18 תשובות
לעזור בבית, לפרגן בכללי אבל אני בטוחה שהם אוהבים אותך ואת נשמעת מדהימה וכן תלכי לספיכולוג הוא חתום על הסכם סודיות שאסור לו לנגיד כלום גם אם יאיימו עליו ממש מקווה שיסתדר לך :))))
לדעתי כדאי שתלכי, כן.
נשמע שהמצב הנפשי שלך ממש לא טוב כרבע, מאמינה שזה יעזור לך.
אנונימית
מצרף לשאלה
אנונימי
שואל השאלה:
לאחרונה, הם החלו גם ללכת למקומות בלעדיי. ובאמת שאל תרדו עליי או עליהם, הם אמרו לי היום. "תיזהרי שלא נצטרך להוציא אותך מהבית" ו"אנחנו לא אוהבים אותך" והם ההורים שלי...
תחשבו איזה מעליב ופוגעני זה.
אנונימית
תלכי
אנונימית
שואל השאלה:
תודה על התשובות המהירות❤
אין עליכם!
אנונימית
כן. פסיכולוג יכול מאוד לעזור.
במיוחד עם חס וחלילה חס ושלום באמת יקרה משהו רציני.
הוא יוכל לפנות לרווחה וכזה..
תהי חזקה! את מדהימה שאת מתמודדת עם זה ככה! מוזמנת תמיד לכתוב ולפרוק לי בפרטי
אהובה שלי, את מוזמנת לדבר איתי בפרטי תמיד:)
אבל תקשיבי, את חייבת לספר למישהו מבוגר ממך שיעזור לך. אני בטוחה שהם לא יעיפו אותך מהבית בכל זאת את חלק מהמשפחה ואני בטוחה שאת חשובה להם. ואני באמת מבקשת ממך שתתחילי לאכול
להרעיב את עצמך רק יחמיר את המצב ותאמיני לי שזה לא הפיתרון. אני מציעה לך כן ללכת לפסיכולוג, הוא יעזור לך
ובכל מקרה את תמיד מוזמנת לדבר איתי אם תרצי
להביא להם מיליון
אנונימי
תלכי לפסיכולוג, אני מקווה שהכל יסתדר, אל תשתי רק מים את חייבת גם לאכול
שואל השאלה:
מצטערת שלא הענקתי עוד פרחים. מסתבר שאי אפשר יותר...
אנונימית
אמאלה את נשמעת ילדה כל כך טובה. תראי איזה מאמי את.
המשפחה שלך כאלו עיוורים.
שואל השאלה:
תודה לכולם/ן❤
אנונימית
שואל השאלה:
יש מצב שיעיפו אותי מהבית, בחודש, או בחודשיים הבאים...
אנונימית
שואל השאלה:
תקשיבו, אין לי כבר כוח לכלום... כל החיפוש שלי מלא ב"מוות מהיר", "איך להתאבד", "מוות" וכולי. למזלי הרב, אין לי את האומץ והפחד שורר בי עמוק מאוד.
באמת שכבר קשה לי. הם כל הזמן מדברים עליי ואני שומעת. הם אפילו אמרו שהם לא אוהבים אותי, למרות שהם לא אמרו לי. הם דיברו ביניהם. לי הם אמרו ש"אם תמשיכי כך, תצטרכי לצאת מהבית" וכל מיני כאלה. אני *לא* אפרט מה עשיתי ואני באמת מצטערת ומתביישת עליו ובו.
אנונימית
שואל השאלה:
לכל מי שמעוניין לדעת, הלכתי לפגישה ראשונה (עם ההורים) לפסיכולוג.
אנונימית
שואל השאלה:
לפני כיומיים.
אנונימית
היי אנונימית,
תודה לך על השיתוף האמיץ, זה לא מובן מאליו בכלל. הכתיבה שלך מאוד גבוהה ומרגשת. קראתי בעיון רב את המילים שלך...אני קורא על מערכת היחסים המורכבת שאת מתארת מול ההורים ואת ההשפעה הנרחבת שיש למצב בבית על חייך. את משתפת בהערות השונות שההורים שלך אומרים...זה לא נשמע פשוט לשמוע מילים כאלה מאבא ואמא. את מספרת שאת חיה בצמצום גדול כדי לחסוך להורים כסף, כל זה כשברקע את מתארת תחושת התפרקות נפשית אשר מלווה בבכי רב, חוסר חשק ומחשבות אובדניות. זה נשמע לא קל...
כתבת שאת מתביישת לספר על המצב לאנשים, האם יש בכל זאת גורם כלשהו מחוץ למשפחה שמודע למצב? מורה/יועץ מבית הספר למשל?
שמי דוד ואני תומך מטעם עמותת עלם, בה אנחנו מלווים ומסייעים לבני נוער ברשתות החברתיות. את מעלה בפוסט שלך הרבה נקודות ושאלות, כמו האם ללכת לטיפול פסיכולוגי, או כיצד לגרום למשפחה לאהוב אותך חזרה וכדומה. במידה ותרגישי בנוח לשוחח על המצב ולשתף, את מוזמנת לפנות אליי בפרטי כדי שנוכל לדבר באופן חסוי שיגן על הפרטיות שלך. אני פה כדי להקשיב לך ולחשוב יחד אתך על השאלות השונות שאת מעלה, מה היית רוצה שיקרה ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם המצב. את היית רוצה לתת לזה הזדמנות? אם את מעדיפה, את יכולה גם לפנות אלינו במייל [email protected] או בטיקטוק/אינסטגרם nayedet.digital. כמו כן, יש לנו צ'אט אנונימי (עד לגיל 21) שפעיל בין השעות 20:00-24:00. אפשר לדבר שם ברציפות (עד שעה) עם תומכ/ת שלנו: https://www.yelem.org.il
דוד