3 תשובות
כי החברה קבעה כך שרזון זה מבנה הגוף האידאלי וככה צריך חהיראות כדי להיות יפה או נורמאלי, נכון כשיום אנחנו בשנת 2022 והדברים משתנים ומתקדמים ועדיין בקטע של מודל היפי אנחנו עדיין בשנות ה90/00's שם אישה צריכה להיות רזה מכומרת ונשית ומחוטבת הכל יחד.
כי ככה זה. כמו שאמרו פה מודל היופי וקשה לנשים מלאות להראות את עצמן וזה ככה כדי להראות שזה בסדר להיות שמנה
זה בגלל שיש בחברה שלנו הרבה שמנופוביה, אבל אין דבר כזה רזון-פוביה. אז מן הסתם שינסו להסביר לאנשים שהם לא צריכים להרגיש רע בגלל המשקל שלהם ושהם צריכים להיות שלמים עם עצמם. אף אחד לא מעלה את הביטחון לרזים, כי אף אחד לא עושה להם באדי שיימינג או מבייש אותם על עצם זה שהם רזים מלכתחילה. זה לא כאילו יש אידיאל יופי שעכשיו אומר: "אם אתה רזה אז אתה מכוער ומגעיל, ולכן אתה צריך להשמין" שגורם לאנשים לפתח הפרעות אכילה.
כאילו, נכון, יש אנשים שעושים באדי שיימינג לרזים. אבל זה דבר משמעותית פחות נפוץ, ובדרך כלל זה רק במקרים של רזון מאוד קיצוני. ככה שזה לא דבר מאוד שכיח.
בכל מקום שתלך, אתה תראה דברים כמו: "איך לעשות דיאטה ולשמור עליה אצל חלי ממן". אלפי מגזינים פשוט מזעזעים, ששופטים צורות ומבני גוף של נשים מפורסמות. הם עושים להן פאט שיימינג. כותבים שם דברים כמו: "מי לבשה את הבגד יותר טוב", "מי נראית טוב בבגד ים ומוכנה לקיץ ומי לא".
בכל עמוד של המגזינים האלו, הם מציגים נשים שיש להן סימני מתיחה, צלוליטיס, שומן, צלקות או כל דבר אחר שנחשב ל"לא יפה". הם אומרים לבחורה להתבייש בכל זה, להתבייש בגוף שלה. הם אומרים להסתיר את זה בגלל שזה "מגעיל", שהיא "דוחה", ש"זה לא יפה". הם יגידו לה: "את צריכה לכסות את זה בעזרת במייקאפ ובגדים, ואת ממש חייבת להתחטב. אחרת, גברים לא ימשכו אלייך".
אומרים להן להתבייש בעצמן ובגוף שלהן, אם הגוף שלהן לא נראה טוב מספיק. אומרים להן לעבוד על זה ולהתאים את עצמן לסטנדרטים המינימליים של יופי. זה לא אמור להיות ככה. החברה שלנו מפארת את הרזון ומעודדת אנשים לעשות דיאטות, הכל כדי להיות רזים. משפטים כמו: "חבל, יש לך פנים יפות. אם רק תרזי, תהיי מהממת!" נשמעים שגרתיים. זה דבר שהוא מושרש בחברה. הפרעות אכילה, בדרך כלל, נוצרות כדי להרזות ולא כדי להשמין. אז זה לא דבר נפוץ אצל רזים, לפחות לא כמו אצל שמנים.
כאילו, נכון, יש אנשים שעושים באדי שיימינג לרזים. אבל זה דבר משמעותית פחות נפוץ, ובדרך כלל זה רק במקרים של רזון מאוד קיצוני. ככה שזה לא דבר מאוד שכיח.
בכל מקום שתלך, אתה תראה דברים כמו: "איך לעשות דיאטה ולשמור עליה אצל חלי ממן". אלפי מגזינים פשוט מזעזעים, ששופטים צורות ומבני גוף של נשים מפורסמות. הם עושים להן פאט שיימינג. כותבים שם דברים כמו: "מי לבשה את הבגד יותר טוב", "מי נראית טוב בבגד ים ומוכנה לקיץ ומי לא".
בכל עמוד של המגזינים האלו, הם מציגים נשים שיש להן סימני מתיחה, צלוליטיס, שומן, צלקות או כל דבר אחר שנחשב ל"לא יפה". הם אומרים לבחורה להתבייש בכל זה, להתבייש בגוף שלה. הם אומרים להסתיר את זה בגלל שזה "מגעיל", שהיא "דוחה", ש"זה לא יפה". הם יגידו לה: "את צריכה לכסות את זה בעזרת במייקאפ ובגדים, ואת ממש חייבת להתחטב. אחרת, גברים לא ימשכו אלייך".
אומרים להן להתבייש בעצמן ובגוף שלהן, אם הגוף שלהן לא נראה טוב מספיק. אומרים להן לעבוד על זה ולהתאים את עצמן לסטנדרטים המינימליים של יופי. זה לא אמור להיות ככה. החברה שלנו מפארת את הרזון ומעודדת אנשים לעשות דיאטות, הכל כדי להיות רזים. משפטים כמו: "חבל, יש לך פנים יפות. אם רק תרזי, תהיי מהממת!" נשמעים שגרתיים. זה דבר שהוא מושרש בחברה. הפרעות אכילה, בדרך כלל, נוצרות כדי להרזות ולא כדי להשמין. אז זה לא דבר נפוץ אצל רזים, לפחות לא כמו אצל שמנים.
באותו הנושא: