אני בטירונות עכשיו ואני ממש לבד..

איפה השאלה

תדברי בחברים לעט, תחפשי אנשים לדבר איתם במציאות, תכתבי לאמא או לאבא

היי מוזמנת לדבר איתי בפרטי מבין אותך לגמרי.. אני גם בטירונות ובאמת שזה יעבור

הרבה מאוד אנשים מרגישים כמוך במהלך הטירונות וגם במהלך השירות הצבאי..המזל שלי היה שלטירונות הגעתי עם אחד מהחברים שלי אז לא הייתי לבד..
אבל השירות היה מאוד בודד, אבל מתמודדים עם זה..תמיד יש את כמה פינות האור הבודדות האלו את רק צריכה להסתכל מסביב.
אם את רוצה את מוזמנת לפרוק בפרטי.

היי, אני בצבא, מזדהה לגמרי הייתי גם ככה. אם את רוצה לדבר אני אשמח

יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.