לדעתכם, זה נכון שהורה ידרוש שהילד שלו ילך באותה דרך כמוהו? - קישור מצורף

מסכימה איתך, הפרק הזה בכללי כל הנושא של להיות כמו ההורים הוא די קשה

שמעי.
תלוי מה זה לקבל.
אם את תקדישי את כל החיים שלך לבנות את הילדים שלך בדרך חיים כלשהי ופתאום הם עוזבים את הדרך הזאת זה יגרום לך צער מאוד גדול אז יש הורים שמעיפים את הילד בגלל זה ואני ממש לא בעד זה אבל כמעט כל הציבור החרדי למעט ממש בודדים מקבלים את הילד אבל עדיין יש להם צער. מה שאת רואה בתקשורת זה ממש לא הציבור החרדי.
אני בחור דתי להורים חרדים ויש לי מלא חברים מהישיבה שהם חילונים בסתר אבל הם פשוט לא רוצים לצער את ההורים שלהם ולהגיד להם את זה.

זה בסדר שהם רוצים אבל הם לא יכולים להיות מאוכזבים אם זה לא קורה. לכל אחד יש את הרצונות שלו אבל אין לילדים את אותם האפשרויות שהיה להורה. וגם כל אחד ומה שהוא בוחר לעשות

שואל השאלה:
ברור, זה ידוע
אני מבינה שזה יגרום להם צער, אבל הדור היום הרבה יותר חשוף וחושב, פחות מקבל כמובן מאליו
גם אם אני בתור חילוניה אביא ילד והוא יחזור בתשובה, אני בטוחה שזה יהיה לי קשה, לכולם, אבל ההורים שם פשוט גורמים לילד להרגיש אכזבה כשהוא משתף אותם מה הוא חושב..^^^

טוב זו דילמה רצינית שאתה הורה בנושא הזה, בין אם הוא יוצא בשאלה או חוזר בתשובה אלה דברים שצריך לנסות להתמודד אתם ולא בקלות כי המציאות לא קלה, הוריים דתיים או חרדים רוצים שילדים שלהם ימשיכו להאמין ברוב המקרים ושזה לא קורה זה מסתכל גם בגלל שהם חושבים שזה כי לא חינכו אותם מספיק או דברים כאלה והורים חילונים גם כאלה לרוב במקרים אחרים של חזרה בתשובה , וגם קורה להורים חרדים עם יציאה מארון, דילמות לא פשוטות ושתי בחירות לא קלות , לבחור בין דת וילד שלך, לא ממש קל לעשות את זה, תמיד יוצא או שאתה מאבד את הילד שלך והופך לגיבור עבור קהילה שלך והדת שלך בזה שהצלת אותם מאיזה אסון או שאתה מקבל את הבן שלך ומאבד את קהילה שלך ברוב המקרים ונאלץ להתמודד עם המקרים האלה של זהות חדשה וחילון. יש תמיד יוצא מהכלל במקרה של הורים שכן מקבלים בשני הצדדים אבל התמודדות לא הכי פשוטה כי זה לנסות ללמוד לקבל את השוני של הילד במהלך החיים וגם להתרגל לזה, אני לא הייתי יודעת מה הייתי עושה וזו פאקינג בחירה קשה, או הדת או הילד זה לא פשוט

שואל השאלה:
אבל לאהוב ולקבל את הילד שלך לא אומר לאבד את הדת
אתה יכול להישאר דתי ועדיין לקבל את זה שהבן שלך חילוני.. אתה לא מוותר על כלום^ לא?

אני לא יודעת, יש מקרים שמקבלים את הילד וגם זוכים בדת . אני חושבת, בן דוד שלי שהיה חרדי והוא חילוני די מתקבל יפה במשפחה חרדית שלו עם אשתו וזה בסדר יחסית כלומר מנסים להתרגל זה.או שלא אמרתי את זה נכון. זו דרך התמודדות לא פשוטה כי הילד חילוני כמו שידוע כבר הדת מאחוריו ויש דברים שעבורו צריך להימנע מזה, טוב אפשר אולי להביא קצת טיפה דת וזה אם לא יפריע לו אבל כן יפריעו לו כל הדברים האלה, במיוחד שהוא יחיה בחיים משלו בלי דת, מה שהוא יבחר לעשות וגם יהיה או ילבש, כמו הרוב פה, טכנית הוא לא יהיה שונה באמת רק יחיה שונה ולא יאמין , לדתיים אולי זו תהיה בעיה אני חושבת, לחרדים זה תלוי .. יש קהילות ויש קהילות ,גם במקרים של להתגייס לצבא יש מקרים טובים וחלק פחות, וגם הדרך להתמודד עם זה לא פשוטה כי הילד ירצה ללכת לקניון בשבת והוא לא ישמור שבת אלא ירצה לנסוע , לטייל וכל זה , חיים של חילוני והוא אולי ישמור קצת שבת אבל ממש פחות יתעניין בזה, ואלה הרבה דברים גם עבורו להתמודד, לחיות בתור חילוני אומר שדת ואמונה זה לא מעניין ורלוונטי עבורך , אז הוא יעדיף ללמוד אולי אבוליציה או מפץ גדול או לא יודעת ופשוט יתנהג כמו חילוני אתאיסט , הוא עדיין יהיה הילד של אותה משפחה, הקושי יהיה שהוא כבר לא יהיה מאמין בזה כי הוא ירצה לנסוע בשבת או לקנות בשבת וכל זה או אפילו לראות סדרה בשבת, אני חושבת