10 תשובות
לא
ממש לא, אין לי מה לחפש עם אדם בן 30 ובאותה מידה לאדם בן 30 אין מה לחפש עם מישהי בת 18
לא
כן, לא פוסלת על פער גילאים סביר, הפרש גדול מאוד כבר לא.
אני לא בת 18 אבל לדעתי זה מוגזם לא הייתי יוצאת עם גבר בן 30
לא
בתור אחד שבגיל 30 יצא עם בת 19 וניהל איתה מערכת יחסים כשנתיים...
אני אגיד לך שלא משנה כמה היה מעולה... זו הייתה טעות שלא הייתי חוזר עליה בחיים.
נשים נוטות להכנס לקשרים כאלה מתוך התאהבות ממושכת, מבלי להבין את משמעות החיים באמת (מבלי חלילה לזלזל בנשים צעירות). אחרי שנתיים בערך אני רציתי כבר משפחה וילדים, והיא רק הייתה דיבורים באוויר. הלימודים היו לה חשובים, והמשפחה.. ואלו דברים לגיטימיים לגמרי, אבל גם הרגשתי במידה מסויימת נבגד כשכל ההבטחות נעלמו.
הבנתי שזו הייתה טעות שלי להכנס לקשר עם ילדונת. לא משנה כמה בוגרת היא הייתה בדברים מסויימים, ולא משנה כמה אהבה הייתה שם, בסוף המציאות טפחה לנו על הפנים. כי זה לא שהיא הייתה מוכנה למשפחה וילדים.
נפרדתי ממנה וזה היה קשה ברמות מטורללות, כשאני עוד אוהב אותה.. אבל זה היה המהלך הנכון.
כיוונתי עצמי למטרה של מציאת אישה לחתונה וילדים, וזה בדיוק איפה שאני היום. מודה לאל על כך שלא התייאשתי ובאמת הלכתי עם ההיגיון ולא עם הרגש, כי כעת אני באמת במקום שאני אוהב ומרגיש בטוח בו מבחינה משפחתית עם האישה שאני אותה אוהב ומוכן למות למענה.
נ.ב
אני די בטוח שהיא הייתה אומרת את אותו הדבר היום, וגם מתחרטת על הכל, וזה לגמרי בסדר והגיוני. אני מקווה שיש לה בן זוג שהיא אוהבת, והוא בסביבות הגיל שלה.
אם היא שוב הלכה וחיפשה מישהו מבוגר ממנה, מקווה שתקבל עזרה נפשית, כי זה לחזור על הטעות הכי נוראית שהיא הייתה יכולה לעשות כשנתנה לעצמה להתאהב בי.
אני אגיד לך שלא משנה כמה היה מעולה... זו הייתה טעות שלא הייתי חוזר עליה בחיים.
נשים נוטות להכנס לקשרים כאלה מתוך התאהבות ממושכת, מבלי להבין את משמעות החיים באמת (מבלי חלילה לזלזל בנשים צעירות). אחרי שנתיים בערך אני רציתי כבר משפחה וילדים, והיא רק הייתה דיבורים באוויר. הלימודים היו לה חשובים, והמשפחה.. ואלו דברים לגיטימיים לגמרי, אבל גם הרגשתי במידה מסויימת נבגד כשכל ההבטחות נעלמו.
הבנתי שזו הייתה טעות שלי להכנס לקשר עם ילדונת. לא משנה כמה בוגרת היא הייתה בדברים מסויימים, ולא משנה כמה אהבה הייתה שם, בסוף המציאות טפחה לנו על הפנים. כי זה לא שהיא הייתה מוכנה למשפחה וילדים.
נפרדתי ממנה וזה היה קשה ברמות מטורללות, כשאני עוד אוהב אותה.. אבל זה היה המהלך הנכון.
כיוונתי עצמי למטרה של מציאת אישה לחתונה וילדים, וזה בדיוק איפה שאני היום. מודה לאל על כך שלא התייאשתי ובאמת הלכתי עם ההיגיון ולא עם הרגש, כי כעת אני באמת במקום שאני אוהב ומרגיש בטוח בו מבחינה משפחתית עם האישה שאני אותה אוהב ומוכן למות למענה.
נ.ב
אני די בטוח שהיא הייתה אומרת את אותו הדבר היום, וגם מתחרטת על הכל, וזה לגמרי בסדר והגיוני. אני מקווה שיש לה בן זוג שהיא אוהבת, והוא בסביבות הגיל שלה.
אם היא שוב הלכה וחיפשה מישהו מבוגר ממנה, מקווה שתקבל עזרה נפשית, כי זה לחזור על הטעות הכי נוראית שהיא הייתה יכולה לעשות כשנתנה לעצמה להתאהב בי.
שלושים לא, אבל מבחינתי 26/27 זה בסדר
לא
אנונימית