אני לא מצליחה לבכות

תראי סרטונים עצובים

זה ייפתח באיזשהו רגע, אולי של עצבים. כשזה יפתח, תבכי בלי לדפוק חשבון

תראי סידרה סרט עצוב תשמעי שיר עצוב אולי תבכי ואם את רוצה צריכה משהו יכולה לשלוח פרטי❤

שואל השאלה:
ניסיתי, לא עזר

תנסי לשמוע מוזיקה מרגיעה ועצובה כזאת תחשבי על דברים טובים ותפרקי הכל זה יכול להיות אצל מישהו ויכול להיות לבד בחדר
אני פה תמיד❤

זה יבוא לך הכי טבעי שיש זה לא טוב לבכות בכוח..

שואל השאלה:
למדתי שלפרוק לא יעזור לי בשום דבר בחיים, בסופו של דבר האנשים השיגו את המידע של למה אני בדאון כי הם התעניינו ועכשיו הם ימשיכו בחייהם

תדברי עם אנשים זה טוב ליפרוק אני גם לא בוכה מכלום לא מסרטים לא מדברים מרגשים ואני ממש לא אוהבת לשתף אנשים בחיים שלי אבל פעם אחת ניסיתי לדבר עם המורה שלי זה נתן לי כוח אני פרקתי הכול וכול הבכי יצא וזה היה הבכי הראשון שלי אחריי 3 שנים שלא את לא חייבת לדבר עם המורה שלך את יכולה גם לדבר עם חבר הוא חברה או אמא או מישהו קרוב אלייך זה יכול לעזור מאוד

שואל השאלה:
אבל הקטע שאני כן צריכה לבכות, אני מרגישה את כל הדמעות מצטברות לי בראש ואני לא מצליחה להוציא אותן.
עברתי ככ הרבה דברים נוראיים השנה ואפילו דמעה אחת לא הורדתי

שואל השאלה:
אין לי חברים כולם נטשו, ואני בחיים לא אשתף מורה או בן משפחה בדברים שאני עוברת

אוליי את צריכה לדבר על הרגשות שלך ואז את תפרקי

שואל השאלה:
ניסיתי, סיפרתי להמון לבנות שסמכתי עליהן, בסופו של דבר כולן הלכו

למה לא
אני יודעת שזה קשה
אני לא משתפת את המשפחה שלי בכלום אפילו לא במה אכלתי לארוכת בוקר
אני משתפת אנשים שעוד כמה שנים אני כבר לא ידבר איתם אבל אנשים שיכולים לתת לי כוח
ליפרוק את הרגשות זה דבר כול כך טוב
לפחות תנסי

מבינה אותך, פשוט התכחשת להכל, נעלת את הרגשות עמוק עמוק בלב שלא יפריעו לך.
זה קרה לי ועדיין קורה, גם אני לא אוהבת לשתף אנשים למרות שאני כן אמליץ לך לעשות את זה, אבל אם לא בא לך תמיד אפשר לדבר עם עצמך, כןכן פשוט תצאי יום אחד להליכה ותתחילי לדבר כאילו יש איזה מישהו שמקשיב, תותיאי הכל החוצה, תשאלי את עצמך מה קרה לי? איך זה הגיע למצב הזה? מה מפריע לי כל כך? אני יודעת שזה לא נשמע מועיל, אבל זה באמת עוזר!! ברגע שתביני קצת יותר טוב מה קורה עם עצמך, תביני את ההרגשות שלך טוב יותר הדמעות לא יאחרו לבוא, ואז תשחררי תבכי תבכי, עד שתרגישי שזהו הוצאת הכל
זה באמת משחרר, בהצלחהה

אז אוליי לכי לפסיכולוג
(פסיכולוג זה לא דבר רע)(;

יכול להיות שלא כולם מבטאים את רגשותיהם בבכי שלא תחשבי שאת לא רגישה או משהו תנסי להתבטא בדרך אחרת אולי תכתבי הכל על יומן או שיחה עם מישהו

פשוט תדברי עם מישהו. חשוב לפרוק.

אל תרצי לבכות תשארי שמחה זה עדיף

כשאני מרגישה צורך לבכות אני פשוט יושבת בשקט בחדר שלי וחושבת על הדברים שהכעיסו והעציבו אותי בזמן האחרון וזה פשוט עובד... מצטערת שזה לא כל כך עוזר אני פשוט בוכה ממש בקלות אז אין לי טיפים :)

כלכך משגע כשלא מצליחים לבכות,ואני מבינה אותך,אני לא מצליחה לבכות נורמלי כבר הרבה מאוד זמן,אני מרגישה כאיןו הכח נספג ללב או אדישות והשלמה עם המצב.
אני גם כמול לא מצליחה להוציא את הדמעות משירים או מסרטים עצובים לא משנה כמה ניסיתי,אני חושבת שפשוט צריך להניח לזה ולהמשיך "לצוף על פני הים".משמע,תמשיכי בחייך אבח תשני פה משהו אחד,הגישה.הגישה יכולה לשנות הרבה מכפי שאת חושבת,לשנות אותה לתקווה שהעתיד יביא איצו משהו חדש ושינוי מערנן,ציפייה וסקרנות למה שיקרה והאם הכל ישתנה.

"no tears left to cry".
בטח עברת הרבה. אני מניחה שיש אפשרות שבגלל שאת רגילה לעצב כזה הדמעות כבר פשוט לא יוצאות. אני מצטערת שאת חווה את זה. אם את צריכה לדבר, אני כאן.

אולי את תחיית מתים ושלד (תבינו את הרפרנס)

לדעתי תלכי לפסיכולגית זה לא בריא ככה

גם אני ככה בדיוק כמוך
פעם הייתי בוכה כל יום מכל דבר, באיזשהו שלב נהייתי אדישה יותר
ואז במקום לבכות כל יום נהייתה לי התפרצות של בכי יותר עצומה מהרגיל פעם בכמה זמן
לדעתי זה אומר שיותר התבגרת, כי אם את מנסה לבכות ולא יוצא לך זה לא אומר שאת לא משחררת כי פשוט אין לך מה לשחרר
פשוט למדת להתמודד יותר טוב ואת לא נכנסת למצבי לחץ מכל דבר
אני לא חושבת שאת צריכה לאלץ את עצמך לבכות אם את מרגישה שאין לך את האינסטינקט הזה באותו רגע
פשוט תפעלי לפי האינסטינקטים, אם את צריכה לבכות תבכי ותשחררי, אל תנסי להוציא בכוח משהו שלא קיים שם

זה נקרא numbness-חוסר תחושה, אני חווה את זה שנים

אני ההפך ממך
זה עדיף לא לבכות
אני מהדיכאון בוכה יומיים שלמים ברצף

הכי טוב ככה אני גם לא מצליח וזה רק מחזק אותי

לכי לבית חולים

כיף לך! הלוואי עליי אני נעלבת מכל דבר ונפגעת מכל דבר קטן

מתישהו זה יבוא, וישתחרר. תזכרי שזה בסדר גם לא לבכות

קודם כל זה כן טוב לפרוק, בתור אחת שפרקה הרבה ושעדיין יש לה על מה, זה עוזר מאוד. אולי פשוט לא מצאת את בני האדם הנכונים וזה בסדר. אפילו סתם לפרוק לעצמך בלב או כשאת לבד בקול, אבל זה עוזר.
הסיבה שאת לא אוהבת את זה שאת רובוט זה כי את צריכה את הפריקות האלה שאין לך, זה שלמדת להתעלם מאנשים זה לא יעזור לך ב100% כי יש אנשים חשובים בחיים שלך שפוגעים בך ופה זה הגבול.
לסיכום - זה יבוא לך בטבעי רק אם תשחררי מהרובוטיות ותפנימי שלפרוק זה טוב

אני בוכה מכל דבר קטן שזה לא טוב אני לא מפסיקה לבכות עד חרדות אני מבקשת שיכולתי לבכות אבל רק בשביל שיחרור ולא כאב

וואי גם לי!!!
קראתי באינטרנט וזה נקרא מחסום רגשי או משהו, וזה בלתי נסבל כי את ככ רוצה לבכות אבל החרא הזה לא יוצא
לי עוזר פשוט להתאמץ על זה חצי שעה כמו קקי של עצירות לנסות חזק חזק ואז יוצא מין בכי כזה, זה לא משחרר ואמיתי כמו בכי רגיל אבל זה עדיין משהו

שמעי לפעמים זה עדיף באמת אני מתגעגעת לתקופות האלה

גם לפעמים יש רגעי משבר ממש שזה פשוט יצא ממך, ותהיי בהלם שזה יצא ממך כי את בטוחה שהיכולת הזו כבר נלקחה ממך וזה יהיה הבכי הכי מדהים שתחווי בחייך

זה יגיע בזמן הנכון אל תבכי בכוונה

את החיית המתים?
את שלד?
את מת מהלך?

אמא גם לי קשה לבכות אפילו שכשאני בוכה זה עוזר לי ברמה מטורפת אבל שמעי אולי זה יעבור התקופה הזאת ותחזרי ליהות יותר רגישה
אפילו שיש בזה משו טוב שכאילו את לא נפגעת בכלום וכזה..

אם את מרגישה שיש לך איך לפרוק
אל תנסי להוציא בכוח בבכי אם לא עובד
תוציאי באיך שנראה לך טבעי
איזו פעילות שאת אוהבת לעשות שתעזור לך לשחרר את המוח
לרוץ? פעילות גופנית? ציור? להרביץ לכרית? מה שבא לך בטבעי שיכול לעזור לך לאותה תוצאה של שחרור

גם לי אין למי לפרוק כי אני לא סומכת על אף אחד, המון הראו לי שאי אפשר לסמוך עליהם או שעזבו.
אני גם באותו מצב שמלא זמן ניסיתי לבכות כי קשה לי ולא הצלחתי, ואז ברגע כלכך אקראי, הייתי בכיתה בשיעור והיה לי סבבה לגמרי ירדו הדמעות.
התובנה היא שאנחנו לא שולטים על זה, זה בא שמתי שזה אמור ומוכן לבוא, אל תחשבי על זה וזה יגיע :)

אל תילחצי על זה, זה יהוא כבר לבד

אבל היי לפחות תעברי בקלות את אתגר try not to cry מיוטיוב

הייתי במצב הזה איזה חצי שנה, זה מתסכל בטירוף.
לא חושבת שיש לך מה לעשות עםזה לי זה עבר עם הזמן❤