חושב שפיתחתי שנאה לעולם...

תן להם צאנס, תהיה סבלני יותר. תחייך יותר

שואל השאלה:
ניסיתי אתזה,לא כל כך עוזר לי,בסופו של דבר הם עדיין פוגעים בי,מסננים מתעלמים או פשוט יוצא שאני תמיד צריך לרדוף אחריהם,שזה הופך את זה לקשר חד צדדי.

אוקיי, אז אולי עדיף שתתבודד קצת. כמו שזוג יכול להימנע ממין כדי לעזור לעורר את התשוקה מחדש, ככה אתה יכול להימנע מאנשים כדי להעריך אותם ואת החברה שלהם יותר.

אני מאמין שמה שיוצר אמפתיה אצל בני אדם, זה החוויות שלהם עצמם. בתור בן אדם שנפגע מלא על ידי אחרים, למה שתרצה לפגוע באחרים כמו שפגעו בך? אם אתה מכיר את התחושה של להיות לבד ושאף אחד לא מוכן לדבר איתך, למה שלא תנסה לעזור לבן אדם אחר שאתה רואה אותו מתמודד עם בדידות? ככה אנחנו לומדים להתנהג כלפי אחרים, לפי איך שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו. היית רוצה שמישהו יהיה עצבני ואגרסיבי כלפייך? אז אל תהיה ככה כלפי אחרים. נכון, לפעמים יוצא, לפעמים לא שולטים בעצמנו, לפעמים עושים טעויות, אבל מה שחשוב זה הכוונה הטובה, והיכולת להמשיך הלאה.

שואל השאלה:
אני מנסה לעזור מלא את האמת,אבל כל מה שאני מקבל בחזרה זה יריקה בפרצוף,איכשהו זה תמיד חוזר על עצמו,אולי אני פשוט נופל על אנשים כאלה לאחרונה אבל זה לא משנה מה אני עושה זה מסתיים ככה,ואני לא ככה סתם כלפי אחרים רק אם הם באמת פוגעים בי,אולי פשוט נמאס לי להיפגע.

אז הם לא שווים את זה. אבל עדיין, משתלם להיות נחמד. אפילו אם רק מנצלים את זה. כי להיות טוב ונחמד זה קודם כל לעצמך, להיות גאה בזה שאתה מתייחס לאחרים טוב ושהמצפון שלך נקי.

בכל מקרה, מאחל לך שתמצא אנשים ששווים את המאמץ ושלא ינסו לפגוע בך

אם אתה מחפש את הרע אתה תמצא אותו

מבינה אותך מאוד, גם אני הפכתי להיות כזאת ככל שהתבגרתי והבנתי את העולם
אבל עם הזמן גם הבנתי שזה פשוט לא שווה את הכעס והעצבים שלי, חבל על הבריאות שלי
אני מנסה להסתכל על החצי כוס המלאה מה שנקרא, מנסה להיות אופטימית יותר, יותר מנסה לחשוב על מה אני אוהבת ולא מה אני שונאת
לא אגיד שזה במאה אחוז, אבל כן מאז שהחלפתי את הסביבה הרעילה שלי הפכתי להיות בן אדם שמח יותר, אבל זה גם כי הגיל שלי כבר מאפשר את זה
וכן אני מנסה לתת צ'אנסים ולהכיר אנשים, פשוט אני לא סומכת על אנשים כל כך מהר והציפיות שלי מאוד מאוד נמוכות, לא פוחדת להפגע, לא פוחדת להתאכזב
אולי זה לא בריא, אבל אני מכינה את עצמי לתרחיש הגרוע מכל, ואז לרוב קורה משהו הרבה פחות גרוע ממה שדימיינתי ואז אולי אני חסרת מצברוח קצת אבל עוברת מזה הלאה.
פעם הייתי לוקחת דברים יותר קשה, היום אני מחליקה את זה יותר טוב
רק לפני יומיים שלחו לי שיש לי חוב של כמעט 2000 שקל על משהו שלא היה לי מושג שקיים בכלל (לא עשו לי כנס משתחררים להכנה לאזרחות, אז בכל זאת אין לי מושג כמעט כלום מהחיים הבוגרים)
התחלתי לאכול את עצמי שעכשיו ירד לי כמעט 2000 ועוד יש לי קנס כי לא ידעתי שיש חוק דבילי שחיילים משוחררים חסרי עבודה צריכים עדיין לשלם מיסים למדינה, אבל נתתי לעצמי כאפה אמרתי לעצמי זה לא שווה את הבריאות שלי כפרות על הכסף הזה כמו שאומרים
אני ארוויח אותו בחזרה כשהעסק שלי יהיה מוכן ויתחיל לרוץ
וזהו בעיקרון, מנסה לקחת דברים יותר באיזי, לא מצפה מאף אחד לשום דבר...
יש לי ציפיות רק מעצמי ואני סומכת רק על עצמי...
זהו בגדול

שואל השאלה:
וואו cory,אני מרגיש שזה בדיוק הדרך שאני צועד אליה כל הדברים שאת מתארת נגעו בי בנקודה מסוימת,אני מקווה שאוכל לנצח את הדכאון והבדידות הזאת,וממש תודה על העזרה אני מקווה שגם אצלך הכל יסתדר בסוף.

בכייף, תודה גם לך :)

גם באותה הסיטואציה אצלי מסתבר שזה bpd

שואל השאלה:
אני באמת חושב שיש לי bpd,לפי התסמינים וסיבות אני ליטרלי כמעט קולע בהכל.

מבינה אותך

אני כמוך, תנסה להתחבר לאנשים נחמדים ולהתרחק מהרעים...זה עוזר קצת

אל תצפה יותר מדי מבני אדם.
תשתדל להיות/להגיע ממקום נקי בחייך.. כלומר, אל תהיה חתרן ותככן. זה שאחרים ככה זה הגיוני... כי זו התרבות היום. פשוט תנסה להיות שונה ממנה.
הקארמה בסוף תגיע ואתה תהיה זה שנשאר מחייך. אומר לך את זה בנאדם שספג ועבר לא מעט בחיים... והוא נשאר אוהב וסבלני.
כשזה יגיע, אתה לא תדע מאיפה זה בא.
לכן... תלמד לפרגן לאנשים, לא לשנוא איש. אל תחפש נקמות, ואל תיטור לאיש. זה שהם מפגרים, לא אמור לתת לך אישור להיות מפגר גם כן.

אני כל כך מבינה אותך, אני עברתי דברים נוראיים ואני לא צוחקת.. אני שונאת על כל דבר שאני מסתכלת
דיברתי על זה לאחרונה והבנתי שאני צרכי הלהסתכל על חצי הכוס המלאה. כלומר נכון שקרו לי דברים מסריחים ורעים אבל מה לגבי הדברים הטובים?
אתה יכול להשתנות פשוט תשנה גישה!
זה מצריך עבודה יום יומית

נובע מלחץ לדעתי, השירות גרם לי להיות יותר חרא, פחות נחמד ושמח ממה שהייתי לפני זה. מאמין שכשאשתחרר מהצבא אני אחזור לעצמי.