4 תשובות
האלקטרונים של האטומים מקיפים אותם במעטפות (אני מקווה שאת יודעת את מבנה האטום).
למתכות יש במעטפת החיצונית יחסית מעט אלקטרונים ולאל מתכות יש יחסית הרבה אלקטרונים במעטפת החיצונית (מספר הטור קובע כמה אלקטרונים יש במעטפת החיצונית).
המטרה של כל אטום היא להגיע לרמה מלאה, שזה 2 אם זה מימן ו8 אם זה כל אטום אחר (לגזים האצילים יש כבר רמה מלאה).
לכן הם יוצרים קשרים עם אטומים אחרים.
יש כמה סוגים של קשרים:
קוולנטי, יוני ומתכתי. על מתכתי בדרך כלל לא לומדים.
קשר יוני הוא קשר בין מתכת לאל מתכת.
המתכת מוותרת על האלקטרונים במעטפת החיצונית שלה, כך שהמעטפת הקודמת שלה מלאה. את האלקטרונים מקבלת האל מתכת, שמשלימה את המעטפת החיצונית שלה למעטפת מלאה. כך למשל נתרן (na), שהוא מתכת ויש לו אלקטרון אחד במעטפת החיצונית, נותן לכלור (cl), שהוא אל מתכת ויש לו 7 אלקטרונים במעטפת החיצונית, את האלקטרון. לנתרן עכשיו אין אלקטרונים במעטפת החיצונית יותר, אבל המעטפת הקודמת שלו מלאה, אז זה בסדר. לכלור יש עכשיו 8 אלקטרונים במעטפת החיצונית, אז היא מלאה. ונוצר החומר nacl (נתרן כלורי - מלח בישול).
לפעמים למתכת אין מספיק אלקטרונים במעטפת החיצונית כדי למלא את המעטפת החיצונית של האל מתכת, או שיש למתכת יותר אלקטרונים ממה שהאל מתכת צריכה, אז הקשר יכול להיות ביחסים שונים של אטומים.
לדוגמה, למגנזיום (mg), יש 2 אלקטרונים במעטפת החיצונית ולפלואור (f) יש 7 אלקטרונים במעטפת החיצונית. הפלואור לא ייקח 2 אלקטרונים מהמגנזיום, כי הוא צריך רק אחד. לכן הקשר יהיה בין 2 אטומי פלואור לאטום מגנזיום אחד. אז היחס בין אטומי המגנזיום שמשתתפים בקשר לאטומי הפלואור הוא 1:2. את היחס הזה מייצגת הנוסחה האמפירית. במקרה של מגנזיום ופלואור, הנוסחה היא mgf2 (ה2 אמור להיות בקטן. בדרך כלל כותבים את המתכת קודם).
חומרים יונים הם סוגים שונים של מלחים והם תמיד מוצקים בטמפ' החדר.
קשר קוולנטי הוא קשר בין 2 אל מתכות.
כל אטום תורם אלקטרון אחד או יותר לקשר והאלקטרונים שבקשר נספרים עבור שני האטומים. כך אם לוקחים שני אטומי פלואור (f), שלכל אחד מהם יש 7 אלקטרונים במעטפת החיצונית, כל אחד מהם תורם אלקטרון אחד לקשר, ואז יש לכל אחד מהם 6 אלקטרונים ועוד השניים שבקשר, כך שבעצם יש להם 8. זו דוגמה לקשר יחיד. בקשר כפול כל אטום תורם 2 אלקטרונים לקשר והקשר משולש כל אטום תורם 3 אלקטרונים לקשר.
יכולות להיות מולקולות שמורכבות מיותר מ2 אטומים. אז אטום יכול להשתתף ביותר מקשר אחד. לדוגמה, במתאן (ch4), הפחמן (c), שיש לו 4 אלקטרונים במעטפת החיצונית, מקושר ל4 מימנים (h), שלכל אחד מהם יש אלקטרון אחד במעטפת החיצונית. כל אחד מהמימנים תורם את האלקטרון שלו לקשר שלו עם הפחמן והפחמן תורם אלקטרון אחד לכל קשר, כך שלכל מימן יש 2 אלקטרונים שהוא מקבל מהקשר ויש לו מעטפת מלאה (מימן צריך רק 2 אלקטרונים למעטפת מלאה), ולפחמן יש 2 אלקטרונים מכל קשר, כך שיש לו 8 אלקטרונים והמעטפת מלאה.
במבנה לואיס מסמנים כל אטום במולקולה באמצעות הסימול הכימי שלו (אותיות באנגלית), את הקשרים בקווים (קשר יחיד בקו אחד, קשר כפול בשני קווים וקשר משולש בשלושה קווים) ואת האלקטרונים שלא משתתפים בקשרים בנקודות.
למתכות יש במעטפת החיצונית יחסית מעט אלקטרונים ולאל מתכות יש יחסית הרבה אלקטרונים במעטפת החיצונית (מספר הטור קובע כמה אלקטרונים יש במעטפת החיצונית).
המטרה של כל אטום היא להגיע לרמה מלאה, שזה 2 אם זה מימן ו8 אם זה כל אטום אחר (לגזים האצילים יש כבר רמה מלאה).
לכן הם יוצרים קשרים עם אטומים אחרים.
יש כמה סוגים של קשרים:
קוולנטי, יוני ומתכתי. על מתכתי בדרך כלל לא לומדים.
קשר יוני הוא קשר בין מתכת לאל מתכת.
המתכת מוותרת על האלקטרונים במעטפת החיצונית שלה, כך שהמעטפת הקודמת שלה מלאה. את האלקטרונים מקבלת האל מתכת, שמשלימה את המעטפת החיצונית שלה למעטפת מלאה. כך למשל נתרן (na), שהוא מתכת ויש לו אלקטרון אחד במעטפת החיצונית, נותן לכלור (cl), שהוא אל מתכת ויש לו 7 אלקטרונים במעטפת החיצונית, את האלקטרון. לנתרן עכשיו אין אלקטרונים במעטפת החיצונית יותר, אבל המעטפת הקודמת שלו מלאה, אז זה בסדר. לכלור יש עכשיו 8 אלקטרונים במעטפת החיצונית, אז היא מלאה. ונוצר החומר nacl (נתרן כלורי - מלח בישול).
לפעמים למתכת אין מספיק אלקטרונים במעטפת החיצונית כדי למלא את המעטפת החיצונית של האל מתכת, או שיש למתכת יותר אלקטרונים ממה שהאל מתכת צריכה, אז הקשר יכול להיות ביחסים שונים של אטומים.
לדוגמה, למגנזיום (mg), יש 2 אלקטרונים במעטפת החיצונית ולפלואור (f) יש 7 אלקטרונים במעטפת החיצונית. הפלואור לא ייקח 2 אלקטרונים מהמגנזיום, כי הוא צריך רק אחד. לכן הקשר יהיה בין 2 אטומי פלואור לאטום מגנזיום אחד. אז היחס בין אטומי המגנזיום שמשתתפים בקשר לאטומי הפלואור הוא 1:2. את היחס הזה מייצגת הנוסחה האמפירית. במקרה של מגנזיום ופלואור, הנוסחה היא mgf2 (ה2 אמור להיות בקטן. בדרך כלל כותבים את המתכת קודם).
חומרים יונים הם סוגים שונים של מלחים והם תמיד מוצקים בטמפ' החדר.
קשר קוולנטי הוא קשר בין 2 אל מתכות.
כל אטום תורם אלקטרון אחד או יותר לקשר והאלקטרונים שבקשר נספרים עבור שני האטומים. כך אם לוקחים שני אטומי פלואור (f), שלכל אחד מהם יש 7 אלקטרונים במעטפת החיצונית, כל אחד מהם תורם אלקטרון אחד לקשר, ואז יש לכל אחד מהם 6 אלקטרונים ועוד השניים שבקשר, כך שבעצם יש להם 8. זו דוגמה לקשר יחיד. בקשר כפול כל אטום תורם 2 אלקטרונים לקשר והקשר משולש כל אטום תורם 3 אלקטרונים לקשר.
יכולות להיות מולקולות שמורכבות מיותר מ2 אטומים. אז אטום יכול להשתתף ביותר מקשר אחד. לדוגמה, במתאן (ch4), הפחמן (c), שיש לו 4 אלקטרונים במעטפת החיצונית, מקושר ל4 מימנים (h), שלכל אחד מהם יש אלקטרון אחד במעטפת החיצונית. כל אחד מהמימנים תורם את האלקטרון שלו לקשר שלו עם הפחמן והפחמן תורם אלקטרון אחד לכל קשר, כך שלכל מימן יש 2 אלקטרונים שהוא מקבל מהקשר ויש לו מעטפת מלאה (מימן צריך רק 2 אלקטרונים למעטפת מלאה), ולפחמן יש 2 אלקטרונים מכל קשר, כך שיש לו 8 אלקטרונים והמעטפת מלאה.
במבנה לואיס מסמנים כל אטום במולקולה באמצעות הסימול הכימי שלו (אותיות באנגלית), את הקשרים בקווים (קשר יחיד בקו אחד, קשר כפול בשני קווים וקשר משולש בשלושה קווים) ואת האלקטרונים שלא משתתפים בקשרים בנקודות.
שואל השאלה:
אמאל'ה זה הכל מהכל?
אמאל'ה זה הכל מהכל?
אנונימית
שואל השאלה:
אה ולא אני לא יודעת את מבנה האטום אני כרגע משלימה את כל החומר בגלל הקורונה שלא הייתי מצליחה ללמוד הזום עכשיו נדפקתי
אה ולא אני לא יודעת את מבנה האטום אני כרגע משלימה את כל החומר בגלל הקורונה שלא הייתי מצליחה ללמוד הזום עכשיו נדפקתי
אנונימית
^^חוץ מנוסחאות מבנה. יותר קשה להסביר אותן בסטיפס, כי צריך לראות את מבנה הלואיס של המולקולות.
^אטומים מורכבים מפרוטונים (חיוביים), ניוטרונים (ניטרליים) ואלקטרונים (שליליים).
הפרוטונים והניוטרונים נמצאים בגרעין האטום ומסת כל אחד מהם היא כ-1 מסה אטומית.
האלקטרונים מקיפים את הגרעין במעטפות ומסתם זניחה.
מספר הפרוטונים באטום הוא המספר האטומי שלו (מסומן בטבלה המחזורית).
מספר הניוטרונים הוא מספר המסה של האטום (מסומן בטבלה המחזורית) פחות מסםר הפרוטונים.
באטום ניטרלי מספר האלקטרונים שווה למספר הפרוטונים.
מספר מעטפות האלקטרונים באטום הוא מספר השורה של היסוד בטבלה המחזורית.
מספר האלקטרונים במעטפת האחרונה הוא מספר הטור של היסוד בטבלה המחזורית.
^אטומים מורכבים מפרוטונים (חיוביים), ניוטרונים (ניטרליים) ואלקטרונים (שליליים).
הפרוטונים והניוטרונים נמצאים בגרעין האטום ומסת כל אחד מהם היא כ-1 מסה אטומית.
האלקטרונים מקיפים את הגרעין במעטפות ומסתם זניחה.
מספר הפרוטונים באטום הוא המספר האטומי שלו (מסומן בטבלה המחזורית).
מספר הניוטרונים הוא מספר המסה של האטום (מסומן בטבלה המחזורית) פחות מסםר הפרוטונים.
באטום ניטרלי מספר האלקטרונים שווה למספר הפרוטונים.
מספר מעטפות האלקטרונים באטום הוא מספר השורה של היסוד בטבלה המחזורית.
מספר האלקטרונים במעטפת האחרונה הוא מספר הטור של היסוד בטבלה המחזורית.
באותו הנושא: