טוב תשמעו לפני שבוע רבתי עם חברה ממש טובה שלי..

הקטע הוא שתמיד לקחתי את הקשר שלנו כמובן מאליו ולא הערכתי אותו מספיק למרות שעשינו הרבה אחת לשנייה..
ולפני שבוע היה לנו טיול והרגשתי שהיא כל הזמן זורקת לי הערות ועוד מול הכיתה או ליד חברות שלי וזה ממש הציק לי ואז גם היה חלק שלא הרגשתי טוב והיא ביקשה ממני לשים מסכה כי הי צריכה לשמור ואז אמרתי לה שאני לא מצלילחה לנשום עם המסכה ואמרתי לה שערות האלה ממש מפריעים לי ושתפסיק עם זה.
ואז התחלנו להתווכח וזה ואמרתי משהו ממש סתום כי היא אמרה שאנחנו חברות טובות ואנחנו עושות דברים טחת בשביל השנייה ואז אמרתי לה מי אמר שאנחנו חברות טובות אני לא מגדירה אותך כחברה טובה שדלי את רק חברה מבחינתי ואז היא ממש נפגעה וגם אני ומאז אנחנו לא מדברות כבר שבוע ואני אדם באמת ממש רגיש קשה לי לריב עם אנשים אז אתמול היה גמד וענק של פורים קטן היה קשה אבל הצלחתי להיות הגמדה שלה וכתבתי לה פתק שאנ ממש מצטערת וזה ובאמת כתבתי מהלב שלי.. וזה כבר היה אתמול והיא לא אמרה כלום והיום דיברתי על זה עם חברה שלי בחוץ וכשנכנסו לכיתה אני פשוט התפרקתי מבכי ואז היא נכנסה והיא ראתה אותי ככה ואז חרטטתי משהו על כך שאני לחוצה וזה אבל היא לא קנתה כי חברה אחרת שלי שסיפרתי לה שבכיתי בגלל מה שקרה ביננו.. אז היא סיפרה לי שהיא שאלה אותה עם בכיתי בגללה ולא היה לה ברירה אז היא אמרה לה שכן.... אני פשוט לא מצליחה להבין למה היא כל כך אדישהה באמת כאילוו הקטע הוא שאני גם לא מצליחה לעבור הלאה אני כל הזמן חושבת על זה וזה תוקע אותי אבל אני באמת רוצה שנהיה חברות אבל היא בהתלהטות אם לסלוח או לא.. כבר עבר שבוע וחצי והיא עדיין לא מדברת איתי ואני לא מפסיקה לחשוב עלייה ואפילו חלמתי אתמול בליליה שהיא סולחת לי אפשר עצות?