האם לדעתכם, להיות בטוח בעצמך יתר על המידה שאתה יודע שפה מסוימת זה דבר רע?

אני זוכר שכשהייתי בן 15, נהגתי לצפות בהרבה סרטונים באנגלית ביוטיוב והבנתי אותם לגמרי. לפיכך, הרגשתי ממש טוב עם האנגלית שלי, והייתי די בטוח בה.. אני זוכר שבכל פעם שהייתה לי הזדמנות לדבר אנגלית, תמיד הלכתי על זה רק כדי "להשוויץ" עם כישורי הדיבור שלי באנגלית (בעיקר מול חבריי לכיתה בבית הספר ). באמת הרגשתי שאני מדברת אנגלית ברמה מספיק גבוהה כך שבכל פעם שמישהו שאל אותי על האנגלית שלי, תמיד עניתי שהיא ממש טובה ושאם אצטרך לדרג את רמת האנגלית שלי בסולם של 1 עד 10, אני אדרג זה 9/10. עם זאת, ככל שהתבגרתי, התחלתי להבין שבכל פעם שאני צופה בסרטון באנגלית, אני יכול להגיד רק מה הרעיון המרכזי שמוצג שם אבל זה לא שאני מסוגל להבין מה נאמר שם מילה במילה. ככל שעבר הזמן, גיליתי שעדיין חסרות לי הרבה מילים חשובות שחובה לדעת לכל דובר אנגלית בעת שיחה, והבנתי גם, כשלמדתי דקדוק בכיתה לעומק, שהרבה חוקי דקדוק שחשבתי שהם נכונים לשימוש, הם למעשה לא. לכן, התחלתי להבין איך עשיתי מעצמי טיפש אז חחח.. תאר לעצמך שאתה חושב שאתה אחד הדוברי אנגלית הכי טובים שיש ושאתה בהחלט יכול להתפאר באנגלית שלך מול המשפחה/חברים שלך, ועדיין אתה משתמש באוצר מילים גרוע, לא יודע הרבה מילים שאתה נתקל כשאתה קורא ספר מסוים או צופה בווידאו קליפ מסוים, וכל הזמן משתמש במבנים דקדוקיים שגויים? מה הייתם חושבים על מישהו כמו אני בן ה-15? האם תחשבו שזה מביך?
כי בכנות, אני ממש מתחרט על כך, הייתי כל כך הוזה לגבי האנגלית שלי ואני חושב שכמה אנשים שמו לב לזה חחח... אבל אני שמח שהשתניתי, אם כי לאחרונה יצא לי לפגוש הרבה בני נוער באינטרנט (בסביבות גילאי 14-15) שגם טוענים שהם מדברים אנגלית שוטפת, ואני תוהה אם הם דוברים אמת או כל נער אוהב לחשוב שהם דוברי האנגלית הכי טובים שיש עד שיום אחד הם יפגעו בקיר כשהם יתבגרו באותו האופן כמוני?