דתיים/חרדים כנסו בבקשה

כוח המשיכה

כוח המשיכה מסייע בידינו בכך שהוא מקנה לנו יציבות עמידה על פני הקרקע. אלמלא כוח המשיכה היינו מרחפים באויר, מבלי יכולת לבצע את הפעולות הבסיסיות ביותר, כמו על-פני הירח ששם כוח המשיכה קטן פי 6 מזה שבכדור הארץ. לעומת זאת אם כוח המשיכה היה גדול יותר, היינו מרגישים כובד רב בגופינו, וככל שהכוח היה גדול יותר היו קשיי התנועה והמוגבלות שלנו גדולים יותר, כגון: בכוכב צדק ששם כוח המשיכה גדול פי 2.5 מכדור הארץ!

הטמפרטורה

הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ נעה בין 20-30 מעלות, והיא האידיאלית ביותר מבחינת תנאי החיים לאדם, בעלי חיים וכו'. ובשאר הכוכבים הטמפ' גבוהה מאוד או נמוכה מאוד, למשל: בכוכב נוגה הקרוב אלינו יש כ-500 מעלות, ובירח כ120 מעלות, בצדק, שבתאי ואוראנוס, הטמפרטורה מגיעה עד לכדי מינוס 200 מעלות

תכתבו בגוגל: פרפר האטלס
תכתבו בגוגל: פרפר הינשוף

סופה של גרמניה

במגילת אסתר ישנו רמז לסופה של גרמניה!

וכך נאמר במגילה:
ויכו היהודים בכל אויביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשונאיהם כרצונם: ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות

תשז - התאריך
ו אות גדולה.
הם כתובים במסורת עוד לפני השואה באותיות קטנות כאלו. זה לא סתם.

איש ואת
פרשנד(ת)א ואת
דלפון ואת
אספתא ואת
פורתא ואת
אדליא ואת
ארידתא ואת
פרמ(ש)תא ואת
אריסי ואת
ארידי ואת
(ו)י(ז)תא ואת
בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם:...ותאמר אסתר אם על המלך טוב, ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ:

- השאלות:
בקטע זה של המגילה יש לנו שתי שאלות:
א. מדוע אסתר מבקשת מהמלך "ואת עשרת בני המן יתלו על העץ" הרי בפסוק לפני כן כתוב "ואת עשרת בני המן בן המדתא צורר היהודים הרגו"? הרי כבר הרגו את עשרת בני המן, אם כן מדוע היא מבקשת שיתלו אותם?
ב. יש במסורת כתיבת מגילת אסתר אותיות שנכתבות בצורה מוקטנת ואותיות שנכתבות בצורה מוגדלת משאר האותיות שנכתבות בצורה מוגדלת משאר האותיות שבמגילה. כאן בעשרת בני המן יש לנו שלוש אותיות קטנות: ת (בפרשנתא) ש' (בפרמשתא), ז (בויזתא) ואות אחת גדולה ו' (בויתזא). מה באות גודלן של האותיות לרמז?

- הקוד שבמגילה:
אמרו חז"ל (עיין מגילה טו, אסתר רבה ג,י): "כל מקום שנאמר במגילת אסתר "מלך סתם ולא אמר במפורש "הלך אחשוורוש רומז לקב"ה מלכו של עולם".
אם כן, כאן נאמר שאסתר פונה אל "המלך", כלומר אל הקב"ה. ומה היא מבקשת? שיתלו את עשרת בני המן על העץ,. והרי כבר הרגו אותם?
אלא כאן מרומז לנו שאסתר מבקשת מהקב"ה "שינתן גם למחר" הכוונה לעתיד לבוא, שיתלו עשרת בני המן אחרים בעתיד!!!
על מי אסתר ביקשה? על אלו עשרת בני המן אחרים לעתיד מדובר? ומהו האירוע ההיסטורי המרומז לנו כאן?

- משפטי נירנברג!
בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה התרחשה השואה הנוראה. בשנת 1945 הסתיימה המלחמה כאשר צבאות הברית אמריקה, רוסיה, צרפת ובריטניה כבשו את גרמניה וחוסל הצורר הנאצי.
בעיר נירנברג שבגרמניה נערך בשנת 1946 משפט הידוע בשם "משפט נירנברג". במשפט זה נידונו אז גדולי פושעי הנאצים שנותרו בחיים, ואחד עשר מתוכם נידונו אז למוות, בפסק בית המשפט, ואלו שמותם (שר"י): גרינג (סגנו של היטלר שר"י), פריק (שר הפנים), ריבנטרופ (שר החוץ), קייטל (ראש הצבא), קאלטנברונר (ראש הכוחות), שטרייכר (עורך העיתון השטני "דר-שטריימר"), זאוקל, יודל, פראנק, רוזנברג, סייס-אינקווארט.

- מה הקשר למגילת אסתר?
בבית המשפט נערך דיון איך להוציאם להורג האם ביריות או בתליה כיאה לרוצחים, פסק הדין היה: בתליה!
ואכן אסתר ביקשה "ואת עשרת בני המן יתלו...".

כתב העיתון "ניוזוויק" דיווח בעיתונו שהחבל שעליו נתלו הנידונים למוות השתלשל מקורת עץ אליו היה מחובר...
ואכן גם זאת ביקשה אסתר "יתלו על העץ...".
אבל עדיין הדברים לא מובנים, הרי אסתר ביקשה שיתלו "עשרה" על העץ, ובמשפט נידונו למוות בתליה אחד עשר פושעים?

מרטין ג'ילברט (ביומנו המפורסם המכונה "יומן נירנברג") מתאר את תגובתם של הנידונים למוות על פסק הדין להוציאם להורג בתליה.
לדוגמא:
קייטל - ...אגרופיו קמוצים וזרועותיו קשויות, בעתה בעיניו. מוות בתליה! הודעה, קולו ניחר מעוצם החרפה, זאת חשבתי שלפחות יחסכו ממני...!
פראנק חייך בנימוס, אבל לא היה יכול להסתכל בי, מוות בתליה...!

האמריקאים חששו שהנידונים למוות יעדיפו להתאבד מאשר לעבור את החרפה של מוות בתליה, לכן דאגו לשמירה מוגברת על הנידונים שלא יתאבדו.
אבל...בליל ה14-15 לאוקטובר הצטרף "גרינג" אל היטלר, הימלר גבלס ולי, שהתאבדו...הוא בלע גלולת רעל ששמה קץ לחייו...ושאר העשרה הוצאו להורג בתליה כפי שפסק בית המשפט.
וכך בדיוק ביקשה אסתר...שדווקא עשרה יתלו על העץ!

- רמז התאריך
יום ההוצאה להורג היה ב-כא' תשרי תש"ז. ותאריך זה רמוז באותיות הקטנות והאות הגדולה שבמסורת כתיבת מגילת אסתר, המועברת אלינו בקבלה מזמן מרדכי היהודי ואסתר המלכה.
שלוש האותיות הקטנות הן השנה: תש"ז!!! והאות הגדולה היא: ו' הרומז שהאירוע יהיה בשנת תש"ז באף השישי. (לפי היהדות בעת כתיבת ספר זה אנו נמצאים בשנת 5668 + דהיינו האלף השישי כמו שביקשה אסתר!).

- עדויות מן המשפט
מאורע מעניין ארע בעת הוצאת הנידון העשירי להורג, "שטרייכר", וכפי דיווח העיתונות מן השטח למחרת ההוצאה להורג:
"...כשהגיע שטרייכר פנים אל פנים אל החבל, הוא נעץ שוב את עיניו לעבר שמונת הקצינים מבנות הברית ולעבר שמונת העיתונאים שיצגו את עיתונות העולם. הללו ישבו בשורה אחת ליד שולחנות קטנים לאורך קיר בדיוק לפני הגרדומים. באש שנאה שבערה בעיניו הסתכל שטרייכר אל עדי הראייה והוא זעק: "חג פורים 1946"! אותו רגע ניתר הפתח תחתיו בקול חבטה חזקה...!
("ניו יורק ג'ורנל אמריקן" סוכנות ידיעות בינלאומית 16 לאוקטובר 1946).

ובניו יורק טיימס נכתב ש"שטרייכר" זעק:
"purim feast, 1946" (a reference to a jew-baiter of fifth century bc who was hanged)


זעקה מוזרה...אולי שטרייכר ידע שזהו "שידור חוזר" לתליית עשרת בני המן...וכפי בקשתה של אסתר אלפי שנים לפני כן...!

השואה, על כל חומרתה, כבר נצפתה בפסוקי התוכחה בספר דברים:



"ויאמר ה' אל מש(ה) הנך שוכב עם אבתיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא (ש)מה בקרבו, ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו: וחרה אפי בו ביום הה(ו)א ועזבתים, והסתרתי פני מהם והיה לאכול, ומצאהו רעות רבות וצרות, ו(א)מר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה: ואנכי (ה)סתר אסתיר פני ביום ההוא, על כל הרעה אשר עשה, כי פנה אל אלהים אחרים". (דברים לא, טז-יח).



פסוקים אלה מדברים בצורה ברורה ובעוצמה רבה על אפשרות של חורבן העם. במבט לאחור, מנקודת התצפית של דורנו, זו תמונה מדהימה. קודם כל, משום שפסוקים אלו התרחשו במציאות. הם הלמו בעם ישראל שאכן מרד, שהפר את הברית, וזנח את קיום המצוות, כנאמר. עם ישראל אכן נענש בהתאם לחוק "החטא ועונשו" המקראי. נענש, כפי שלא נענש עם מעולם. המילים הנוראות "והיה לאכול" ו"מצאהו רעות רבות וצרות", פורטו במשך הדורות, לפוגרומים, למדורות האינקויזציה, לנשחטים במסעי הצלב, לאין ספור נגישות מכל סוג, עד לאושוויץ והשואה האיומה והנוראה.



והנה למרבה הפלא נחשפה בקטע זה המילה "השואה" בדילוג של 50 אותיות, כפי שהדגשנו את הדבר בקטע הנ"ל בצבע אדום.



התורה מנבאת שישאלו היכן היה האלוקים בשואה



האסונות ויסורי התופת -במיוחד בעת שואת דורנו- הצמיחו בלב רבים מבני עמנו את מסקנת הכפירה באלוקי ישראל. עוצמת השואה, חריגתה מעבר לכל הנתפס בהגיון האנושי, גרמה לרבים לפקפק בקיומה של השגחה אלוקית. שכן, כיצד יכולה הייתה זו לצפות במעשים הנוראים הללו בלי להתערב? אך שימו לב! גם את הפרט הזה סיפר להם משה בצו האלוקים. נחזור על הפסוק:





"ואמר ביום ההוא: הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה".



וכך כותב המלבי"ם על הפסוק:



"ועל פי זה יוכיחו בני ישראל, אחר שמצאו אותם צרות רבות ואין משגיח עליהם... שאין אלוקים שופטים בארץ... ויוכיחו מזה, שאין השגחה... אבל אדרבא היה להם להוכיח בהפך, ממה שהסתיר פנים על-ידי עוונותם הרי שיש שופט... והטעם שהסתרתי פני עתה הוא על כל הרעה אשר עשה...".



אכן, דווקא משום כך נכתבו הדברים בספר התורה. למען ידעו הדורות הסובלים, שגם הכפירה באלוקים בעת הצרות הגדולות נחזתה מראש. למען יבינו, שעצם תיאור המצב אלפי שנים בטרם בוא הטרגדיה נוטל את העוקץ מחריפות הכפירה עצמה. הקב"ה מודיע מראש על השתלשלות המאורעות ואימיהם, ומכריז בעצם הודעה זו, שהוא עצמו קיים, כשהתעלמותו מן המתרחש אינה אלא הסתרת פנים: "ואנכי הסתר אסתיר את פני ביום ההוא, על כל הרעה אשר עשה"...!



פרשה זו המלווה אותנו מאז, מגלה לנו מבעד למסך הייסורים את הוודאות המוחלטת של קיום ההשגחה, ושלקורה אותנו יש משמעות, תכלית ומטרה.



הנבואה על השואה מעידה על החטא ועונשו



הפסוק ממשיך ואומר: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל... למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני- ישראל".



כלומר, מן השירה הזאת ילמדו את הכלל הגדול הזה כי הקב"ה מעניש אותם על־ידי הסתרת פנים לבד. ואולי - אם יקראו שירה זו, אפשר - אם ילמדו ויהגו בה, תחריד אותם התמונה, שצוירה לעיל, והם ידאגו לכך, שלא יתדרדר מוסרו של העם אלי חורבן וגלות. אולי? ואם לא ־ תבוא נא ותעיד!

יקירה, אל תתני לשאלות ודברים אחרים לבלבל אותך.

ה' אוהב אותך ואת נמצאת במקום של האמת. אל תתרחקי. מה זה יתן לך? פלאפון בשבת? קניון סרטים שטויות בחוץ ודברים שלא נותנים לך שום דבר?

תראי את סיפורו של האתיסט שחווה מוות קליני וכיום רב

ממליץ לך בנוסף לקנות אם אפשרי כיום את הספרים של מסילות אל האמונה. זה יחזק אותך בטירוף.

קוד הבריאה חלק א' - החשיפה! קוד מתמטי עצום ומרגש נחשף בפסוק הראשון בתורה

שאלה כזו כמוה כאדם שמחבק את כלתו ותוהה האם היא קיימת, אלו שאמורים לשאול האם האל קיים הם הכופרים, לא המאמינים.

התורה ידעה על הכל לפני הכל, והכל מגיע מהקב"ה. אין כזה דבר רע

זה הכל ההשכלה אני אומרת לך

שואל השאלה:
מה?^^^

שואל השאלה:
תפוחי זהב, אם הבנתי אותך נכון...

אני לא שואלת אם הוא קיים, אני יודעת שכן, אבל אני רוצה לחזק את האמונה שלי

עד עכשיו אני מאמינה כי ככה גדלתי, וזה לא מספיק לי

^אם תתלי את האמונה שלך בהוכחה שכלית אז ברגע שההוכחה הזו תופרך (וכל ההוכחות לקיומו של אלוה מופרכות לחלוטין) ככל הנראה תזנחי את האמונה יחד עם ההוכחה. עם הוכחות לקיום האלוה צריכים להיות זהירים, עדיף להמנע מהן כל עוד את יכולה.

שואל השאלה:
אוקיי, ואתה בתור דתי
האמונה שלך באלוקים מסתמכת אך ורק על אמונה? בלי שום הוכחות?

לא נראה לי אשמש כדוגמה טובה.. האלוהים שאני מאמין בו הוא לא אלוהים שמתגלה לעם שלם או כזה שבורא את העולם יש מאין, ואני סבור שזה האלוה שאת מחפשת.

שואל השאלה:
אשמח שתסביר את עצמך, מי בידיוק האלוקים שאתה מאמין בו?


אחרי הכל, זו אותה יישות...
70 פנים לתורה

הדבר כלעצמו באשר הוא ישות, חומר הגלם ממנו אנחנו מעצבים באופן טרנסצנדנטאלי את הכרותינו (דרך השפה והפוליטיקה), השתחררות מכבלי המושגים וההסתכלויות הטהורות תאפשר לנו לראות את הישות במלוא הדרה ולהתאחד עמה. אבל זה בעיקר קשור לתפיסות אחרות שיש לי בעוד נושאים.

נתחיל מזה שלעולם אמור להיות בורא, כי העולם לא יכל לברוא את עצמו לבד. זה כמו להגיד שהדיו נשפך על הנייר בצורה אקראית, ויצא מזה מכתב בעל תוכן חכם. יש משהו יותר הזוי מזה? הרי בעולם יש הרבה סימני חכמה, מה שאומר מאחורי זה עומד מתכנן. הספר "חובות הלבבות" (שער הבחינה) יכול לעזור לבחון את את סימני חכמה.

בנוסף לכך, יש לנו הוכחות שמראות שרק אלוקים יכול לעמוד מאחורי התורה, כי התורה לוקחת אחריות על הדברים אשר רק אלוקים יכול לקחת, ואם אותם דברים לא היו מתקיימים - העם היה מזהה שאותם דברים שהתורה לוקחת עליהם אחריות אינם מתקיימים, ולא היו מאמינים יותר בתורה, כי היו רואים שהכל נסתר.

אביא את ההוכחות הידועות ביותר והבסיסיות. הראשונה - זה עדות של עם שלם ששמע את קול במעמד של עם שלם עם מסמך מזמן האירוע שנכתב ונמסר לעם ע"י מי שכל עם ישראל שמעו את אלוקים מדבר עמו.


1. התגלות של אלוקים לעיני כל עם ישראל ששמעו את קולו. לא ייתכן שעם שלם ימציא לעצמו סיפור על התגלות של אלוקים שמחייב אותו בתרי"ג מצוות עד מסירות נפש ועוד יעבירו את "השקר" לבנים כאמת גמורה מבלי להגיד שהכל "לא אמיתי", חס ושלום. כמו כן, לא ייתכן שמישהו ישכנע אותם שזה קרה, כי העם אמור לדעת הם הם שמעו את קולו של אלוקים או לא. במידה ולא - וודאי שהם לא יקבלו את זה


2. הבטחות שרק בורא עולם שיודע הכל ושולט על הכל יכול לעמוד מאוחריהן: ברכה בשנה השישית לשומרי שנת השמיטה, הבטחה שהארץ לא תכבש בזמן העליה לרגל שהיא ריקה מגברים. שום איש לא יעיז לתת הבטחות לעם על דברים שאינם בשליטתו.


3. סימני טהרה בחיות טמאות: "תני דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא) "ואת הגמל, כי מעלה גרה הוא" - שליט בעולמו יודע שאין לך דבר מעלה גרה וטמא, אלא גמל. לפיכך פרט בו הכתוב" (חולין נט ע"א).

"תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא) "ואת החזיר, כי מפריס פרסה הוא" - שליט בעולמו יודע שאין לך דבר שמפריס פרסה וטמא, אלא חזיר. לפיכך פרט בו הכתוב" (חולין נט ע"א).


"וכי משה רבינו קניגי היה? או בליסטרי היה? - מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים" (חולין ס ע"ב).

4. נבואות שהתגשמו: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים: מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ" (דברים כח, סד). בכל זאת הקב"ה הבטיח לנו שישמור עלינו בגלותנו למרות שכל העמים שונאים אותנו: "אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כו, מד).


5. יש עוד הוכחות. חשוב להדגיש שאנחנו לא טוענים שיש אלוקים כי זה כתוב בתנ"ך, אלא מסבירים למה רק אלוקים יכול לעמוד מאחורי התורה אשר נתן לעמו.

^באשר לראייה הראשונה, מבלי לגעת בקאנט, מה הזוי בכך בדיוק? אחד מהעקרונות היסודיים ביותר של הכרתנו אומר שהעצם מתמיד, עיקרון שמוכר בתור חוק שימור החומר והאנרגיה. אם החומר והאנרגיה קיימים מאז ומתמיד, אזי כל דבר שעלול לקרות להם - יקרה בהכרח (בהתאם לחוק המספרים הגדולים באמת). אם במשך אינסוף זמן נשפוך דיו על הנייר בסופו של דבר לא נוציא רק מכתב, נוכל לרשום את התנ"ך כולו (עיין בויקיפדיה ערך: משפט הקוף המקליד). אם ההוכחה הזו פסולה אז גם שאר ההוכחות שלך לדת לא תקפות, שכן הערעור היומיאני מרסק אותן לרסיסים.

נ.ב: כמובן, יש הפרכות רבות לראייה שהזכרת. אך בחרתי בכזו שנובעת גם כן מטבע העולם בכדי להמחיש את האבורד בניסיון הוכחה מתוכו.

^אם את שואלת מי יצר את העצם (החומר והאנרגיה) אז את לא קיבלת את הנקודה על שימור החומר והאנרגיה.. באשר לחוק המספרים הגדולים בהחלט, הרי זה ברור במישרין: ניקח האירוע שההסתברות שהוא יקרה היא אחד למאה קוונטיליון, בהנחה שהעצם מתמיד (כלומר אינסופי בזמן), אזי עברו בו 100 קוונטיליון שניות (באותה מידה יכולנו לומר שעות או שנים, לא רלוונטי), כל שנייה מהווה אירוע, לכן: אחד מהאירועים האלו היה מוציא אל הפועל את אותו אירוע שהסיכוי לו הוא אחד למאה קוונטיליון, וכן הלאה.

^אני באמת לא רואה איך אפשר לפשט את זה עוד יותר.

^איך זה הופך את השגתי לפחות תקפה? נגיד שיש לנו פאזל שאנו זורקים שוב ושוב במטרה שהוא יורכב כולו בבת אחת, כלומר כל חלק חייב להתייחס באופן מושלם לחברו. הסיכוי שזה יקרה הוא, נניח, אחד למאה מיליארדי קוונטיליונים, אך אם העצם מתמיד מאז ומעולם אזי עברו בו מאה מיליארדי קוונטיליון אירועים, וכך בהכרח התרחש אירוע אחד בסבירות כזו (גם אם תגיד שיכול להיות שמדובר באירוע אחר עדיין פשוט נמיר את הסבירות לכך שהאירוע יקרה לסבירות שדווקא האירוע הזה יקרה, שכן לא משנה כמה גבוה הוא מספר האירועים שאמורים להתרחש בכדי שזה יקרה עדיין הם יתרחשו באינסוף).

על טענתך, שתי השגות.
1. וכי יש לנו במציאות דוגמה לאקט של בריאה יש מאין? או דוגמה לדבר-מה שמורכב באותה מידה כמו העולם ובהכרח יש לו יוצר? אם תשיב לשאלה השנייה בטענה שמדובר בדרגה, למשל שאנחנו יודעים שמטוס לא יכול להווצר לבד אז ק"ו שהעולם לא, אזי אנחנו נגיע להשגה השנייה, לפיה:
2. הסיכוי שהמטבע יפול על עץ הוא 1 ל2, הסיכוי של אדם לזכות בלוטו הוא 1 ל16,000,000, שני האירועים התרחשו, מכאן: אין הבדל *איכותי* בין הסתברויות ככל שמס' האירועים במכנה גבוה יותר, ההבדל הוא רק כמותי, ומכאן יוצא: חוק ההסתברות שחל על הטלת מטבע חל בהכרח גם על אירוע בעל סיכוי אפסי כל כך כמו שהזכרנו. מכל אלו נובעת העובדה שבכל פעם שאתה מטיל מטבע, ממלא לוטו, מחלק חפיסת קלפים, וכו', אתה מקבל "דוגמא כזו מהמציאות".

^ אז אתה בוחר להיאחז באחוזים. לא משנה כמה הם אפסיים, העיקר לא להודות שבאמת יש בורא. מה הטעם ללכת על אחוזים אפסיים ולא על משהו שהרבה יותר הגיוני (מעבר להרבה הוכחות לקב"ה)?

ואם הזכרת את הפאזל שמתוך אינסוף פעמים בסוף יצא מה שצריך - אז קח בחשבון שזה לא רק עניין של הרכבה, אלא שמשהו אמור למחוק משהו, ואז זה יבטל את כל "העבודה" הקודמת, וככה הכל מתחיל מחדש...

^אלו לא אחוזים אפסיים, זו ודאות מוחלטת של 100%. ההסתברות שהקובייה תיפול על 4 היא 1 מתוך 6, אך ההסתברות שאם נטיל את הקובייה אינסוף פעמים אז ההסתברות שהקובייה תיפול על 4 היא הסתברות של מאה אחוזים. גם עם הפאזל זה כך, הסיכוי שנצליח להרכיב את הפאזל, כשבכל פעם שיש טעות קטנה אנחנו מתחילים מחדש, הוא אפסי שבאפסיים, אך הסיכוי שזה יקרה אם נזרוק את הפאזל אינסוף פעמים הוא גם פה, עניין של 100%. להגיד שמדובר בסיכויים אפסיים זו רטוריקה זולה.

ואני לא תוקף את טענתך כדי להכחיש את הקב"ה.. ההוכחות לא מעניינות אותי, ואין שום סיבה שאטריח את עצמי לפרוך את כל ההוכחות שאנשי סטיפס מביאים פה מדי יום ביומו. תקפתי את טענתך אך ורק כדי שהשואלת תראה שגם הוכחות מוצקות כמו הטיעון הטלאולוגי ניתנות להפרכה פשוטה מכל מקום, שחלילה לא תתלה את אמונה בהוכחות ואז, לכשתתקל באתאיסט ה"מקצועי" הראשון שיפיל את ההוכחה הזו בקלות רבה (למשל, על סמך הערעור של קאנט), השואלת תנטוש את אמונתה.

^מתי אמרתי שהכל שחור או לבן..?

הסיכוי שהמטבע יפול על עץ הוא 1 ל2, הסיכוי של אדם לזכות בלוטו הוא 1 ל16,000,000, שני האירועים התרחשו, מכאן: אין הבדל *איכותי* בין הסתברויות ככל שמס' האירועים במכנה גבוה יותר

שתיהיה בריא, אתה מדבר על סיכוי לזכות במשהו.

כאן הסיכוי שיווצר עולם זה לא לזכות במשהו וזהו, זה פאקינג עולם ! עולם שלם של מערכות מורכבות כמו בני אדם או כדור הארץ או עולם שלם של כל מה שתרצה ומה שאתה יודע!! איך אתה משווה את זה ללוטו? איך?

מה ההבדל חוץ מכך שבאשר לעולם זו הסתברות הרבה הרבה הרבה יותר נמוכה? מהרגע שזה עובר את 1 למאה מיליארד זאת כבר לא נהיית שאלת הסתברות? תהיה עקבי.

תַּפּוּחֵי זָהָב, ואתה מתעלם מהתאמה של הדברים אחד לשני? שמראים שהם נוצרו *בדיוק* אחד שבשביל השני? כי הנחת שבכל מקרה זה משהו שהכרח שיקרה? בינתיים אין לנו דוגמא כזאת מהמציאות.

^מה הקשר? זה שהעצם מתמיד בזמן לא אומר שהציוויליזציה מתמידה יחד איתו, זה כמו שתגיד שבגלל שקיים מאז ומעולם חדר שיכול להיות בו שובך ליונים מחוייב שגם השובך היה קיים מאז ומעולם, ובשובך היו אמורות להיות גופות רבות של יונים מפני שגם הן קיימות מאז ומעולם.

אתה אשכרה טוען שהעולם היה מאז ומתמיד ואין משהו שהתחיל אותו?

^^דברים יכולים להתחדש רק מפני שיש עצם מתמיד.. בז'רגון היהודי, הם מתחדשים מפני שהם "מקרה קרה" למה שנשאר קבוע ולא משתנה. החדר הוא משל.

^^מה הבעיה..? זו תפיסה יהודית כשרה לחלוטין, עוד אצל פילון האלכסנדרוני הבריאה היא יש מיש (יש שהוא אין, אך עדיין יש).

איך זה הגיוני שהעולם תמיד היה קיים? סתם כדור הארץ עמד לו שם מאז ומתמיד לבד?

^^זה בדיוק מה שניסיתי להציג כאן, כל הוכחה אפשר לתקוף; לכן המלצתי לשואלת היא לא לתלות את אמונתה בהוכחות שכליות.

^לא כדו"א.. העצם שבו קורים השינויים. בין אם הוא החומר-אנרגיה של איינשטיין, הסתם חומר של דקארט, המונאדות של לייבניץ, האידיאות של אפלטון, וכו' כו'.

^נו, אם את מדברת ככה זה אומר שאת מאמינה באלוהים במסווה של הוכחה, ההוכחה היא רק רציונליזציה לאמונה הטובה; אשרייך.

בת כמה את ?
וכן צריך לחזק את האמונה תמיד גם אדם שנולד "כחרדי" כי יש ניסיונות תמיד והרגש מתכהה עם הזמן

תשמעי את הרב אהרון לוי. יש לו גם שו"ת בזום פעם בשבוע

שואל השאלה:
בת 17 ^^

תפוחי זהב. אם מבחינתך, עצם זה החוקר נקרא "חוק השימור" - זה אומר שהוא היה קיים מאז ועד עולם (כי אחרת לא היה שימור) - נראה שאתה מאמין בקדמות העולם.

אקח את מה שהביא רבי נחמן מברסלב זיע"א (שבעצמו התנגד לקחירות, וכתב שיש להמאין בלי הוכחות, ואחרי שהביא את ההוכחה הזאת - כתב שגם אותה אנחנו לא צריכים): שאם העולם היה קיים מאז ועד העולם - הוא היה מוצף בבני אדם החיים והמתים (כי הכל קיים אינספוף זמן). אפילו בבתי קברות לא היה מקום.

אז איפה "השימור"?

כמו שאמרו כאן, את יכולה לצבור טיעונים לאמונה אבל לא להישען עליהם בלבד, כי ברמה הרטורית כל טיעון ניתן להפריך, אבל מה שבטוח מעבר לרטוריקה - זה המעשים. לכן חשוב להקפיד במצוות ולקדם את ערכי הדת במדינה.

^ אז אם אתה אומר שיש דברים התחדשו (ציוויליזציה), מה מונע ממך להודות שהעולם עצמו - הוא חידוש?

וזה שיש חדר שקיים מאז ומעולם - זה דבר מוזר.

ואו את עוד צעירה...
יש מלא מקומות שאת יכולה לשאול לאחת מהם קוראים פנינה לשם היא ממש עוזרת תנסי להשיג אותה באינט' אם לא מצאת תאמרי לי אני אנסה למצוא
ואין שום בעיה לשאול שאלות ביהדות ובאמונה השאלה את מי שואלים..
תנסי למצוא איזו גברת שאפשר לשאול אותה שאלות, אבל 1 חכמה ולא 1 שנראית חרדית כי לא כל חרדית יודעת את כל התשובות לשאלות,
בכל אופן אם את צריכה עזרה תנסי לשאול אותי פה ואני אנסה לעזור במה שאני יודע
בהצלחות