האם הכעס שלי מוצדק?

יש ילד אחד שפיזית כואב לי לשמוע אותו
הוא מטומטם רצח
יש לנו שבת סמינריון השבת
ואת החדרים עשו בצורה כזו שפשוט בלי להודיע בלי כלום שוט כל כמה קבוצה של ילדים הודיעה שהם חדר,ואני לא בבית ספר בימים האחרונים אז לא ראיתי,אבל חבר שלי שאיתי פשוט צרפו אותו לאחת הקבוצות
אז כל הילדים שלא חשבו עלייהם(די מעליב)
נמצאים ביחד
וזה בסדר עד שגיליתי היום בבוקר שהוא כן בא בסוף ואני לא אשרוד הראש שלי יתפוצץ
נגיד עשינו קבוצה וקראנו לה "הדחויים והלא אהובים (עם סמיילי של לב)
וברגע שהוא נכנס לקבוצה הוא שאל
"אם אפשר לשאול מדוע זהו שם הקבוצה?"
כאילו איזה אידיוט
אני יכול להמשיך שעות אבל זה פשוט ילד שלא מבין כלום וכואב לי איתו
הןא גם לא מבין שהוא לא מבין
עכשיו אני לא אשרוד
וממש לא בסדר שדווקא אנחנו צריכים להיות איתו(גם עוד ילד שאיתי בחדר חושב ככה)
שהילדים המגובשים שנטשו אותנו לבד באופן ממש מעליב יצטרכו לסבול אותו
(דרך אגב,כל סמינריון כל מי שאי ו בחדר אומר בסוף שהוא סיוט)
אני מרגיש מושפל שאני זה שלא רק שאין לי חברים אני גם צריך לספוג אותו
עכשיו כל מי שרוצה להיות נחמד
אתם לא מכירים אותו
כמעט כל מי שנותן לו צאנס לא סובל אותו