נפרדתי ממנו, הוא נלחם ושלח הודעות אמרתי לו שאני שלמה עם זה,פתאום לא בטוחה בהחלטתי, אין לי ממש חברים לשתף אז אשמח לעזרה..

הוא הקשר הרציני הראשון שלי, הנשיקה הראשונה
הוא אוהב אותי בקטע לא נורמאלי
הוא שונה ממני, מעשן חילוני קצת בעייתי אבל סהכ בנאדם טוב
אני דתיה ילדה טובה ופחות בקטע של שטיות
במשך שלוש חודשים היינו בקטע וכל הזמן חשבתי על הקשר הזה, אם אני מעוניינת שזה בטוח יהיה רשמי, כי הוא מאוד רצה שכן והוא חיכה לאישור שלי.
הוא בקרבי חוזר פעם בשבועיים
בזמן שהוא אוהב אותי בטירוף אני לא מאוהבת בו אפילו, שהוא התקשר ושלח הודעה לא התלהבתי ולא היה לי רצון תמיד לענות אפילו, אפילו כשידעתי שיש לו 10 דק והוא מחליט לבזבז אותם עליי (היה בכלא צבאי..)
רק במציאות היה לי ממש כיף וטוב איתו
המחשבה עליו הכבידה עלי להחליט כן או לא כן או לא
הוא חזר אחרי שבועיים שציפה לראות אותי מאוד ואמרתי לו שזהו , עשיתי את זה ממש יפה גם עלו לי דמעות כי ראיתי שהוא נפגע והייתי מבואסת מזה כי הוא כן משמעותי לי
אתמול הוא שלח לי שהוא חוזר סופש הזה רוצה לדבר ושהוא אוהב אותי לא מוכן לוותר מהר ושהוא עובר תפקיד ויהיה לו יותר זמן וזה, רשמתי לו שאני חושבת שעשינו דבר נכון והוא שוב כתב שוויתרנו מהר מידי ועוד דברים
רשמתי עוד הודעה בה ממש הבהרתי שאני לא רוצה ובסוף ביקשתי ממנו לכבד אותי ולא להמשיך לדבר על הנושא כי זה קשה לי
הוא ענה טוב
פתאום אני מרגישה אולי פספוס אולי הייתי צריכה לתת הזדמנות כי הבנאדם באמת אוהב אותי
אולי אתאהב בו בהמשך ואלמד לאהוב אותו
אבל מצד שני כבר 3 חודשים שחוץ מהזמנים שהיינו פיזית יחד במציאות שהיה לי ברגעים האלה כיף לא נורמאלי נהנתי צחוקים וטוב
אני לא נמשכת ללדבר איתו בטלפון או הודעות
לא עושה לי כלום הדברים החמוד שהוא אומר
וכאילו כשנפרדתי ממנו הרגשתי הקלה
פשוט עכשין שאני רואה את ההודעות וההקלטות ששלח לי אני חושבת לעצמי אולי לתת עוד צאנס, אולי זה יבוא בהמשך..