תספרו על רגעים מביכים / מלחיצים שקרו לכם

שנולדתי

כמעט נפגעתי בפיגוע

שילשלתי במכנס בבצפר והלכתח להגיד למורה כדי שתתקשר לאבא שלי שיקח אותי ופשוט אמרתי לה "ברח לי קקי במכנסיים"

ויש לי עוד מלא

כמעט דרסו אותי

אני הייתי אצל חברה שלי וכל המשפחה שלה באה. ופשוט משום מה, מזה נלחצתי ורעדתי שאכלנו ואז איכשהו הצלחתי לחלץ את אבא שלי לבוא לקחת אותי

^^^אינני נושםם

שואל השאלה:
כן כן זה היה רגע טראומטי מדיי
מיותר לציין שמאז המקרה לא דיברנו

קרה לי שעפתי עם כסא ועשיתי חור בקיר גבס. בכיתה שלי.
וגם קרה שבטיול שנתי אחד התעוררתי בלילה, דפקתי לחברה שישנה לידי כמה משפטים ברוסית (אני לא יודעת רוסית) וחזרתי לישון. (חברות שלי סיפרו לי את זה, כני לא זוכרת כלום)

xd m.m
בוכהה גם פעם ננעלתי בשירותים בצהרון בכיתה א ואז ברח לי ומאז פחדתי לסגור תדלת בשירותים ולא הסכימו להשאיר פתוח אז התאפקתי עד שהיה בורח לי וברח לי מלא.
וגם פעם השתנתי לילדה על התיק כאילו שברח לי ואז שאלו מה זה פיפי ואמרתי כזה לא זה מים וכל התיק שלה היה ספוג שתן

פאק יש טונה

הכי זכור לי שנסעתי עם אבא של חבר של חבר שלי שלא הכרתי.

דיברתי עם האבא, והוא שואל אותי על ילדים מהתיכון והאיזור אם אני מכיר, כזה אתה מכיר את שלומי ואת יחזקאל ואת שולמית וכו והוא שאל על אחת בשם נועה אם אני מכיר ואני כזה "כן וואי שונא אותה"

והוא כזה "אני אבא שלה."

ואז היה שקט כל הנסיעה

בחמישי הייתי בצו ראשון ובטעות אחרי הדפ"ר לקחתי למישהו אחר את הטלפון

שואל השאלה:
אני מתהה

הנה עוד אחד:

כשהייתי בן 14 טסתי לבד לחול טיסה של יותר מ10 שעות.

ישבתי במושב אמצעי בין שתי בנות ובהתחלה דיברנו וצחקנו והכל היה סבבה. אבל אז התחלתי להרגיש ממש לא טוב, התחלתי כל 2 שניות לתקוע נאדים ממש רועשים וכמעט חירבנתי בתחתון.

כשהמטוס נחת אף אחת מהן כבר לא דיברה איתי.

חחח אתה גמור אחי^

כשהייתי בת איזה שלוש עם ההורים שלי בסופר ראיתי אישה זקנה מלחיצה והתחלתי להצביע עליה ולצרוח מכשפה בכל הסופר. אופסי. אמא שלי רצתה לקבור את עצמה ואבא שלי התנהג כאילו הוא לא מכיר אותנו.

שניה יש לי עוד אחד

הלכתי בלילה עם חברה לאיזה חנות לקנות ממתקים וחטיפים וזה
ותוך כדי מישהי אמרה למוכר שהיא רוצה חבילת סיגריות אז הוא הביא לה ובטעות לקחתי אותה

פעם גם בצהרון נתקע לי המרפק בכיסא פלסטיק של כתר יענו ברווחים של המשענת ובמקום שהצהרוניסטית הזאת תשחרר אותי היא פשוט הראתה לכל הצהרון מה לא לעשות כדי שלא תתקע היד

הלכתי לאיבוד בניו יורק שהייתי בת 12, אז הייתי צריכה לחפש שוטר במשך שעתיים וחצי ושמצאתי סוףסוף ניסיתי להסביר לו שעה שהלכתי לאיבוד

נפלתי מאוטובוס והייתי ממשותק למשך שעה וחצי.
וגם כמעט טבעתי בים עד ששני אנשים שהיו ליד השובר גלים הצילו אותי.

אויש פעם גם בת דודה שלי הטביעה אותי בבריכה וראיתי תסוף שלי והמצילה המפגרת הזאת יושבת בלי לעזור לי

זה מרגיש נורא, אבל לקראת הסוף יש שלווה כזו.