לפי ההלכה, האישה מחוייבת לספק את הבעל?

לא ממש

שואל השאלה:
אשמח שרק מי שבאמת יודע ומכיר את ההלכה יענה

יותר הוא מחויב לספק אותה והוא חותם על זה גם בכתובה
את מדברת מבחינה מינית כאילו?

לא ממש

במקביל למצוות עונה, מוטלת על הבעל חובה לקיים יחסי מין סדירים גם לצורך קיום מצוות פריה ורבייה. בתלמוד יש מחלוקת בין התנאים האם גם אישה מצווה בפרייה ורבייה. להלכה נפסק, שהיא פטורה.

להלכה, מספיק להוליד זכר ונקבה כדי לקיים מצווה זו[57]. ההשתדלות הנדרשת מהבעל לקיום מצוות פרייה ורבייה (שיהיו לו בן ובת), היא קיום יחסי אישות בתדירות הנדרשת לצורך קיום מצוות עונה.

מדברי חכמים יש חובה להמשיך לפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח[58].

מויקיפדיה^
בקיצור, הבעל מחוייב לספק את האישה.

אין עליה חיוב כזה.. כי גם אם תהיה בובה ותשכב על הגב מבלי לעשות כלום הוא יסתפק מכך, כל מה שהיא צריכה זה לא להגיד לו לא שבועיים ברצף בשבועיים שמותר, אם אמרה לא כי לא בא לה היא כן מתישהו צריכה להסכים ליחסים בשבועיים שמותר שם זה מסתיים, לגבר כן יש חיוב לבדוק שאישתו נהנת איתו/ממנו אסור לו להיות אגואיסט ולדאוג רק לצרכיו.

לא דווקא מינית

בדיוק ההפך, הבעל מחויב לספק את האישה.

כמובן שאסור לה לצער אותו ולהגיד לו ''לא'', רק כי היא רוצה להתנקם בו או משהו כזה, אבל ברור שאם היא לא מרגישה טוב או משהו כזה, היא יכולה להגיד לו לא.
(אגב לגבר אין את הפריבלגיה להגיד לא, הוא חייב מהתורה לספק אותה כל זמן מסויים, תלוי ברמת הקושי של העבודה שלו).

לא. להיפך
מצוות עונה

גם הבעל חייב לספק את אשתו וגם האשה חייבת לספק את בעלה. זה משנה בכתובות, כתוב שם גם כל כמה זמן היא חייבת. אם תרצו מקור אשלח

שואל השאלה:
תשלח

מתני' המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת ר' יהודה אומר שבעה טרפעיקין עד מתי הוא פוחת עד כנגד כתובתה ר' יוסי אומר לעולם הוא פוחת והולך עד שאם תפול לה ירושה ממקום אחר גובה הימנה וכן המורד על אשתו מוסיפין על כתובתה שלשה דינרין בשבת ר' יהודה אומר שלשה טרפעיקין:

גמ' מורדת ממאי רב הונא אמר מתשמיש המטה ר' יוסי ברבי חנינא אמר ממלאכה תנן וכן המורד על אשתו בשלמא למ"ד מתשמיש לחיי אלא למאן דאמר ממלאכה מי משועבד לה אין באומר איני זן ואיני מפרנס והאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה ולאו לאמלוכי ביה בעי:

https://he.wikisource.org/wiki/%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa_%d7%a1%d7%92_%d7%90

שואל השאלה:
סליחה אבל לא הבנתי מילה ממה שכתוב שם

המשנה עוסקת בכתובה, שזה סכום שהבעל חייב לשלם במידה והוא מתגרש מאשתו או מת. המשנה כותבת שמי שמורדת על בעלה כלומר, לא מוכנה להיות איתו, פוחתין לה מכתובתה, כלומר מורידים לה כמה שקלים מהסכום שיצטרך לשלם לה. וכן במקרה ההפוך, מוסיפים לה. אבל אצל הבעל זה יוצר חמור, שאחרי זמן מסוים מחייבים אותו (להתגרש או לבעול). כמובן שהאישה יכולה להגיד שלא בא לה, מדובר במקרה שהיא לא רוצה בכלל בחיים אבל סתם כךאם לא בא לה כמובן שהיא לא חייבת.