה, כיתה יב כבר היה לו רכב והכל ואיזה 2 עבודות במקביל והוא היה יוצא עד הבוקר ועושה מה שבאלו ובמקביל לזה הוא גם היה תלמיד טוב והכל אצלו היה בסדר והתירוץ שלהם זה שאני בת וזה שונה
עם אחי נגיד הם בחיים לא היו ככה, כיתה יב כבר היה לו רכב והכל ואיזה 2 עבודות במקביל והוא היה יוצא עד הבוקר ועושה מה שבאלו ובמקביל לזה הוא גם היה תלמיד טוב והכל אצלו היה בסדר והתירוץ שלהם זה שאני בת וזה שונה
אנונימית
תגידי להם שאת מבינה שהם דואגים לך אבל את בוגרת ובת 18 ומסוגלת לקבל החלטות בעצמך ואת לא חושבת שזה לגיטימי להציב אולטימטום מרומז של "את גרה פה (לא שבתכלס יש לך אופציה אחרת) אז תשני את ההחלטות שלך עפ מה שנוח לנו"
אני לא באה לתקוף את הדרך של ההורים שלך אבל בגילך יש לך כבר את המסוגלות להחליט על עצמך לבד תדברי איתם על זה ברצינות
תחרגי קצת מהגבולות האלה
אני לא באה לתקוף את הדרך של ההורים שלך אבל בגילך יש לך כבר את המסוגלות להחליט על עצמך לבד תדברי איתם על זה ברצינות
תחרגי קצת מהגבולות האלה
כן, זה גם התירוץ שלהם.
אח שלי בן 15, יוצא בלילות חוזר ב2 לפעמים גם לא חוזר.
וכשאני אומרת להם שהוא בכלל יותר קטן ממני ולמה הוא יכול ואני לא.
הם אומרים: הוא בן, את בת, זה משהו שונה.
אח שלי בן 15, יוצא בלילות חוזר ב2 לפעמים גם לא חוזר.
וכשאני אומרת להם שהוא בכלל יותר קטן ממני ולמה הוא יכול ואני לא.
הם אומרים: הוא בן, את בת, זה משהו שונה.
אנונימית
כשהייתי בת 18 זה לחזור הביתה עד 22:00, אסור חבר, להודיע כל פעם לאן אני הולכת
אסור לעבוד לצד הלימודים ורק להשקיע בלימודים
אבל אם הייתי מבקשת רשות הם היו מסכימים, חוץ משני הדברים הראשונים
אסור לעבוד לצד הלימודים ורק להשקיע בלימודים
אבל אם הייתי מבקשת רשות הם היו מסכימים, חוץ משני הדברים הראשונים
הם לא מגבילים אותי
ההפך
ההורים שלי היו רוצים שאצא קצת
(אגב אני 18 וחצי אם לא אמרתי עוד מעט 19)
ההפך
ההורים שלי היו רוצים שאצא קצת
(אגב אני 18 וחצי אם לא אמרתי עוד מעט 19)
לא רק שהם לא מגבילים הם בעד כל דבר שאני רוצה
ודעתי היא שגם אם את מכבדת את ההורים אני באמת חושבת שאת לא צריכה להקשיב להם בדברים האלה
ודעתי היא שגם אם את מכבדת את ההורים אני באמת חושבת שאת לא צריכה להקשיב להם בדברים האלה
אין לי הגבלה. אני רק מעדכנת את אמא שלי ומוודא שהיא בסדר עם זה ולא שאני הולכת. אני מעדכנת אותה עם מי אני נמצאת.
גם אין הגבלה בשעות. אני בדרך כלל מגיעה עם חברות שלי בשעות לפנות בוקר וכשאני מגיעה הביתה, אני מכירה לרגע את אמא שלי ואומרת לה שהגעתי (כדי שלא תדאג) או מניחה לה פתק כשתסתכל עליו בבוקר כשלא תקום בבהלה.
בסך הכל , אמא שלי דואגת רק שאני לא הדרדר עם בנים עד עשות מאוחרות , שתיה, סמים יכול אלה.. למרות שגם אני מבינה אותה.
ואני גם ככה לא שותה ואין לי מה לחפש במועדונים , כי זה פשוט לא אני לרוב החברות שלי הן בנות.. אז להגיד לך שיש לה גם מה לדאוג כל כך- פחות..
אבל בכול זאת היא אמא שלי והיא דואגת, אבל אף פעם לא הייתה הגבלה. אמא שלי הגבילה אותי עד גיל 16. (רק בגיל 16 היא סמכה עליי בעיניים עצומות שאני אחראית) עד גיל 18 כן היה הגבלה של שעה מסויימת , בערך בשעה 23:00 או חצות , אבל אחרי גיל 18- עצמאות מלאה.
אני פשוט משתפת אותה גם כדי להרגיע אותה וגם כי אין מה להסתיר או לחשוש.
לדעתי את צריכה לדבר עם ההורים שלך. אמא שלי מכירה את החברות שלי כל כך טוב שאחת מהן כבר בת בית פה מעל 14 שנה.
זה רק עניין של אמון שאת צריכה להרוויח ולהוכיח כנראה להורים שלך שאת אחראית על עצמך.
תנסי להבין ממה ההורים שלך חוששים ולפי זה תראי להם שאת יכולה לצאת ולבלות בשעות מאוחרות ללא אישור או הגבלת זמן.
אמא שלי חדשה שאני הדרדר וברגע שעשיתי עסקה של תקופת מבחן הוכחתי לה שאני אחראית קיבלתי את האמון שלה ואת העצמאות שלי.. מציעה לך לעשות גם כך ...
גם אין הגבלה בשעות. אני בדרך כלל מגיעה עם חברות שלי בשעות לפנות בוקר וכשאני מגיעה הביתה, אני מכירה לרגע את אמא שלי ואומרת לה שהגעתי (כדי שלא תדאג) או מניחה לה פתק כשתסתכל עליו בבוקר כשלא תקום בבהלה.
בסך הכל , אמא שלי דואגת רק שאני לא הדרדר עם בנים עד עשות מאוחרות , שתיה, סמים יכול אלה.. למרות שגם אני מבינה אותה.
ואני גם ככה לא שותה ואין לי מה לחפש במועדונים , כי זה פשוט לא אני לרוב החברות שלי הן בנות.. אז להגיד לך שיש לה גם מה לדאוג כל כך- פחות..
אבל בכול זאת היא אמא שלי והיא דואגת, אבל אף פעם לא הייתה הגבלה. אמא שלי הגבילה אותי עד גיל 16. (רק בגיל 16 היא סמכה עליי בעיניים עצומות שאני אחראית) עד גיל 18 כן היה הגבלה של שעה מסויימת , בערך בשעה 23:00 או חצות , אבל אחרי גיל 18- עצמאות מלאה.
אני פשוט משתפת אותה גם כדי להרגיע אותה וגם כי אין מה להסתיר או לחשוש.
לדעתי את צריכה לדבר עם ההורים שלך. אמא שלי מכירה את החברות שלי כל כך טוב שאחת מהן כבר בת בית פה מעל 14 שנה.
זה רק עניין של אמון שאת צריכה להרוויח ולהוכיח כנראה להורים שלך שאת אחראית על עצמך.
תנסי להבין ממה ההורים שלך חוששים ולפי זה תראי להם שאת יכולה לצאת ולבלות בשעות מאוחרות ללא אישור או הגבלת זמן.
אמא שלי חדשה שאני הדרדר וברגע שעשיתי עסקה של תקופת מבחן הוכחתי לה שאני אחראית קיבלתי את האמון שלה ואת העצמאות שלי.. מציעה לך לעשות גם כך ...
בקשר לחבר מן הלימודים(אז שלמדתי) , אמא שלי חושבת שה מיותר. שאנחנו בני נוער ואנחנו צריכים להתמקד בבניית העתיד שלי למען עתיד טוב יותר. ויש בזה משהו.
היא סירבה שמחפש אהבות - לא שאפשר באמת לשלוט בזה. אבל מנקודת מבט שלי לא באמת חיפשתי חבר , לא יסודי חטיבה או תיכון.
התמקדתי להיות עם חברות ליצור חוויות ובלימודים.
ובקשר לעבודה. אני באה מבית עם מצב כלכלי לא כל כך טוב ובשנותיי בתיכון גם הייתה החמרה. העצתי לאמא שלי שאני אעבוד ויעזור לה בכלכלה, אבל היא סירבה.
לא כי היא הגבילה אותי לעבוד. יכולתי לעבוד מתי שאני רוצה ואפילו עבדתי בחופשים.
אבל היא לא נתנה לי לצאת לעבוד כי היא ראתה שאני משקיעה כל כך בלימודים, שהיא אמרה לי שהיא מעדיפה לעבור שנה שנתיים קשות ובצמצום, העיקר שאני אתמקד בלימודים וכדי שאני אצליח יותר ממנה בחיים, כדי לקבל עתיד טוב יותר.
להגיד לכם שלא רבתי איתה, זה שקר.
אבל אמא שלי ניצחה אותי בריב. אני לא עבדתי ולמזלנו החשיבה הכלכלית של אמא שלי נתנה לי את האפשרות באמת לא לעבוד. (יש משפחות שבהן אין ברירה אלא להרפות מהלימודים כדי לעור בבית).
ובאמת היה שנתיים קשות מעט, אבל עברנו את זה ועכשיו זה בסדר.
וגם אחרי שהמצב הכלכלי היה טוב אמרתי לאמא שלי אני רוצה לעבוד והיא פשוט אמרה לי שאין צורך ושכול החיים אני אעבוד.
היא אמרה לי שהיא רואה אותי כל כך משקיעה בלימודים, שחבל שאני אזניח את המאמצים שלי.
אני לא חושבת שהיא הגבילה אותי. אני חושבת שהיא נתנה לי פרספקטיבה אחרת. היא נתנה לי הזמנות להתמקד יותר בעתיד שלי.
אז אם אתם רוצים לעבוד וההורים לא מרשים, תאמינו לי זה רק כדי שהם רוצים שיהיה לכם חיים יותר טובים משלכם, עתיד טוב יותר.
אז לחשוב שזו הגבלה כשהם אומרים לכם "אל תצאו לעבוד" אני חושבת שזו טעות.
להגיד לכם שהם אומרים לכם "אסור חבר בזמן הלימודים" זה הגבלה - לא בהכרח. (אני לא הייתי מעוניינת. יש כאלה שמוצאים את האחד שלהם אפילו בבית הספר).
אבל כך זה כי הם כנראה לא רוצים שתעשו את הטעות שלהם שהם היו פזיזים מדי ולא חשבו טוב יותר על עתיד שלהם ועל הילדים שלהם.
היא סירבה שמחפש אהבות - לא שאפשר באמת לשלוט בזה. אבל מנקודת מבט שלי לא באמת חיפשתי חבר , לא יסודי חטיבה או תיכון.
התמקדתי להיות עם חברות ליצור חוויות ובלימודים.
ובקשר לעבודה. אני באה מבית עם מצב כלכלי לא כל כך טוב ובשנותיי בתיכון גם הייתה החמרה. העצתי לאמא שלי שאני אעבוד ויעזור לה בכלכלה, אבל היא סירבה.
לא כי היא הגבילה אותי לעבוד. יכולתי לעבוד מתי שאני רוצה ואפילו עבדתי בחופשים.
אבל היא לא נתנה לי לצאת לעבוד כי היא ראתה שאני משקיעה כל כך בלימודים, שהיא אמרה לי שהיא מעדיפה לעבור שנה שנתיים קשות ובצמצום, העיקר שאני אתמקד בלימודים וכדי שאני אצליח יותר ממנה בחיים, כדי לקבל עתיד טוב יותר.
להגיד לכם שלא רבתי איתה, זה שקר.
אבל אמא שלי ניצחה אותי בריב. אני לא עבדתי ולמזלנו החשיבה הכלכלית של אמא שלי נתנה לי את האפשרות באמת לא לעבוד. (יש משפחות שבהן אין ברירה אלא להרפות מהלימודים כדי לעור בבית).
ובאמת היה שנתיים קשות מעט, אבל עברנו את זה ועכשיו זה בסדר.
וגם אחרי שהמצב הכלכלי היה טוב אמרתי לאמא שלי אני רוצה לעבוד והיא פשוט אמרה לי שאין צורך ושכול החיים אני אעבוד.
היא אמרה לי שהיא רואה אותי כל כך משקיעה בלימודים, שחבל שאני אזניח את המאמצים שלי.
אני לא חושבת שהיא הגבילה אותי. אני חושבת שהיא נתנה לי פרספקטיבה אחרת. היא נתנה לי הזמנות להתמקד יותר בעתיד שלי.
אז אם אתם רוצים לעבוד וההורים לא מרשים, תאמינו לי זה רק כדי שהם רוצים שיהיה לכם חיים יותר טובים משלכם, עתיד טוב יותר.
אז לחשוב שזו הגבלה כשהם אומרים לכם "אל תצאו לעבוד" אני חושבת שזו טעות.
להגיד לכם שהם אומרים לכם "אסור חבר בזמן הלימודים" זה הגבלה - לא בהכרח. (אני לא הייתי מעוניינת. יש כאלה שמוצאים את האחד שלהם אפילו בבית הספר).
אבל כך זה כי הם כנראה לא רוצים שתעשו את הטעות שלהם שהם היו פזיזים מדי ולא חשבו טוב יותר על עתיד שלהם ועל הילדים שלהם.
מה שבסך הכול ההורים רוצים זה שלא נעשה את הטעויות שלהם.
ויש מצב שבגלל טעויות של סבים והסבתות שלכם, ההורים פועלים כך.
למשל, אם הסבא וסבתא שלכם נתנו להם יותר מדי חופש ובעקבות הם מרגישים שהם הזניחו את העתיד שלהם, יכול להיות שעכשיו הם נותנים לכם מעט חופש כדי שתקדישו יותר זמן לעתיד שלכם ...
ויש מצב שבגלל טעויות של סבים והסבתות שלכם, ההורים פועלים כך.
למשל, אם הסבא וסבתא שלכם נתנו להם יותר מדי חופש ובעקבות הם מרגישים שהם הזניחו את העתיד שלהם, יכול להיות שעכשיו הם נותנים לכם מעט חופש כדי שתקדישו יותר זמן לעתיד שלכם ...
תשמעי זה נשמע מוגזם
רק שיחה עם ההורים באמת תעזור להבין את נקודת המבט שלהם...
צריך להבין מה החששות שלהם, ובאמצעות כך תוכלי לדעת איך להשתחרר מה"כלא" שאת מרגישה בו.
צריך להבין מה החששות שלהם, ובאמצעות כך תוכלי לדעת איך להשתחרר מה"כלא" שאת מרגישה בו.
מה נשמע מוגזם? שאני חושבת על זה הרבה הורים של חברות שלי חושבות ככה.
יש לי חברה שגם ככה היא מרגישה עם ההורים שלה. הם באמת מרשים עליה והיא מרגישה שזה פוגע לה במצב החברתי ואפילו לפעמים בלימודים. אני העצתי לה לעשות אותו הדבר..
אני לא יודעת למה ההורים שלה מתנהגים ככה, אבל עם השנים זה רק השתפר. והיום היא גם עצמאית.
אני לא יודעת למה ההורים שלה מתנהגים ככה, אבל עם השנים זה רק השתפר. והיום היא גם עצמאית.
שואל השאלה:
גם כשאני מנסה לעשות שיחה הם לא באמת מביאים לי תשובות הם ישר קוטעים בזה שאני בת ושכל עוד אני גרה אצלם אז זכותם
גם כשאני מנסה לעשות שיחה הם לא באמת מביאים לי תשובות הם ישר קוטעים בזה שאני בת ושכל עוד אני גרה אצלם אז זכותם
אנונימית
נשמע מוגזם,
סטיפס זה אתר של דעות בלי קללות
סטיפס זה אתר של דעות בלי קללות
אני ממש לא מעל 18, אבל אחותי כן ולא מגבילים בכלל
היא חוזרת הבייתה בארבע בלילה מעבודה וחברות, מי יודע איפה זאתי מסתובבת
אבל זה גם בגלל שיש להורים שלי מיקום על הטלפון שלה.. אז הם יודעים תמיד איפה היא נמצאת
היא חוזרת הבייתה בארבע בלילה מעבודה וחברות, מי יודע איפה זאתי מסתובבת
אבל זה גם בגלל שיש להורים שלי מיקום על הטלפון שלה.. אז הם יודעים תמיד איפה היא נמצאת
מוגזם ממשש
אני בת 15 ואין לי שעת חזרה ואני יכולה להיות בחוץ כל הלילה בלי להודיע..
אני בת 15 ואין לי שעת חזרה ואני יכולה להיות בחוץ כל הלילה בלי להודיע..
אל הסיפור של התנהלות של הסבים והסבתות נשמע מוגזם, זו הייתה אחת הסיבות של ההורים שלי. כמו שאמרתי - הכול יכול להיות. רק שיחה עם ההורים באמת תעזור לעשות בקתת סדר בכול הבלאגן..
מקווה שעזרתי :) וקצת חפרתי
מקווה שעזרתי :) וקצת חפרתי
אני היום 19, וההורים שלי היו ממש מגבילים אותי לפני גיל 18, אבל מגיל 18 הם כבר קצת יותר משחררים אותי
אני כן צריכה לעדכן אותם שיצאתי והגעתי לאן שאני יוצאת אליו, אבל זה רק מדאגה שהכל בסדר
והם לא מגבילים אותי למתי לחזור אבל רק רוצים שאעדכן
אני חושבת שאת צריכה לדבר עם ההורים שלך ולגרום להם להבין שאת כבר מעל 18 ושהם צריכים לשחרר יותר, ככה גם אני עשיתי עם ההורים שלי והם הבינו שהם צריכים יותר לשחרר ונתנו לי את החופש שלי
מקווה שעזרתי :)
אני כן צריכה לעדכן אותם שיצאתי והגעתי לאן שאני יוצאת אליו, אבל זה רק מדאגה שהכל בסדר
והם לא מגבילים אותי למתי לחזור אבל רק רוצים שאעדכן
אני חושבת שאת צריכה לדבר עם ההורים שלך ולגרום להם להבין שאת כבר מעל 18 ושהם צריכים לשחרר יותר, ככה גם אני עשיתי עם ההורים שלי והם הבינו שהם צריכים יותר לשחרר ונתנו לי את החופש שלי
מקווה שעזרתי :)
, ?
אנונימי
מעניין, מה הקשר עם אוקראינה?
אנונימי
יש לי עוד מעט 18 ממש עוד כמה ימים
השעה הכי מאחורת שחזרתי הביתה היא 23:00
אני לא יוצאת בלילה
לא שותה
לא מעשנת
ואם אני ביציאה או משהו כבר בשעה 20:00 מתקשרים אליי איפה את
אז לא נראה לי שזה ישנה להם ממש חחחחחחחחחל
העיקר תמיד שהייתי קטנה אמרו לי שתהיי בת 18 תעשי מה את רוצה
אז זהו שלא :/
השעה הכי מאחורת שחזרתי הביתה היא 23:00
אני לא יוצאת בלילה
לא שותה
לא מעשנת
ואם אני ביציאה או משהו כבר בשעה 20:00 מתקשרים אליי איפה את
אז לא נראה לי שזה ישנה להם ממש חחחחחחחחחל
העיקר תמיד שהייתי קטנה אמרו לי שתהיי בת 18 תעשי מה את רוצה
אז זהו שלא :/
אין להם באמת יכולת להחליט על החיים שלך, הח ההורים שלך, האם גואגים לך אין בעייה אבל לכי תחיי את החיים שלך
תצאי,תבלי, תכירי עוד אנשים ותרחיבי את מעגל החברים שלך. אם את רוצה לספר להם לאן את הולכת זאת הבחירה שלך. תעבדי, תקני את מה שאת רוצה ותקשיבי לעצמך
תצאי,תבלי, תכירי עוד אנשים ותרחיבי את מעגל החברים שלך. אם את רוצה לספר להם לאן את הולכת זאת הבחירה שלך. תעבדי, תקני את מה שאת רוצה ותקשיבי לעצמך
האמת שלא מגבילים אותי
אם אני בחוץ פשןט מאוחר אז שואלים אם הכל טוב
אם אני בחוץ פשןט מאוחר אז שואלים אם הכל טוב
אם לא קראת את כול ההודעות ההאורוכות שלי או שלא שמת לב. אני ארשום לך את זה בקצרה. המלצתי ל-2 חברות שלי, הן עשו את זה וזה אשכרה עבד. תעשי מה שאני וחברות שלנו עשינו. תעשי איתם עסקה של תקופת מבחן. אם תעמדי בתנאים ותראי להם שאת בוגרת ועצמאית לא נראה לי תהיה בעיה. אם זה לא עוזר והם לא מעוניינים לבצע שיחה בוגרת ולהקשיב לטענות שלך, אני באמת שלא יודעת מה תוכלי לעשות עוד..
לחברה שלי היו הורים יותר קפדניים ממה שציינת,היא עשתה את ה וזה עזר, אבל אני לא יודעת מה את עושה יכולה לעשות עם זה לא יעבור. אני אישית לא באמת יוכל לעזור כי ההורים שלי לא היו כאלה קפדניים מלכתחילה...
לחברה שלי היו הורים יותר קפדניים ממה שציינת,היא עשתה את ה וזה עזר, אבל אני לא יודעת מה את עושה יכולה לעשות עם זה לא יעבור. אני אישית לא באמת יוכל לעזור כי ההורים שלי לא היו כאלה קפדניים מלכתחילה...
אני לא בת 18
אבל בגיל הזה ההורים שלך לא אחראים עלייך יותר
הם לא יכולים להגיד לך מתי להיות בבית ומתי לצאת ומתי לא
הם כן דואגים לך שזה חשוב
את בת 18 את לא חייבת להקשיב להם
אבל בגיל הזה ההורים שלך לא אחראים עלייך יותר
הם לא יכולים להגיד לך מתי להיות בבית ומתי לצאת ומתי לא
הם כן דואגים לך שזה חשוב
את בת 18 את לא חייבת להקשיב להם
הם לא מרשים לי חברה ואני חייב לחזור הביתה עד עשר בערב ואסור לי לשתות אלכוהול
אנונימי
תגידי להם שאת עוזבת את הבית, ואז שהם יסרבו תגידי כל עוד אני גרה פה, אני מעוניינת בחירות ולכן עוברת, מעוניינים לאפשר לי אותה פה בבעת? אחלן.
תשמעי כל עוד את גרה בבית שלהם כן צריך להקשיב לחוקים שלהם.
אין לי ריבים עם אמא שלי על לכמה זמן אני יוצאת, היא דואגת לי ואני מבינה את זה
אין לי ריבים עם אמא שלי על לכמה זמן אני יוצאת, היא דואגת לי ואני מבינה את זה
אני בת 13 ואני יכולה לחזור מתי שבא לי את בת 18 אני חושבת שהם פשוט עוד לא הפנימו את זה
אנונימית
קצת מוגזם הקטע עם האישור ללכת לכל
אבל אני מבין למה הם רוצים שתהיי כל יום בבית ב2330
אבל אני מבין למה הם רוצים שתהיי כל יום בבית ב2330
את עושה צבא? מתכננת לעשות? אם כן, זה יהיה חלק מהתהליך של הלהפוך מ"הילדה הקטנה" לבוגרת.
תשתני באופי בצבא ותהיי יותר אסרטיבית ועצמאית.
תשתני באופי בצבא ותהיי יותר אסרטיבית ועצמאית.
אנונימי
וואלה אני בן 15 ואני חוזר כל יום מתי שבא לי
אולי זה כי אני בן אבל את כבר גדולה וכבר ממזמן את לא צריכה לבקש מהם
אולי זה כי אני בן אבל את כבר גדולה וכבר ממזמן את לא צריכה לבקש מהם
אנונימי
לא מגבילים אותי. אני יוצאת וחוזרת באיזו שעה שאני רוצה.
ההורים שלי בחיים לא הגבילו אותי באמת אבל את יודעת גבול הטעם הטוב.
"אל תשתכרי במועדונים" "אל תשתי כל כך הרבה אלכוהול" "אל תעשני כלום, ואם כן תוודאי שאחד החברים שלך לידך ולא מעשן"
הם יודעים שאני לא יוצאת למועדונים אז לחזור מאוחר בלילה כשהייתי עם חברים בבית של אחד מהם זה לא באמת בעיה
סך הכל אבל אני ילדה טובה אז הם סומכים עלי
"אל תשתכרי במועדונים" "אל תשתי כל כך הרבה אלכוהול" "אל תעשני כלום, ואם כן תוודאי שאחד החברים שלך לידך ולא מעשן"
הם יודעים שאני לא יוצאת למועדונים אז לחזור מאוחר בלילה כשהייתי עם חברים בבית של אחד מהם זה לא באמת בעיה
סך הכל אבל אני ילדה טובה אז הם סומכים עלי
לא מגבילים אותי ואפילו רוצים שאני אצא מהבית כמה שיותר חחח
לא מגבילים בכלל, פשוט ממליצים לי לחזור לפניי זריחה הביתה חחח כדי שלא אסתבך עם השעות שינה
הם רק רוצים שאני אצא מהבית
הם עוד שנייה בועטים אותי החוצה
הם כמובן רוצים לדעת לאיפה אני הולכת אבל לא מגבילים אותי
הם עוד שנייה בועטים אותי החוצה
הם כמובן רוצים לדעת לאיפה אני הולכת אבל לא מגבילים אותי
אני פחות ממך ולא מגבילים אותי ככה.
תדברי איתם את כבר בת 18 את לא ילדה קטנה.
את מסוגלת לקבל החלטות בעצמך ולדעת את ההשלכות.
תדברי איתם את כבר בת 18 את לא ילדה קטנה.
את מסוגלת לקבל החלטות בעצמך ולדעת את ההשלכות.
מביאים לי הגבלה אבל אני לא מקשיבה אני כבר מספיק בוגרת מתי לחזור ולאן ללכת הם גם בעבודה אז אני עושה דברים בלי שהם רואים ומבחינת סיגריות אני לא מעשנת ואלכוהול שותה קצת אבל ליד חברות אז בקטע הזה המשפחה בסדר עם זה כי הם סומכים על חברות ועלי
הם לא, אפילו הפוך הם רוצים שאני אחווה ואכיר כמה שיוצר אנשים, רק לפעמים נגיד לפני מבחן הם מסתכלים בעין קצת אחרת על יציאות אבל אני מכבדת אותם ולא יוצאת מבחירה שלי
אנונימית
אני בת 14 וכבר מותר לי לחזור באחד ולצאת בלי אישור עם מי שבא לי ולישון אצל חברות חופשי למה שיגבילו אותך ותדברי איתם על זה אם הם לא יבינו תעשי בכל זאת מה שטוב לך כי את בת 18 את אחראית לעצמך
זה מוגזם
אמא שלי מגבילה אותי גם אבל ממקום דואג ולא חונק אם אני ארצה לצאת אני אצא תכלס ולא באמת אשאל אותה זה שאני שואלת אותה זה אקט של כבוד שלי אליה שמראה לה "את אמא שלי נכון שגדלתי אבל אני לא שחכתי מה עשית בשבילי."
אמא שלי מגבילה אותי גם אבל ממקום דואג ולא חונק אם אני ארצה לצאת אני אצא תכלס ולא באמת אשאל אותה זה שאני שואלת אותה זה אקט של כבוד שלי אליה שמראה לה "את אמא שלי נכון שגדלתי אבל אני לא שחכתי מה עשית בשבילי."
גם אותי הגבילו ככה אז עזבתי את הבית. אני לא אומרת לך להתחיל לעבוד כי זה קשה לממן את עצמך אבל תנסי. אל תשימי ז ותריבי איתם עד שהם יקלטו
אני בן 15 ואני יוצא בלי אישור מה זה החארטה הזה
מה זה בית כלא..
מה זה בית כלא..
אני אמנם בת 17 ואני מבינה אותך לגמרי
מגביליםם כאילו אני בת שש אלוהים עדיף שאני לא יפרט
הרבה.
הורים חונקים זה הכי נורא שיש, הם לא מבינים את ההשלכות של זה..
וזה לא נובע מדאגה כמו שזה נובע משתלטנות ואובר חודרנות לחיים שלך
וזה לא נובע מדאגה כמו שזה נובע משתלטנות ואובר חודרנות לחיים שלך
אנונימית
למה מגבילים אותי אפילו קצת, אני גר לבד כי הבית שלנו וההורים שלי עם הזוגיות שלהם כי הם גרושים. קיצר טיל :)
אנונימי
הורים מניפולטיביים ופרימיטיביים
גם אני מתמודד עם זה, רק שאני כבר התחלתי לעשות מה שאני רוצה והם למדו לקבל את זה
גם אני מתמודד עם זה, רק שאני כבר התחלתי לעשות מה שאני רוצה והם למדו לקבל את זה
אנונימי
אותי גם לא מגבילים בכלל
וואה וואה וחשבתי שהוריי דואגים יותר מדי. אמא שלי באה לי באמצע הלילה כמו איזה רוח רפאים "למה אתה לא ישן?" ואני לא בתיכון אפילו.
אני בת 13 ובאה יוצאת מתי שבאלי לאן שבאלי מה
אותי גם ככה מגבילים המון
וחד משמעי שזה מוגזם ולא טוב זה גורם לך לרצות לברוח ולא לחזור
ומצטער בשבילך זה אכזרי ולא מתחשב
וחד משמעי שזה מוגזם ולא טוב זה גורם לך לרצות לברוח ולא לחזור
ומצטער בשבילך זה אכזרי ולא מתחשב