אם הייתם יכולים להקים עמותה, איזה עמותה הייתם מקימים?

שואל השאלה:
זה רעיון טוב אבל ילדים שרוצים להיות דתיים בניגוד להורים שלהם זה לא כזה נפוץ :/

עמותה לילדים עם חרדת פרידה/נטישה. בתור אחת שיש לה את זה ויודעת שזה נפוץ ובקרב נערים מתבגרים בכלל, בקטע של לפחד להישאר לבד בבית ולמצוא את עצמך תקוע ברחוב עד שיחזרו הביתה. מקום עם ספות נוחות ועם מרווח שנערים עד גיל 18 יוכלו לבקר שם עם אוכל, שתיה וכו. ככה אנשים לא יהיו לבד ויוכלו לארח אחד לשניה חברה ולהכיר אנשים

שואל השאלה:
זה רעיון מושלם אבל השאלה אם יהיו שם אנשים שיארחו חברה אחד לשנייה זה לא יגביר את החרדה הרעיון שהם יוכלו לעזוב? או לנטוש אתכם?

אני מפחדת פשוט להיות לבד. לא יכולה להיות בסביבה שאין בה אנשים. אפילו אם ברחוב לא עוברות מכוניות אני ישר נכנסת לפאניקה.. זה יהיה מקום שהמון נערים יהיו שם, זה יהיה מין safe zone בשבילנו. זה יהיה תורנויות, אחד מבשל, השני שומר וככה אנחנו נקבע שעות.. הכסף של האוכל יגיע מהמדינה ( כמו אורז לא מבודל, חזה עוף ופירורים) וככה יהיה תורנויות של כל פעם מישהו אחר מבשל וכו

זה יכול להיות רעיון מצויין לאנשים כאלו, יהיה מען סלקציה בכניסה מצידי עם אישור של פסיכיאטר בשביל שנערים לא פשוט יבואו לשם בשביל סתם אוכל וללכת.. מין חיי חברה כאלו בשביל להעביר את הזמן עד שההורים יחסרו הביתה. יהיה אפשר להביא לשם עוד נערים שאין להם את היכולת לחזור הביתה אחרי בית הספר וכו

שואל השאלה:
מהמם אבל 2 שאלות :
1. יש פיתרון אחר לאוכל? אני לא חושבת שהמדינה תממן אותו וגם אין ממש דרך לפנות ולבקש מהם.
2. אם יש כאלה שמרגישים כמוך אבל אין אישור מפסיכיאטר? אולי בגלל שהם לא יכולים ללכת אל פסיכיאטרים או בגלל ההורים.. המקום יהיה רק בשביל אנשים עם אישור?

1. אם במידה והמדינה לא תביא תקציב, כל אחד יוכל להביא בתורנות שלו מוצרי אוכל בסיסים עם עזרה של הילדים בעמותה, דברים פשוטים שאפשר לקנות בסופר ובעיקר מוצרי גלם, זה יוכל לבוא גם מההורים אלא אם כן הילד מביא אוכל מהבית ( יעלה לכל ילד בסביבות ה5 שקלים לחודש במידה וזה יצליח)
2. יהיה צריך לעשות סלקציה, כרגע פסיכיאטר זה הדבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו. אישור הורים יכול להיות מאוד מסובך אבל זה גם פיתרון. זה יהיה דבר קבוע, כך שמי שמגיע יצטרך להגיע לפחות 3 פעמים בשבוע בשביל לשמור על אמינות לחברה