אני הולכת כנראה בקרוב לפסיכולוג ויש לי כמה שאלות

אני שונאת פסיכולוגים לא אוהבת את השיטת עבודה ואיך שהם מדברים איתך
אני מעדיפה קאווצרים לא יודעת ככה אני

זה תהליך זה לא ישר, לא תמיד יש חיבור עם הפסיכולוג הראשון או עם השיטת עבודה והפגישות הראשונות זה בעיקר כדי להכיר. לדבר על מה מפריע לך על היומיום והבעיות שלך ורק אחר כך הפתרונות.

לא יודעת אם זה אותו הדבר אבל הלכתי לפסיכולוגית של הבית ספר, לא עזרה לי, היה לי מאוד כבר שם והרגשתי שהיא לא מבינה אותי.
כעיקרון שואלת אותך על עצמך ומשם זה מתגלגל לנושא שיחה
כמובן שבין כל אחד זה אינדיבידואלי, יכול להיות שלך יהיה מעולה

קודם כל אני הייתי במשהו יחסית דומה לפסיכולוג וזה ממש ממש כיף סוףסוף את משתפת מישהו בכל מה שקורה לך רק שהפעם הוא באמת שם בשבילך והוא באמת מקשיב לך, לבעיות שלך והוא ינסה לפתור לך אותם, לא כמו כולם, הוא לא ישנה את הנושא שיחה אליו, הוא התעסק בך.
ואת תרגישי כלכך משוחררת זה ממש ממש כיף אין ממה לפחד3>

אני הלכתי לפסיכולוג ולא התחברתי
אבל אצל כל אחד זה אחרת
תנסי, שווה לראות אולי זה יעזור לך ותהני מזה
ובפגישה השאלה לא קורה יותר מדי
אצלי הפסיכולוג דיבר לפני עם ההורים שלי
ואחרי זה אני נכנסתי ודיברנו קצת והסביר קצת דברים ושאל קצת שאלות וזה

הולכת לפסיכולוגית. היא מדהימה ממש. זה ממש משחרר. למרות שנגמרה הסיבה העיקרית שהתחלתי אצלה אני עדיין איתה כי זה משחרר וזה מדהים. אני באמת חושבת שכל אדם צריך פסיכולוג. מישהו נטרלי לספר לו הכל