איזה סוגים של בעיות קשב וריכוז יש? ואיך כל סוג מתבטא?

יש סוגים?

יש adhd שזה הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות
ויש add שזה רק הפרעת קשב וריכוז
לזה אתה מתכוון?

שואל השאלה:
^נניח שכן, במה כל אחד מהם מתבטא?

אני לא ממש יודעת להסביר זה גם שונה אצל כל אחד
ממליצה לך פשוט לחפש ולקרוא באינטרנט
בתכלס adhd זה הפרעת קשב וריכוז ופשוט ביחד עם היפראקטיביות

שואל השאלה:
^ולגבי הסוג השני שכתבת, יש לך פירוט כלשהו כמו לגבי הראשון?

add זה הפרעת קשב וריכוז
קושי להתרכז ולהקשיב לזמן ארוך זה כמו שחוט המחשבה פשוט נקטע ומתחילים כזה לחלום

שואל השאלה:
תודה אנונימית
הבאתי לך פרח, למרות שהפרח לא נחשב לאנונימיים.

נזכרתי בעוד גם ב add וגם ב adhd שמים לב להכל, כל רעש קטן מפריע, קשה לעשות שני דברים במקביל, צורך להתעסק במשהו
אני שוב כותבת זה משתנה אצל כל אחד
^בכיף:)

שואל השאלה:
תודה לך שוב אנונימית (:
ולגבי מה התכוונת שזה משתנה אצל כל אחד? לגבי זה שכל רעש קטן מפריע וקשה לעשות שני דברים במקביל ושצריך להתעסק במשהו? אני אישית מזדהה עם הדבר השני, ואילו שני האחרים לא מזוהים אצלי.

הכוונה היא להכל הפרעת קשב וריכוז אצל כל אחד היא שונה
למשל יכול להיות מישהו שמאובחן עם הפרעת קשב וריכוז אבל יכול להיות שלא יפריע לו רעשים להפך יש כאלה שעוזר להם למשל ללמוד עם מוזיקה אפילו
אתה מנסה לאבחן בעצמך אם יש לך?

שואל השאלה:
כן, אני מנסה להבין איזו הפרעת קשב קיימת אצלי
ולפי מה שהבנתי ממך, יש אצלי את הסוג של add שקשה להתרכז וקשה לעשות שני דברים במקביל. אם יש עוד משהו שקשור לזה אשמח לשמוע.

האם קושי כללי בתפקוד קשור להפרעה מסוג add ?

אתה לא יכול לאבחן את עצמך
ובלי קשר אני לא חושבת שיש עוד סוגים וזה בתכלס אותו הדבר רק אחד זה עם היפראקטיביות
זה שקשה לך לעשות שני דברים במקביל זה לא אומר שיש לך הפרעת קשב וריכוז למלא קשה לעשות שני דברים במקביל
האיבחון הוא לא לפי כל הדברים האלה שרשמתי שיש בהפרעת קשב וריכוז מאבחנים את זה בכל מיני מבחנים קטנים
אם אתה רוצה לאבחן תלך לאיבחון לאבחן את עצמך זה לא אפשרי מצטערת

שואל השאלה:
מדוע איני יכול לאבחן את עצמי לפי התסמינים למשל?

תקשיב אני לא ממש מבינה בזה אני רק יודעת שאי אפשר סתם ככה לאבחן כי אז היה יוצא שכל העולם צריך ריטלין
בתכלס לכולם יש הפרעת קשב וריכוז אבל לרוב האנשים יש רמה ממש ממש נמוכה
אתה יודע עם כמה אנשים דיברתי על ההפרעת קשב וריכוז שלי והם אמרו לי "וואי גם לי יש כמעט הכל בדוק יש לי גם" מלא
זה לא אפשרי לאבחן לבד אם אתה מרגיש שממש קשה לך להתרכז וזה משהו גם קבוע שהיה לכם מאז ומתמיד אז אם את רוצה תלך לאיבחון
ומצאתי לך רשימה של עוד תסמינים ששכחתי ולמרות שהשם של הכתבה היא בחן את עצמך אל תאמין לזה זה כמו שאי אפשר לאבחן כל דבר סתם לבד ורק מומחים יכולים
לי למשל יש את כל הרשימה:/ ולדעתי יש יותר דברים

שואל השאלה:
וואו תודה אנונימית, אני מודה לך מאד על המענה, זה לא ברור מאליו בכלל למרות שעשויים לחשוב שזה ברור מאליו.

ושאלה אחת אחרונה.
איפה ניתן לעשות אבחון? כלומר, אצל מי? פסיכולוג, פסיכיאטר, רופא משפחה, נוירולוג, או כל אחד אחר או אפילו מקום מסוים?

ודרך אגב, זכור לי במעומעם שעשיתי בעבר מספר פעמים אבחונים, רק שאיני זוכר מאומה מכל זה, כך שאיני בטוח אפילו אם בכלל עשיתי. בעיה :/

אתה לא יכול לשאול את ההורים לגבי האי חונים שעשית?
יש כל מיני מכונים שעושים אני הייתי ממש קטנה ההורים שלי עשו לי בפרטי אני חושבת
יכול להיות שגם פסיכולוג אבל אני לא בטוחה
תבדוק אמור להיות אולי מהקופת חולים

שואל השאלה:
אני הייתי בעבר גם אצל פסיכיאטרים וגם אצל פסיכולוגים וגם במקום או שניים שעושים לך אבחון במחשב ונותנים לך תוצאות, לא יודע אם הבדיקה במחשב זה היה אבחון או משהו אחר כי אני פשוט לא זוכר או שלא הבנתי אז מה מטרת האבחון, והייתי אצל נוירולוג, ועשיתי אפילו לפחות פעמיים בדיקת א.ק.ג. עם הרשת והקוביות ששמים לך על הראש, ולא זכור לי מה היתה התוצאה, ואני לא ביחסים טובים עם ההורים שלי כדי שארשה לעצמי לשאול אותם לצערי הרב, זה די מורכב לצערי, בקיצור, אני במקום טוב :/

אה מצטערת, שמחה שאתה במקום טוב
אתה זוכר באיזה גיל עשית את האי חונים האלה אולי זה תלוי בגיל או איפה עושים כי אותי איבחנו בכיתה ג והייתי הולכת במשך חודשיים כל כמה זמן למישהי והיא נתנה לי תרגילים ומשחקים וככה איבחנה אותי יכול להיות שזה במחשב בגיל יותר גדול אבל אני לא יודעת
אם היית אצל נוירולוג אולי דרך הקופה אתה יכול לבדוק מה זה היה אולי תנסה או שתלך שוב לנוירולוג
בכללי אני חושבת שאמור להיות אפשרי לעשות איבחון דרך הקופה

שואל השאלה:
אני לא זוכר באיזה גיל עשיתי את האיבחונים, אבל אני זוכר שהייתי אצל פסיכיאטרית פרטית והיא נתנה לי לעשות כל מיני תרגילים במחשב ולבסוף איבחנה אותי, ואני זוכר שבזמנו אבא שלי ראה איזושהי מודעת פרסום בעיתון לגבי איבחונים וכשבאנו למקום עשו לי איבחון דרך מחשב, אך איני זוכר מה היתה בדיוק התוצאה ואם בכלל אפשר להסתמך על זה כאיבחון כי אני אפילו לא יודע מה היה המקום הזה. ובנוגע לנוירולוג אני גם לא זוכר בדיוק מה הוא איבחן, אך יתכן וכמו שאת אומרת שאפשר לשאול דרך הקופה מה היתה התוצאה אם בכלל, וכנראה שאפשר לקבל הפניה לאיבחון דרך הקופה. אולי באמת אנסה בהזדמנות ללכת דרך הקופה כי כרגע אני לא זוכר שום דבר ממה שעשיתי. מקווה שבעתיד יהיו לי את כוחות הנפש ללכת לאיבחון דרך הקופה.
אני שמח שיש לי פה דו שיח עם אנונימית שבאמת אוהבת לעזור ועושה את זה מכל הלב (:

אני חושבת שאם זה ממש מפריע לך למשל ללמוד אם אתה לומד או ביום יום ואתה חושב שזה הפרעת קשב וריכוז ואתה רוצה למצוא משהו שיעזור לך עם זה אז ממליצה לך כן למצוא כוחות כי זה תהליך לא קצר לפחות אצלי זה לא היה קצר אולי בגלל שהייתי קטנה
בשמחה:)

שואל השאלה:
אם יש לך עצה איך למצוא את הכוחות אני אודה לך מאד כי רק בגלל הקשב והריכוז אני לא לומד ולא קורא ובעצם לא בא באטרקציה עם אנשים כי כשמנסים לפתח עמי בשיחה אני פשוט מאבד את הריכוז ויוצא עם הרגשה רעה אחרי זה, ובעבר כשניסיתי לטפל בכל מיני דברים כמו חרדות למיניהם, אז רק מצאתי את עצמי ניזוק במקום נעזר, אז לא יודע עד כמה אפשר לסמוך על הרפואה היום בכל מה שקשור לזה כי היא רק הזיקה לי, אבל אם יש לך עצה כיצד למצוא כוחות נפש אשמח לשמוע, למרות שלא נראה לי שזה אפשרי כרגע כי דיברתי בעבר עם אנשים על זה ואף אחד לא באמת הבין אתי לצערי כי כל אחד מדבר מהמקום שלו ולא באמת מבין את מצבו של השני, אז זה די בעייתי :(

אני חושבת שבסופו של דבר כולם חווים את ההפרעת קשב וריכוז בערך אותו הדבר קשה לא להבין אחד את השני או שדיברת עם האנשים הלא נכונים פשוט
אני לא ממש יודעת איך לעזור לך למצוא את הכוחות פשוט תחשוב אתה אומר שזה מונע ממך לקרוא ללמוד לבוא באנטרקציה עם אנשים ושזה עושה לך רע אז תחליט ככה מחר תעשה את הצעד הראשון תתקשר לקופה תברר תשאל ואז תראה איך אתה ממשיך (כמובן אם אתה רוצה) ככה צעד צעד
אתה מוזמן לשתף פה על זה אולי אני אבין אותך

שואל השאלה:
זה בדיוק הבעיה שכח הרצון נלקח והנפש שלה יש את הכח המרכזי בכל הסיפור מונעת ממך לעשות את הצעד הראשון ואין לך שום סיכוי להתמודד מולה. צריך להרגיש את זה בשביל להבין. כנראה שמי שלא חווה את זה בעוצמה הזאת לא יבין. דיברתי גם עם אנשי מקצוע בעניין כשעוד היה בי הרצון לשנות משהו ואף אחד לא עזר, כולם יודעים רק לדבר אבל הדיבורים האלה לא מועילים אל מול הנפש שהיא האויב הגדול ביותר של האדם. ומדובר באנשי מקצוע מהשורה הראשונה. מתברר שאם אין רצון, אף אחד לא יכול לעזור לך. צריך אולי איזה כח עליון שיעשה נס. לא יודע מה.

אני חושבת שאני בערך מבינה
גם לי אין כוח רצון למלא דברים אולי לא ברמה שלך אבל אני יכולה טיפה להבין אני מבינה את הקושי לצערי לא מצאתי פיתרון או אפילו משהו שיעזור אפילו קצת לזה רק אני יכולה לאמר לך שאישית אם אני מחוייבת לשבת ולעשות משהו אז אני עושה זה לא כוח רצון אבל זה לפחות גורם לי לעשות את מה שאני רוצה למשל ללמוד המקום היחידי שאני לומדת זה בבית ספר כי המורה יושבת לידי ואין לי באמת לאן לברוח ובנוסף אני מחוייבת לבוא לבית ספר כי ההורים שלי משלמים הרבה זה תכלס דוחף אותי לעשות את מה שאני רוצה שיהיה לי כוח רצון אליו
אני גם מבינה את זה שכולם יודעים רק לדבר אבל בסוף הם לא עוזרים לצערי נתקלתי בהרבה רק לא אנשי מקצוע כאלה אצלי זה יותר מבית ספר אבל אני מבינה את התסכול והאכזבה שזה עושה
ואני מסכימה שהנפש היא האויב הכי גדול שלנו אבל היא לא בילתי מנוצחת זה לא מלחמה שאי אפשר לנצח זה פשוט קשה כי כל הזמן נכשלים ומפסידים ולפעמים גם אין כוח אז עושים הפסקה אוספים כוחות וממשיכים לנסות אתה לא צריך נס אתה צריך לדעתי הפסקה כזאת מהכל אם אתה יכול לעשות את זה כמה ימים לאסוף כוחות לעשות משהו כיף להשתחרר ואז לחזור ולנסות עוד פעם

שואל השאלה:
תרשי לי להבהיר שוב את הנקודה
הנפש לא נותנת לך לקבוע מה לעשות בין אם זה הפסקה ובין אם זה לעשות מה שהיא דורשת ממך אלא היא זו שקובעת לך, וכן, היא בלתי מנוצחת לפחות מהצד של האדם עצמו שלא יכול למנוע ממנה לקבוע לו מה לעשות, אם האדם יעז רק לחשוב על משהו שהנפש לא רוצה בו או שמישהו רק יבקש ממנו לעשות משהו שהנפש לא רוצה בו, היא תתן לו הרגשה שאני מעדיף לא לתאר אותה פה, בקיצור, היא שולטת בך שליטה מוחלטת, אתה לא יכול להחליט אם לעשות הפסקה או פעולה אלא היא זו שקובעת לך מה לעשות, זה מצב שצריך נס כדי לצאת ממנו, לצערי, ורק מי שחווה את זה יבין את זה.

אני לא יודעת מה לענות לך על זה אני חושבת שאתה טועה אני לא יודעת להסביר למה אבל אני אמצא תשובה לזה אני גם חושבת שאולי אני יכולה לעזור לך לא לגמרי אבל תמיד צריך להתקדם צעד צעד
שלא תחשוב שהתייאשתי או משהו כי אני לא עונה כמה ימים אני אבדוק על זה

שואל השאלה:
אין פה כל כך מה לטעות, זה לא עניין של טעות במחשבה, וגם אם זה כן עניין של טעות במחשבה, אז אין לך איך לשנות את זה כי זה יעשה לך רע אם רק תנסה, ואני בטוח שכל אחד אחר במקומי שהיה עומד באותה הסיטואציה, לא היה מסוגל להתמודד עם ההרגשה הרעה הזאת שזה מביא, תמיד זה כך שלבן אדם מהצד שלא חווה את ההרגשה הזאת, זה נראה כאילו זה אפשרי. וכבר הדגשתי שזה לא עניין של צעד צעד, הלוואי והייתי מצליח לעשות צעד אחד ולו הקטן ביותר נגד ההרגשה, בפעמים הבודדות שהלכתי קצת נגד הרגש, לא רוצה לתאר פה מה עברתי, זה כמו טראומה שלא עוזבת אותך.
ואני שמח שאת עדיין מתעקשת לנסות לעזור לי, זה מחמם לי את הלב, אז תודה (:

זה שאני רואה את הצד השני לא אומר שאני בצד שלא חווה את זה...
תתן לי כמה ימים אני רוצה לבדוק על זה לפני שאני עונה לך

שואל השאלה:
העניין הוא שגם אם את חווה את אותו הדבר זה עדיין אף פעם לא יכול להיות אותו הדבר, משום שכל אחד יש לו את כוחות הנפש שלו, ומה שיש לאחד לא דומה לשני, יכול להיות שאחד יוכל להתמודד עם המצב שלו והשני לא יוכל להתמודד עם אותו מצב. וזה גם למה יש אנשים שאומרים "מי אמר לך שלא הייתי באותו המצב?" אז זה בדיוק העניין שגם אם היית באותו המצב זה לא אומר שאם אתה הצלחת להתמודד שגם השני יוכל להתמודד.
ואין בעיה תקחי את הזמן אני ממתין, אני מחכה לתשובה ממך, בלי לחץ. רק רציתי להבהיר את הנקודה. וכל הכבוד לך על העזרה, כל פעם שאני קורה את התגובה שלך זה מחמם לי את הלב.

ברור שאף אחד לא חווה בדיוק את אותו הדבר אבל ההרגשה היא גם ברור שהיא לא בדיוק אותו הדבר אבל היא ממש דומה זה קושי דומה כמו שאתה אומר הנפש היא האויב הכי גדול של האדם זה אומר שזה גם יהיה הקושי הכי קשה שנתמודד איתו
ונראה לי שאתה חושב שהכוחות נפש שלך לא כל כך חזקים אז אני אומר לך ככה הכוחות הנפשיים שלך חזקים מאוד מי שהכוחות הנפשיים שלו לא חזקים זה אלה שמוותרים על הכל
אתה נמצא פה ונלחם בזה רק זה מראה שאתה חזק ואני אומרת לך אתה תצליח אפילו שזה נראה כמו משהו נצחי שאין לו סוף יש לו פשוט מאוד קשה להגיע אליו

אני מצטערת שלקח לי מלא זמן ושזה התשובה שיש לי כרגע אני עובדת על זה לצערי הייתי בתקופה קשה ולא יכולתי לבדוק את מה שרציתי אבל זה מה שעלה לי כשחשבתי על כל מה שכתבת יש לי עוד מה לכתוב אבל אני לא רוצה לענות לך משהו שהוא כנראה סתם מחשבה שלי ואני סתם טועה ומטעה אותך
מקווה שלא חשבת כבר שהתייאשתי אני באמת אנסה לעזור לך כמה שאני יכולה
איך אתה? איך עברה לך התקופה האחרונה?

שואל השאלה:
לא הבנתי מה כתבת בהתחלה בקטע הראשון
לגבי הקטע השני, אתה לא חושב שום דבר כי אין לך אפשרות לחשוב מעבר למה שהנפש מאפשרת לך לחשוב, הנפש פה היא הקובעת, כך שאין לך אפשרות אפילו להילחם נגדה, כל מחשבה שהיא רק מנסה לחשוב שהיא יכולה ללכת נגד הרגש או מנסה להילחם וחושבת שהיא חזקה, אז כפי שכתבתי למעלה בתגובות קודמות

ואני מצטער לשמוע שאת עוברת תקופה קשה ומאחל לך לצאת ממנה ולהיות מאושרת, קשה לי לעודד אותך בקטע הזה כי גם אני לא במצב שאני יכול לעודד לצערי
ולשאלתך, גם אני עובר לאחרונה תקופה לא פשוטה ומקווה לעבור אותה בשלום

רציתי להביא לתשומת ליבך, שלכל שאלה יש 45 ימים שאפשר לענות עליה עד שהיא תינעל שאז כבר לא יהיה ניתן לענות עליה יותר, לפי מה שהבנתי רק מהאפליקציה במכשירי אנדרואיד יש אפשרות לענות לשאלות ללא הגבלת זמן, אך למי שמשתמש דרך האתר יש הגבלת זמן, לכן יש לשאלה עוד שלושה שבועות בדיוק שאפשר יהיה עוד לענות עליה זה יוצא עד השישי לרביעי ה־6.4 אז תקחי את זה בחשבון :)

אתה יכול להגדיר מה לדעתך זה "נפש"?

מצטערת לשמוע שאתה בתקופה לא פשוטה שנינו נעבור את זה בשלום אני מאמינה בזה גם אם אתה לא:)

אה וואו לא ידעתי שיש 45 ימים עד ששאלה ננעלת אל תדאג אני אספיק אני קצת יותר טוב עכשיו ואני ממש אוהבת לחקור על הנפש ועל חרדות וכל הדברים האלה זה עושה לי טוב ועוזר לי במיוחד עם זה יכול לעזור למישהו:)

שואל השאלה:
לא נראה לי שיש מישהו שיודע בוודאות מה זה "נפש". אבל האמת שזה לא ממש משנה איך שנקרא לזה, בואי נגיד שזה לא הנפש אלא משהו אחר, לא משנה איך שנקרא לזה, בסופו של דבר מדובר במה שאנו מרגישים ונותן לנו את הכח לעשות את מה שאנו רוצים לעשות מה שנקרא "מוטיביציה" או "אמביציה" או "אוטוסוגסטיה", ובמקרים מסויימים אין לנו שליטה על מה שאנו רוצים, אלא הנפש או איך שלא נקרא לילד בשמו, מונע מאיתנו לעשות פעולה בסיסית פשוטה, ואין לנו אפשרות ללכת נגד זה, כי זה משפיע הן על המחשבה והן על הרגש והן על הרצונות שלנו, וכשיבוא מישהו ויגיד לנו שאנו יכולים וזה אפשרי או שאנו משכנעים את עצמנו ועוד כהנה וכהנה (לא חסרות ה"עצות" שאנשים "יודעים" לתת שכפי שכתבתי שמעתי כבר הכל ואנשים לא באמת מבינים את המצב), אז חוץ מהרגשה רעה (ולא יכול לכתוב פה מה עוד) זה לא יועיל בכלום, במקרה הטוב זה יישאר בהרגשה רעה עד שזה יעבור ואתה לא תסלח למי שאמר את זה, במקרה הפחות טוב זה ייאש אותך, אבל את ההרגשה לא יכול לכתוב פה, אבל מה לעשות שאנשים "חייבים" לומר משהו איזו עצה כלשהי ו"חושבים" שהם מבינים משהו וכל אחד נהיה לי פסיכולוג, אל תשאלי מה עברתי בגללם בגלל "הרצון" שלהם לעזור, אני לא מזלזל באנשים האלו הם בסך הכל רוצים לעזור, אבל את הדבר הכי בסיסי הם לא מבינים, שמה שהם אומרים וחושבים, לא בהכרח שעוזר ולפעמים אפילו מזיק, אבל אנשים חייבים לנסות לעזור, והכי בעייתי זה שאתה מחפש מישהו שבכל זאת יעודד אותך ויבין באמת ללבך, אבל כולם עושים בדיוק את ההיפך מכך, ואין דבר יותר מתסכל מזה. אז בדיוק מה שנותן לבן אדם כח ומוטיבציה לעשות דברים בסיסיים, הוא זה שלוקח ממנו לעשות אותם ולא נותן לו בשום אופן ואוי לך אם רק תחשוב לעשות משהו נגדו.

מקווה שהבנת את מה שכתבתי שזה לא משנה איך נקרא לזה או נגדיר את זה אם זה "נפש" או "רוח" או "נשמה" העיקרון הוא זה שאתה מרגיש שאתה פשוט לא יכול לעשות, לא מבחינה פיזית אלא רגשית, יש אנשים שלא יכולים שלא לעשות כלום ויש שלא יכולים לעשות מעבר למה שהרגש או הנפש נותנת להם לעשות. המסקנה היא, שמי שלא חווה את זה לעולם לא באמת יבין את זה, ואפילו את הסכמת באחת מהתגובות שלך שאת לא לגמרי מבינה את זה, כי מי שאומר "נראה לי" שאני מבין, אז כנראה שלא באמת מבין, והאמת שאפשר לראות לפי התגובות שאת לא באמת מבינה, אבל אני בכל זאת אוהב את התגובות שלך ואל תתייאשי ותמשיכי לנסות לעזור זה באמת מחמם לי את הלב כל תגובה שלך וחבל שבקרוב השאלה תינעל, כי התגובות שלך יחסרו לי ):

האמת שאני כן מבינה את ההרגשה אבל ההבדל אצלנו היא מה שהביא את כל אחד למצב בגלל זה אני לא יכולה להבין לגמרי אני בטוחה שהבעיות שלי לא משתוות לשלך גם למצב שלי יש סיום לפי מה שהבנתי אתה לא רואה את הסוף מה שאני גם מבינה כי אני לפני שנתיים לא ראיתי יציאה מזה כמעט נכנסתי לדיכאון אבל אני יכולה לאמר לך שאני המשכתי ללכת נגד עד כמה שקשה ועד לאן שזה גם אותי הביא להרגשה שאתה מדבר עליה ניסיתי 3 שנים למצוא טיפול שעוזר לי לא יודעת מה לא ניסיתי עד שמצאתי באמת מטפל שחווה בעצמו דברים דומים אלי והוא באמת מבין ויודע מה עובר עלי ועוזר לי מאוד
אני לא חושבת שאני מוסמכת או יכולה לעזור לך אני חושבת על כל מה שאתה כותב כל הזמן בגלל זה אני ממליצה לך מאוד אני מבינה שנפגעת מאנשי מקצוע שהיו אמורים לעזור לך אבל יש כאלה שכן יכולים אתה פשוט צריך למצוא מישהו שטוב לך המלצה שלי תלך נגד הנפש כמה שזה קשה רק בשביל למצוא עזרה מקצועית טובה ואם יש לך חבר טוב אולי שיתן קצת תמיכה או ישמור עלייך רק
אני אולי נשמעת קצת תמימה או אופטימית אבל זה לא מלחמה לא אפשרית אפשר לעבור אותה היא פשוט ממש ממש קשה וצריך את העזרה והמישהי המתאימים
מצטערת שאני לא יכולה לעזור ואני שמחה שהצלחתי לשמח אותך קצת באמת בהצלחה ואני מקווה שתצליח להגיע למקום טוב ומאושר כמה שיותר מהר:) אתה יכול אתה צריך להאמין בזה

שואל השאלה:
את אמנם ממשיכה לטעון שאת מבינה ולו קצת מההרגשה שלי וטוענת שחווית דברים דומים, אך מהכתיבה שלך משמע שאינך מבינה את המצב. מעצם זה שאת ממשיכה לטעון שצריך ללכת נגד הנפש כמה שזה קשה, זה עצמו מראה על חוסר הבנה במצב, ונראה כאילו לא קראת בעצם את כל או חלק לפחות ממה שכתבתי, או שקראת ולא הבנת ולכן את ממשיכה לטעון את זה. אני כתבתי לפחות פעמיים אם לא שלושה או יותר את מורכבות המצב והסברתי והשתדלתי לפרט כמה שאני יכול להרשות לעצמי פה, ועם כל זה את עדיין ממשיכה לטעון את הטענות שציינתי, שזה בעצם מוכיח שלא באמת הבנת את המצב למרות שאת טוענת שהבנת, והאמת שגם האנשים שדיברתי איתם במשך השנים חשבו שהם מבינים את המצב ויכולים לייעץ ולעזור כשבפועל הם עשו את ההפך מלעזור, אז מה אני עוד יכול לומר?! ואני אומר שוב, למרות שציינתי את זה, אני מציין שוב, שאני אוהב את התגובות שלך ואת עצם זה שאת מגלה עניין וכל כך רוצה לעזור, אני מעריך את זה וזה בהחלט משמח אותי, אבל לא נראה עד כה שאת מבינה את המצב, לפחות לא כמו שאת טוענת שאת מבינה, אז איך אני עוד יכול להסביר לך שתביני? אני לא רוצה לחזור שוב ושוב על דברים שכבר כתבתי משום שזה נראה מיותר, מכיון שאם עד עכשיו זה לא היה מובן, מי אמר שאם אכתוב אותם שוב הם פתאום יהיו מובנים? שתביני, זה שאת איכשהו גייסת כוחות והצלחת לצאת מהמצב, זה אומר שלא היית באותו המצב שאני מדבר עליו, או שהיה לך את העזרה המתבקשת והסביבה התומכת מה שלי לא היה ועדיין אין לי, אז איך את חושבת שאני אוכל לעשות כשעצם המחשבה של לעשות מביאה לטראומה ולהרגשה שאי אפשר לכתוב אותה כאן?! אם את הצלחת לעשות, סימן שלא חווית באמת את מה שאני חוויתי, את אולי חושבת שזה דומה אבל לא נשמע ככה, כי מציאות שאצלי נדחית כל מחשבה, זה פשוט בלתי אפשרי להביא את זה לידי מעשה כי זה לא בשליטתך, זה לא שאתה יכול פשוט להחליט לעשות, זה לא עובד ככה, אם זה היה עובד ככה אני הייתי מאושר, אבל זה לא, איך אני עוד יכול להסביר את זה? מה שאת כתבת בתגובה הזאת ובתגובות קודמות, אני שמעתי אין ספור פעמים, ואין צורך לחזור על זה שוב. הבעיה של אנשים זה שמרוב שהם רוצים לעזור הם לא שמים לב שהם מנסים להשוות את המצב של השני למצב שלהם והם חושבים שאם הם הצליחו כך וכך לעשות אז בטח גם השני יכול לעשות, וזה לא עובד ככה, אני לא יודע איך אני עוד יכול להסביר את זה. (מתנצל אם זה נשמע קצת תוקפני, זאת לא הכוונה שלי)

אני לא מנסה להשוות ואני לא אומרת לך לעשות את מה שאני עשיתי אני רק ממליצה לך כן לנסות למצוא טיפול כי לבד אתה לא תצא מזה במיוחד כשאתה לא מנסה לעשות שום דבר
אתה לא מבין שאם אתה תתן לזה להמשיך לקרות אתה תהיה באותו המצב תמיד זה לא יעבור סתם יש לך בחירה ולפי כל מה שאתה כותב אתה פשוט בוחר לתת לזה לשלוט בך כן הבנתי שאתה חושב שאי אפשר ללכת נגד הנפש וכן הבנתי את המצב שכתבת שאתה לא רוצה לפרט אותו פה אבל אתה חייב להבין אם אתה רוצה לצאת מהמצב הזה אתה צריך לעשות משהו זאת הייתה הבחירה שלי אני לא אומרת לך מה לעשות ולעשות מה שאני עשיתי אני אומרת לך שאם אתה רוצה לצאת מזה ולהיות במקום אתה צריך לעשות משהו כל דבר אני מכירה את ההרגשה הזאת שאתה מדבר עליה אני ממש לא משווה אני מנסה להראות לך שחוץ מהצד שלך שאם אני אהיה כנה לגמרי איתך אתה ממש שלילי לגבי הכל לא נראה שאתה מוכן לשמוע משהו אחר ממה שאתה חושב כי כל מה שאני מנסה להראות לך זה שיש עוד צד
ותאמין לי הסיבה שלוקח לי רוב הזמן לענות זה כי אני קוראת את מה שאתה כותב כמה וכמה פעמים ועוד תוך כדי שאני כותבת אני חוזרת וקוראת עוד פעם
כל מה שאני אומרת זה שאני ממליצה לך כן לחפש טיפול שיתאים לך כי לבד אי אפשר
כל מה שאני כותבת זה המלצה לא אמרתי בכלל שזה בהכרח יעזור כי זה עזר לי אני רק מנסה לגרום לך להבין שאיך שאתה פועל לא תעזור מצטערת
אני גם מצטערת שזה לא נראה שאני מבינה אבל אנחנו לא חווים בדיוק את אותו הדבר אני אומרת לך שאני יכולה להבין את ההרגשה הגיוני שלך אולי יהיה בעוצמה יותר גבוהה והאמת שגם אם אני לא באמת מבינה עדיין אני חושבת את אותו הדבר שלבד אי אפשר לצאת ממצב כזה

שואל השאלה:
והנה זה שוב חוזר על עצמו, שאת טוענת שאת מבינה ומוכיחה את ההפך מכך, ואת גם סותרת את עצמך, זה או שלא קראת את מה שכתבתי או שאת פשוט לא מבינה את מה שכתבתי, כי את גם חוזרת על עצמך וגם סותרת את עצמך, ולפי איך שזה נראה עד כה אני אצטרך *בשבילך* לחזור שוב ושוב ושוב על אותם הדברים שכתבתי כבר בתגובות הקודמות.
את צריכה להבין שזה לא משנה אם את "ממליצה" או "דורשת" או "מבקשת" או איך שלא תקראי לזה, זה לא ישנה את המציאות, ואני מדגיש שזאת לא בחירה כמו שאת טוענת שזה, כי אין פה בחירה, ואמנם את טוענת שדברים לא יקרו אם אני לא אעשה אבל כפי שכתבתי אין לי פה בחירה לעשות וזה בניגוד למה שאת טוענת שיש לי בחירה, ולכן אמרתי שצריך נס כדי לצאת מהמצב או כדי לגרום שהדברים יקרו או שאני אוכל לעשות.
ומדוע את מחליטה שאני בוחר לתת לזה לשלוט בעצמי? מתי אמרתי דבר כזה? ההפך הוא הנכון, זה שולט בי בלי שאני אתן לזה, וזה בדיוק מה שאת לא מבינה, אני לא נותן לזה לשלוט בי אלא זה פשוט לוקח את השליטה ואין לי איך למנוע ממנו לעשות את זה, אין לי פה בחירה. ודיברת פה על ללכת לטיפולים שהם בדיוק הביאו אותי למצב הזה, אז איך אוכל לסמוך עליהם אם יש לי רק טראומה מהם, אם כל טיפול זורק אותך למצב גרוע אחר, שתביני שכל המצב הזה הוא דווקא בגלל שניסיתי לטפל בעצמי והלכתי וניסיתי כל מיני מטפלים וטיפולים, אז איך אוכל לסמוך על מטפל או טיפול מסויים? (וזה במידה ואנחנו מדברים על ללכת לטיפולים, שהרי אין לי כרגע את האפשרות הזאת, אבל נניח והיתה לי האפשרות הזאת, אז גם לא הייתי הולך מהסיבה שכתבתי, כי הם אלו שהביאו אותי למצב שאני נמצא בו כעת, וזה מה שאת לא מבינה).
וזה שאני לא מוכן לשמוע שום דבר אחר או לשנות מחשבה, זה לא כי אני בוחר לא לשמוע וזה לא כי אני בוחר שלא לשנות את המחשבה, אלא זה כי אני לא יכול, שתביני שגם אם פיזית בן אדם יכול, אז נפשית הנפש מונעת ממנו לעשות את זה, היא שוללת ממנו את הבחירה. ועצם העובדה שלא יקרה כלום אם אני לא אעשה משהו עם עצמי, לא גורמת לבן אדם לעשות כי הנפש שוללת ממנו את הרצון והכח הנפשי לעשות, הנפש היא זו ששולטת ברצון ובכח הנפשי, ואתה לא יכול ללכת נגדה. זה שאני שלילי וחושב שלילי, זה לא כי אני בחרתי לחשוב שלילי אלא כי הנפש בוחרת בשבילי כי היא שולטת בבחירות שלי, זה איזשהו כח פנימי שנקרא "הנפש" או איך שלא תקראי לזה שהוא שולט במחשבות במעשים ובבחירות וברצונות של האדם ומונעת ממנו לעשות נגד מה שהיא רוצה שהוא יעשה.
אז בבקשה ממך, תפסיקי לטעון שאני זה שבוחר להיות שלילי ושאני זה שבוחר לא לעשות, כי זה לא אני, זה כח פנימי ששולט בבן אדם ולא נותן לו בשום אופן לעשות, אין לך איך ללכת נגד זה, וזה בדיוק מה שאת לא מבינה, לצערי הרב, ומתעקשת לטעון שאני בחרתי ושאני מונע מעצמי, כי זה ממש לא נכון, ולא משנה כמה פעמים תגידי שאת ממליצה ושאם אני לא אעשה אז לא יקרה שום דבר מעצמו. כי זה לא יעניק לי פתאום את היכולת ללכת נגד הנפש. עוד כמה פעמים אני אצטרך להגיד את זה?
יכול להיות שאני לא מפסק נכון את המשפטים שאני כותב ולא מתבטא עלי כתב בצורה הנכונה, ולכן את לא מבינה נכון את מה שאני כותב, או שלא יודע מה. מה גורם לך לחשוב שאת מבינה בעוד שאת מוכיחה שוב ושוב את ההפך הגמור. (וסליחה שוב אם דבריי הובנו כתוקפניים, כי לא היתה לי שום כוונה לתקוף, זה כנראה מהתסכול שאני חווה כשאני רואה שלא מבינים אותי למרות שמתעקשים שוב ושוב לטעון שכן מבינים אותי, אז סליחה).

בסדר אז אני לא מבינה
אני לא טוענת שאתה בוחר את זה אני אומרת לך שככה זה נשמע ממה שאתה כותב
ואני מצטערת אין לי יותר מה לענות לך אין לי מספיק ידע ובכלל אין לי הכשרה לזה ניסיתי לעזור לא נראה שמשהו שאני כותבת כן עוזר
בהצלחה באמת מקווה שתהיה מאושר

שואל השאלה:
התייאשת מהר מדי, חבל, וזה בניגוד למה שכתבת שלא תתייאשי ממני, חבל כי באמת אהבתי את זה שניסית ורצית כל כך לעזור, אבל איך שתרצי אני לא מכריח אותך מקסימום אני קצת אתאכזב אבל לא נורא
תודה בכל אופן שניסית עד עכשיו

זה לא שהתייאשתי אני פשוט מבינה שזה משהו שגדול עלי מידי אני עדיין רוצה לעזור אבל אין לי איך
זה כל הזמן המחשבות שלי תאמין לי ואם יהיה לי עוד משהו אני אכתוב עד שיהיה אפשר

שואל השאלה:
תענוג לשמוע שאת חושבת עלי ומנסה למצוא פתרון, ממש מקסים מצידך, ואני לא כותב את זה בציניות בכלל, אני באמת ממש שמח, ואם תמצאי פתרון אני עוד יותר אשמח
אז תודה רבה לך

יש לך איזה משהו שאתה אוהב לעשות מידי פעם? תחביב?

אני יודעת שכתבת שקשה לך לעשות דברים שאין לך רצון אבל אם יש משהו שכן אתה עושה שאתה אוהב

שואל השאלה:
האמת שאין משהו ספציפי שאני אוהב לעשות, וגם אם נגיד שיש זה לא נותן לי כלום מעבר. תקחי בחשבון שכל פעולה הכי קטנה שאתה חושב לעשות זה (אני מדגיש, רק חושב, אתה עדיין לא עשית) פשוט מרגיש לך כמו לטוס לחוץ לארץ ולחיות לבד בלי שאף אחד מכיר אותך ובלי כלום עליך (זוהי דוגמא קטנה, כי יש כאלו שזה לא אומר להם כלום, שזה לא גדול עליהם, אבל תקחי בחשבון שזה הרבה יותר מזה, זה משהו שאני לא יכול לכתוב פה).
מקווה שעניתי לך על השאלה (:

אתה יודע שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז נוטעים להתעניין בהרבה תחומים לזמן קצר ואחר כך הם מפסיקים?
אבל זה לא הייתה הפואנטה של השאלה
פשוט שנה שעברה אני גיליתי שאם אני ממש מתרכזת במשהו זה כאילו דוחק את המחשבות הצידה אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל כל פעם שהייתי בלחץ ובחרדה והמחשבות עשו לי כל כך רע הייתי יושבת שעות ועושה איזה משהו שדרש מלא ריכוז ולסיים אותו לוקח חודשים וזה כאילו חופשה לזמן קצר מהמחשבות זה ממש עשה לי פתאום טוב אז חשבתי אולי יהיה לך איזה תחביב שתצליח לעשות שיעשה אותו הדבר

שואל השאלה:
קודם כל כפי שכבר אמרתי, אין לי תחביב כזה, וגם אם נגיד שהיה לי או שיש לי, מה המטרה בסופו של דבר? האם המטרה היא לעשות לעצמך הרגשה טובה נטו או שמה? מה בסופו של דבר המטרה בזה? כי אם המטרה היא לגרום לך דרך זה לעשות עוד דברים, אז כבר כתבתי בתגובתי הקודמת שאין אפשרות לעשות שום דבר מעבר למה שהנפש שלך נותנת לך לעשות, ואין פה בחירה, כי הנפש שולטת על הבחירות שלך ועל המחשבות שלך, אני חושב שדי הבהרתי את זה עד עכשיו בתגובות הקודמות שלי. ואם המטרה היא רק בלעשות הרגשה טובה נטו, אז כפי שכבר כתבתי שאין לי תחביב כזה, וגם אם היה לי אז לא הייתי יכול לעשות אותו כשאין הרגשה טובה ובטח שלא להתרכז בו.

המטרה היא שזה עושה טוב בתוך כל התקופה זה יכול להקל כמו שכתבתי לי זה עזר אז חשבתי לכתוב לך גם
שאלתי בשביל לדעת אם יש משהו שאתה כן מצליח לעשות הכוונה לא נגד הנפש
והבנתי שאין לך תחביב כזה אבל אני כותבת לך מה שיש לי שאולי יכול לעזור
אני גם לא מתכוונת לתחביב שצריך הרגשה טובה יש כאלה שיש להם תחביב שגם אם אין הרגשה טובה זה מה שעוזר להם להרגיש יותר טוב זה לא משפר ומסדר הכל אבל זה תמיד טוב ועוזר שיש איזה רגע של הרגשה טובה
בכל מקרה ניסיתי

שואל השאלה:
אכן ניסית, ואני מודה לך על כך מאד, ואל תתייאשי. תמשיכי לנסות (:

אתה מאמין באלוהים?

שואל השאלה:
מדוע את שואלת?

יש אנשים שהאמונה עוזרת להם לאמר תפילות וההתחזקות לאמונה
סליחה אם השאלה לא במקום פשוט חשבתי אולי לשאול לפני ואז להציע

שואל השאלה:
על אמונה צריך הרבה עבודה, זה לא דבר שבא בקלות, זה לא שאם הבן אדם מאמין אז שהכל ילך לו יותר קל מלאחרים, ממש לא, זה אמנם עוזר לו במצבים קשים למיניהם אך לא תמיד ולא בהכרח, על אמונה צריך הרבה תפילה וסייעתא דשמיא, לפעמים האמונה פוצעת אותך ומכאיבה לך יותר מאשר מועילה לך, זה לא כזה פשוט, אבל עדיין כמובן שאמונה עדיפה על פני חוסר באמונה, שאתה יודע שיש מישהו מלמעלה ששומע אותך ושומר עליך והכל ממנו. ועדיין זה לא בהכרח עוזר במצבים שאני מדבר עליהם גם אם מתפללים ומנסים להתחזק, וזה כשאנחנו מדברים על הרגשה טובה נטו, אך אם אנחנו מדברים גם על לקום ולעשות מעשים כמו ללכת לעשות אבחון על בעיות קשב וריכוז שעל זה התחילה בעצם כל השיחה שלנו, על לעשות דברים, אז זה כבר סיפור אחר לגמרי.
ותרשי לי בהזדמנות זו לשאול אותך (אם כבר שאלת אותי אז אני רוצה לדעת גם) האם את מאמינה?

כן אני מאמינה
לא אמרתי שהאמונה הופכת הכל לקל או שהיא תפתור הכל אבל זה יכול לתת הרגשה כמו של תמיכה קצת הרגשה טובה
לדעתי כל הרגשה טובה גם ההכי קטנה זה כבר משהו שיעזור גם אם לא הרבה תמיד צריך את התחושה הזאת אבל זאת דעתי
חשבתי על זה כי כתבת שצריך נס כדי לצאת ממצב כזה

שואל השאלה:
כן, שיערתי שבגלל המילים האלו שכתבתי "שצריך נס כדי לצאת מהמצב הזה" שבגלל זה שאלת (:

ואת כותבת "לדעתי", בעוד שאין פה עניין של דעה (אומר זאת מנסיון) אמונה כל אחד חווה אותה באופן ובצורה שונים משל השני, לא בהכרח שמה שיחזק אותו באמונה בהכרח שיחזק אותך או אותי או כל אחד אחר, יצא לי לשמוע הרבה מרצים (רבנים שנותנים הרצאות) שמדברים כאילו האמונה היא בכיס שלהם, כאילו שהם המציאו את האמונה, ואני שומע אותם וזה רק מכאיב לי עוד יותר ואפילו מעלה את העצבים ובנוסף גם מייאש, כי לחזק זה לא מחזק וזה גם לא נכון מהנסיון האישי שלי שאני חווה ונלחם בו ביומיום, אז נכון שיש אנשים ויתכן שאף רוב האנשים כן מתחזקים מזה, אחרת הם לא היו הולכים לשמוע את אותו הרב, אבל לא את כל אחד זה מחזק, יש אנשים שזה רק מזיק להם (האופן שאותו רב (שזה רוב רובם של הרבנים) מדבר, והצורה בה הוא מציג את האמונה ואת ההתמודדות עמה), אני יש לי את הנסיון האישי שלי בזה, את ההתמודדות שלי, וכל מילה שלא במקום היא רק עושה נזק. ולכן זה לא נכון לכתוב "לדעתי" כי זה לא עניין של דעה אלא הרגשה והתמודדות אישית של כל אחד עם האמונה שלו עצמו ועם בעיותיו שלו. ואת זה אני כותב מנסיון של שנים עם התמודדות באמונה במהלכן הגעתי להבנות כאלה ואחרות שחיזקו אותי. אך אף (מלשון אפילו) אמונה לא בהכרח מחזקת אותך בכל מצב, ולא בכל מצב היא נותנת לך הרגשה טובה, לפעמים דווקא מכאיבה, כך שאתה מעדיף להתרכז בעצמך ולא באמונה ופשוט לתת לזמן לעשות את שלו.
וגם אם נגיד שהאמונה נותנת לך הרגשה טובה. ואז מה?! אז יש לך הרגשה טובה, ואז מה?! מה הלאה?! הרי הרגשה טובה באה והולכת, וזה רק דמיונות. וגם אם יש לך הרגשה טובה היא לא בהכרח תעזור לך בעתיד והיא גם לא תעזור לך לעשות מעשים כמו ללכת לעשות אבחון של בעיות קשב וריכוז ועוד דברים הכרחיים. אתה פשוט מאד יושב עם הרגשה טובה שלעתים באה ולעתים הולכת ולא מעבר. ומעשים אין. ההרגשה הטובה הזאת לא תקדם אותך לשום דבר בחיים אלא לעתים אף תמנע ממך לעשות משהו הכרחי לחיים. ההרגשה הטובה הזאת היא בעצם האויב שלך ויתכן אף הגדול ביותר שמונע ממך לעשות דברים הכרחיים לחיים. היא העונש שלך.
לכן האמונה וההרגשה הטובה שבאה עמה (אם באה, כי לפעמים דווקא להיפך) היא לא בהכרח הפתרון המתבקש. ואני מתכוון כמובן לאמונה שאנחנו מדברים עליה, זאת שנותנת לך תחושה והרגשה טובה *אם בכלל*. כי לפי מה שידוע לי על אמונה, אז *אמונה אמיתית* זה לא משהו שאמור לתת לך הרגשה טובה, וזהו, בדיוק להיפך, *אמונה אמיתית* זה משהו שאמור לגרום לך ולתת לך את הכוחות להתמודד גם במצבים שאין לך הרגשה טובה, ואף לגרום לך לעשות דברים, כל דבר שאתה יודע ומאמין שהוא הכרחי. לעומת זאת, האמונה שאנחנו מדברים עליה או יותר נכון לומר שאני מדבר עליה, היא כמצוות אנשים מלומדה, היא אמונה שטחית שמקסימום נותנת לך הרגשה טובה ולא מעבר. ולא, אני לא מזלזל בה, ההפך, זה דבר חשוב שיהיה לך אמונה, ולהתחזק בה, אפילו אמונה כלשהי, אך צריך לדעת שהאמונה האמיתית היא, היא לא רק הרגשה טובה אלא לפעמים אף להיפך, כלומר, היא נותנת לך את הכוחות להתמודד אפילו במצבים קשים שאין לך הרגשה טובה בהם, והיא נותנת לך את הכוחות לעשות דברים כפי שכתבתי, אבל בשביל זה, בשביל להגיע לאמונה הזאת, צריך המון סייעתא דשמיא והמון תפילות, ועדיין לא בטוח שתגיע לאמונה הזאת, כי אי אפשר לדעת מה ההשגחה העליונה רוצה ממך, זה תלוי מאד בשורש נשמתו של הבן אדם, ובעוד דברים. אבל זה כבר עניין של דת ובזרם שהיא מאמינה בו, כי לדת יש הרבה זרמים שכל זרם הולך בשיטת אמונה משלו, וכל אדם יש לו את האמונה שלו. וכבר אמר הרמב"ם שלא פוסקים הלכה באמונה.
לכן אמונה זה לא עניין של דעה אלא עובדה שכל אחד חווה אותה ויש לו אותה בצורה שונה. ולכן אמרתי שבשביל לצאת מהמצב שאני מדבר עליו צריך נס, כי אני לא רואה אפשרות לצאת מזה בכוחות עצמי, ותאמיני לי שחשבתי על זה וניסיתי הכל ושמעתי הכל, כולל מה שאת בעצמך ניסית עד עכשיו (לייעץ ולעזור). ולצערי אני עדיין מצפה לנס ומתפלל שהוא יקרה גם אם זה לקבל פתאום כוחות לעשות דברים. כי כרגע כל שינוי ולו הקטן ביותר הוא בגדר בלתי אפשרי לצערי אלא אם כן את פתאום תתני לי איזושהי עצה שתעזור לי (:
אבל תחשבי היטב לפני שאת נותנת עצה, כי כבר חשבתי על הכל וניסיתי הכל, ואין כל כך הרבה על מה לחשוב כי הנפש שולטת לך במחשבה ולא מאפשרת לך לחשוב על כל דבר ובטח ובטח שלא להוציא אותו לפועל לצערי :(

לא נראה לי שהבנת אותי התכוונתי שהתחזקות לדת עוזר לחלק מהאנשים לא התכוונתי שהאמונה מחזקת
וכמובן שאצל כל אחד זה שונה בגלל זה לא כתבתי זה עוזר בפירוש כתבתי "יש אנשים שהאמונה עוזרת להם"
הדעה שכתבתי לא קשורה לאמונה אני חושבת שכל דבר בין אם זה אמונה או חוויה כלשהי או כל דבר שהוא שיעשה אפילו קצת הרגשה טובה זה כבר משהו וזה טוב וחשוב שתהיה הרגשה טובה כל כמה זמן כי אני אומרת עוד פעם לדעתי ומה חוויה האישית שלי בלי ההרגשות הטובות הקטנות בתכלס מה מחזיק אותי עומדת

אין כל כך זמן לחשוב הרבה אני פשוט כל מה שעולה לי שאולי יכול לעזור אני כותבת זה עדיף על כלום לדעתי

שואל השאלה:
ברור שהרגשה טובה כלשהי זה חשוב (אם הבנתי אותך נכון), אבל אנחנו דיברנו על מעשים, כי הרגשה טובה לא בהכרח תקדם את הבן אדם בחיים, השיחה שלנו התחילה על איך למצוא את הכוחות לעשות מעשים (להזכירך).

והאמת שאני לא בטוח שהבנתי את מה שכתבת עכשיו

טוב לא משנה אני לא יודעת להסביר אחרת ממה שכבר כתבתי

שואל השאלה:
רגע... מה... אז את מרימה ידיים? לא הבנתי

כתבתי לך כבר אין לי איך לעזור אני לא מוסמכת ואין לי את הידע
כל מה שאני כותבת זה טיפים מניסיון אישי וזה לא משהו שיפתור לך את הכל זה איך להתמודד או לא יודעת מה
אני גם אציין שכל מה שאני כותבת זה בעיקר ממה שקראתי באינטרנט וניסיתי (שזה כל מה שמצאתי) אבל בתכלס זה רק טיפה עוזר להתמודד/לשרוד את זה אני לא חושבת שאפשר לצאת ממצב כזה לבד

שואל השאלה:
כן, אבל את בכל זאת ניסית עד עכשיו וגם כתבת שלא תוותרי עד שלא תמצאי פתרון וכתבת שנעבור את זה ביחד (משהו כזה), אז פתאום לקחת צעד אחורה, זה נוגד את מה שאמרת לפני, ואף אחד לא חשב שאת מוסמכת הזכרת את זה לפחות עוד פעמיים לפני

ומה כוונתך שאי אפשר לצאת ממצב כזה לבד?

כן כתבתי בהתחלה אבל הבנתי שזה יותר גדול ממה שחשבתי וכתבתי שאני לא יודעת איך לעזור ואני אנסה לחשוב על משהו שאולי יעזור קצת
כמו שכבר כתבתי רק בעזרת טיפול כלשהו אבל אמרת שנפגעת וזה עשה לך יותר גרוע וזה מה שהביא אותך למצב אז לא ציינתי את זה שוב

שואל השאלה:
ועד כמה נראה לך שאת מבינה את המצב?

חשבתי שאני מבינה אבל אתה אומר שלא אבל זה שאתה אומר שצריך נס כבר אומר שזה ממש רציני

שואל השאלה:
זה יותר מממש רציני, זה משהו שאין לך בכלל שליטה עליו, הוא מחליט לך מה לעשות וכל שינוי הכי קטן בשבילו זה כמו לטוס לירח ולחזור (וזה עוד בצורה עדינה) במילים אחרות, כל שינוי הכי קטן (אפילו אם במחשבה, כלומר לחשוב על שינוי) זה מרגיש לך כאילו אתה מעמיס על עצמך יותר ממה שאתה מסוגל. ואין לך איך לשנות את זה או להשפיע על זה. בקיצור בעיה.

אז מה שאני אומרת זה שאתה צריך עזרה מאנשים שלמדו על זה ומבינים אני מבינה שנפגעת זה אומר שלא היית אצל המטפל או הטיפול הנכון
יש מלא טיפולים אם זה טיפול בנשימות אם זה דיקור אם זה אומופתי ויש מלא

שואל השאלה:
הבעיה שכל מה שניסיתי עד היום במקרה הטוב לא עזר, במקרה הפחות טוב זה פשוט הזיק, אז איך מצפים מבן אדם שניזוק שילך שוב לטיפול? קיבלת סטירה בלחי אחת נתת את הלחי השניה ועכשיו עוד פעם? זה כבר מצב שאתה לא מסוגל ללכת לטיפול מרוב החשש שזה יזיק לך. אתה לא מסוגל.

אני מבינה אבל אם תנסה קודם משהו שלא יכול להזיק? טיפולים טבעיים שלא כולל דיבור
אני שמעתי שיש דיקור וסוג של מסאז' שלוחצים בכל מיני נקודות וזה אמור לעזור ולשפר אני ניסיתי את זה זה לא משהו כואב והאמת שזה ממש מרגיע וזה לא יכול לפגוע בך זה לא כולל דיבורים אני יודעת שיש במכבי טבעי אם אתה במכבי ואני בטוחה שיש בעוד מקומות ואני בטוחה שיש עוד כאלה

שואל השאלה:
ניסיתי את מה שאת מציעה, במקרה הטוב זה לא עזר, במקרה הפחות טוב זה הזיק, אז... בעיה

אני ממש רוצה לעזור לך ואני לא יודעת איך
גם זה שנפגעת בטיפולים זה לא בסדר במקרה הכי גרוע זה אמור לא לעזור וזהו לא להזיק
באמת שהלוואי והייתי עכשיו מבוגרת בכמה שנים אחרי או לפחות באמצע לימודים של מה שצריך כדי לעזור לך
אתה מוכן שאני אנסה למצוא לך טיפול כלשהו? אני אבדוק עם המלצות וממש הסתכל אפילו על תמונה של מטפל אני יודעת לקרוא אנשים טוב דרך הפנים שלהם
אם כן תיתן לי כיוון של סוג טיפול למשל cbt וכאלה שאני אדע על מה לבדוק

שואל השאלה:
את יכולה להמליץ, אך אני לא בטוח שאהיה מסוגל ללכת לשם בזמן הקרוב כי כפי שכתבתי כבר כמה פעמים, שאני בטראומות מהטיפולים הקודמים והם אלו שגרמו לי לא לרצות ללכת לטיפול. זאת אומרת, שגם אם ברעיון אני רוצה, אני לא מסוגל לזה נפשית כרגע.
ובכלל, מי אמר שדווקא הטיפולים האלה יעזרו לי, בעוד שכל הטיפולים שעשיתי עד היום לא עזרו ואפילו הזיקו?
מי ערב לי שהטיפולים האלה אכן יעזרו ולא יזיקו כמו הקודמים להם?
(חשוב לי להדגיש, שלא נפגעתי מהמטפלים עצמם אלא מהטיפולים, לכן מה שכתבת לא בהכרח רלוונטי)

כן הכוונה הייתה להמליץ שאולי תנסה כשתהיה מוכן אם תהיה מוכן אני לא מבטיחה שזה יעזור אבל זה נראה לי יותר נכון מלנסות לבד כי למטפלים יש מלא ידע שאין באינטרנט הם לומדים שנים ותוך כדי לומדים
אני בטיפול שלי תוך כדי המטפל שלי מסביר לי דברים שניסיתי להבין לבד אבל באינטרנט אין כלום וגם תוך כדי הוא עדיין לומד ואם יש שיטות חדשות הוא מציע לנסות ובאמת לא מזמן הוא ניסה עלי שיטה חדש לחרדה שהייתה לי אומנם היא הייתה יחסית קטנה אבל זה עזר לי באופן משמעותי הקטע הוא שכל הזמן יש שיטות חדשות אם השיטות שהמטפל מנסה להביא לך לא עוזרות הוא תמיד ימצא עוד
אה אז לא הבנתי נכון אז אני יכולה לשאול איך נפגעת?

שואל השאלה:
כפי שכתבתי שהטיפולים (לא המטפלים) לא הועילו ובחלק מהמקרים (אם לא רובם) אף הזיקו.
מה כוונתך בשאלה איך נפגעתי?

סליחה התכוונתי איך הטיפולים הזיקו
^^רק שים לב שערכתי וכתבתי עוד

שואל השאלה:
כפי שכתבתי, שאת יכולה להמליץ, אך לא בדיוק ענית לי על השאלה ששאלתי, שהיא: מדוע שאלך לנסות עוד טיפולים אם כל מה שניסיתי עד עכשיו (וניסיתי כמעט הכל) לא עזר ואף הזיק? מה יגרום לי להמשיך לנסות? ומה או מי מבטיח לי שדווקא מה שאת ממליצה אכן יעזור ולא יזיק?
ולגבי ההוספה שלך בעריכה, שטענת שהמטפל לומד כל הזמן דברים חדשים שעזרו לך, מי אמר שזה יעזור לי מתוך כל מה שניסיתי עד היום? (ובעצם השאלה ששאלתי פה בתחילת התגובה הנוכחית, נשאלת גם פה) מי אמר שאם זה דברים חדשים, שדווקא הם יעזרו אחרי שכל מה שניסיתי לא עזר ואף הזיק? ומה יגרום לי אחרי כל הנזק ללכת בכל זאת ולנסות שוב או לנסות עוד דברים? ומי ערב לי שהם לא יזיקו?

כבר כתבתי אני כמובן רק ממליצה אני לא אומרת לך מה לעשות או מכריחה ברור שלא
אני לא יכולה להבטיח שזה יעבוד אבל אני גם לא מבינה איך זה מזיק לך
הקטע בזה שמטפל יביא שיטות חדשות זה שאולי הוא ימצא שיטה שתעזור לך כל הזמן אנחנו רק מתקדמים בכל דבר וגם בטיפולים נפשיים כל הזמן יוצאים מחקרים חדשים ואם זה וזה וזה לא עוזרים אולי משהו חדש כן
אני פשוט ממליצה לך ללכת למישהו מוסמך עם הידע הלוואי ואני הייתי מטפלת באמת הלוואי הייתי יודעת מה לענות ואיך לעזור מחר אני חושבת נסגרת השאלה אני פשוט כותבת לך את הדבר האחרון שיש לי לפני שזה נסגר אני לא רוצה שתשאר במצב כזה שלא טוב לך שאתה מרגיש את כל מה שכתבת כי אני לא יכולה לדמיין איך זה באמת שמתחילת השאלה זה כל הזמן בראש שלי ואני גם קוראת באינטרנט אבל רק מוצאת דברים שכבר קראתי ולא מועילים או שעולות לי הצעות לטיפול אני ממש רוצה לעזור לך למצוא עזרה טובה ופתרון

שואל השאלה:
כן, את זה הבנתי, אבל לא ענית לי עדיין מדוע את חושבת שדווקא מה שאת מציעה כולל הדברים החדשים, שהם ודווקא הם יעזרו לי לעומת כל מה שניסיתי ולא עזר ואף הזיק? מדוע את חושבת שדווקא הם יעזרו לי ומה יגרום לי לעשות אותם?
ואגב השאלה תינעל רק מחר בערב

אני לא חושבת שזה דווקא בהכרח יעזור לך הגיוני שלא אני עדיין לא מבינה במה אתה מתכוון בזה שזה הזיק לך
אבל לדעתי שווה לבדוק דברים חדשים אני לא אומרת שהחשש שיש לך שזה יזיק לא מוצדק אבל אתה לא חושב שאולי אפילו לחשוב על זה כאופציה שווה את זה קצת? זה יכול לעזור כי זה חדש אולי יש שיטה שכן תעזור לך לך תדע ומה יגרום לך לעשות אותם? אם תחשוב על זה קצת אז אולי תקווה שיש סיכוי שזה יעזור תקווה זה מה שמחזיק אנשים במצב קשה אני מאמינה גם אם אתה לא מאמין שיש לך תקווה ושלא בהכרח אתה צריך לחכות נס

שואל השאלה:
שתביני, יש טיפולים מסויימים שחשבתי ללכת אליהם שיכול להיות שהם יעזרו לי, ועדיין כבר כמה שנים טובות, שאני לא מצליח לגרום לעצמי ולשכנע את עצמי לעשות אותם, וזה אף על פי שיש בי תקווה כלשהי שאולי הם יעזרו ולו במעט. אז את מבינה את המצב?! זה על הפנים, פשוט על הפנים, ואין עצוב מזה :(
ושאלתי אותך כבר מקודם מה כוונתך בשאלה "במה אתה מתכוון בזה שזה הזיק לך"?

מה אם תקרא על הטיפולים שחשבת ללכת אליהם יותר אולי זה יגרום לך לעשות את הצעד הראשון ולהתקשר לקבוע ולנסות
קורה לך לפעמים שכן יש לך (למרות כל המצב) פתאום כזה מצב שיש הרגשה אופטימית אנרגטי?
איך הטיפול הזיק? מה בטיפול הזיק? אתה אומר שהוא הזיק אבל אני לא מצליחה להבין כי לא יצא לי לחוות טיפול שהזיק אם טיפול לא עזר הוא פשוט לא עזר הטיפול עצמו לא הזיק אז אני מנסה להבין למה אתה מתכוון

שואל השאלה:
הטיפולים הזיקו בכך שהם בעצם הביאו אותי למצב שלא אוכל נפשית לעשות דברים ולו הקטנים ביותר, בכך שכל שינוי ולו הקטן ביותר יכול להוביל לסבל נפשי שאין לתאר, ונוסף על כך גם מועקות ודיכאונות שלא היו לי בעבר, והרשימה עוד ארוכה...
ואין לי איך לקרוא על זה יותר, וגם אין לי את הכוחות לקרוא באופן כללי, וזה גם לא יעזור, כי זה משהו פנימי בנפש שמונע ממני ולא משנה מה אני אקרא.
ולא, אין את האנרגיה המספקת כדי לעשות, כפי שכתבתי המצב פשוט עצוב, עצוב כל כך שאין עצוב ממנו, כל כך עצוב שעצוב זאת עוד המילה האופטימית לצערי הרב, פשוט עצוב :(