היי כתבתי משהו ואשמח לחוות דעת

לילה ושוב הבדידות מכסה את הצלקות שעל הלב
הלב כמה שהוא כואב.
לילה ושוב הזכרונות מציפות את הדעת , מסתכלת על הצד השני שעל המיטה ומדמיינת אותך איתי לעוד דקה מסתכלות אחת על השניה במבט כזה שאומר שננצח את הכול .
עוזבת הכול אוחזת באגרוף את השמיכה ומחפשת מחילה להיכנס לתוכה שהכול מסביב יתפוגג ורק אני והזכרונות נישאר עם הכאב .
ואולי יום אחד אני ארגיש אותך אוחזת את האגרוף שלי ואומרת שיהיה בסדר שחזרת ושהלב שלי יותר לא ישבר לא ממך ותגידי לי שאת עוד אוהבת ושאת רק רוצה לשבור את השקט ולהרעיש לי בצורה מסובכת
שרק אני מכירה ושהכול יחזור להיות כמו בפעם הראשונה.