במה מתבטא החרדה החברתית שלכם אם יש לכם כאלה?

יש הרבה דרכים, הכי הרבה קורה שאני לא הולכת לבד למקומות מרוב מבוכה וזה או שיש לי פחד רציני מלדבר מול הרבה אנשים וכל מיני

אני נכנסת ללחץ מטורף ליד הרבה אנשים,אני מרגישה כאילו הכל נהיה שחור סביבי וקשה לי לנשום.

הייתה לי 17 שנה, והתגברתי על זה בתוך יום.

לא יכולתי להכנס לכיתה באיחור כי אז היו מסתכלים עליי והמורה הייתה שואלת אותי מול כולם למה איחרתי אז פשוט הברזתי מכל השיעור

לא יכולתי ללכת לקנות לעצמי שום דבר בלי העזרה של אמא שלי כי התביישתי לדבר עם מוכרים

אם שכן היה אומר לי בוקר טוב והייתי מחזירה לו הייתי אוכלת סרטים על ה"בוקר טוב" הזה במשך כמה חודשים, "למה אמרתי בוקר טוב בטון הזה, למה חייכתי, למה הסתכלתי עליו ככה, למה לקח לי כמה שניות להגיב, הוא בטח חושב שאני מפגרת"

בעבודה הראשונה שלי כקופאית פשוט קפאתי מול לקוחות ופיטרו אותי תוך דקה

לא הייתי עונה לטלפונים שאני לא מכירה

פחדתי לאכול מול כולם בכיתה אז אכלתי רק כשחזרתי הבייתה

אם מישהו מהבית ספר היה מנסה להתחיל איתי שיחה הלב שלי היה נופל והיו לי כאבי בטן של לחץ כי אני לא יודעת איך להתמודד עם הסיטואציה

אם הייתי צריכה להציג משהו מול כל הכיתה הייתי פשוט יכולה לעבור התקף חרדה

בסופו של דבר גם עזבתי את הלימודים בגיל 16 כי לא יכולתי להתמודד עם זה יותר

שואל השאלה:
את לא מבינה כמה אני מזדהה איתך. כל מה שאמרת זה כאילו סיפרת עליי
איך בכל זאת הצלחת להתגבר על החרדה?

התקפי חרדה,עבדתי אז בארומה היו לי התקפי חרדה והימנעות , אני עוד מנסה לעבוד על זה, זה לא תמיד קל ופשוט . אני לומדת וגם במפגשים רוב הזמן , רציתי ללכת לקניון אבל לא יצא לי וגם אולי אעבוד אני לא יודעת אם יצאתי מזה או שעדיין צריך להמשיך בטיפולים