חוות דעת על הכתיבה שלי

הנה עוד בוקר הגיע
בוקר נוגע
בוקר פוגע
המחשבות רצות ומתרוצצות
מוח של ילדה בת 14
שעוד שנייה מגיע להתפוצצות

קשה לקום כל בוקר
ובו רק אכזבות

חיוך מבט
חיבוק ניתוק
געגוע ריחוק
וים של דמעות
הכאבים בפנים מהצעקות והאשמות
הם חודרים עמוק עד לעצמות

קשה לקום כל בוקר
ורק לצפות

צעקות מכות
בכי עצבות
החולשה הלבד
ההרגשה שאין לי אף אחד
התחושה מעיקה
אך האמת מצדיקה

קשה לקום כל בוקר
עם כרית ריקה.

הייאוש התסכול
הלחץ הדחף
ללמוד לעמוד
לקום על הרגליים
ולראות...

קשה לקום כל בוקר
בלי מראות

לא משנה מה יגידו
לא משנה מה יחשבו
אני לבד
בעולם עם אף אחד