חשובה לי חוות דעת כנה((::❤ תודה מראש((:

קצת ארוך אבל באמת שוה לא אני אמרתי((::
תודה לכם❤

עיניים בורקות.
ילדה בעלת לחיים סמוקות,
חיוך נדיר, תדיר על שפתיה.
האושר צוחק מתוך עיניה,
דבר לה לא חסר.
מפונקת מאושרת בעלת עיני דבש.

אך יום אחד,
התעכרו השמיים,
החיוך ירד מעל השפתיים.
שמיים עכורים הזילו דמעות כמים,
סיוטים שליוו לא לילה ולא שניים.


המפלצת מיום ליום גדלה,
והילדה כבר כמעט וכבתה.
עיניים כבויות,
לחייה חיורות,
שפתייה צחיחות.
מראה חיוכה כבר כמעט ונשכח,
והאושר מזמן ונמחק.
דבר לה לא נותר,
מלבד עיני דבש.

חוותה קושי,
חוותה כאב,
ליבה ממקומו רצה להתפורר.
בוכייה,
כאובה,
ישבה על קצה המיטה,
האור בה לא נגע.
לבדה הייתה נתונה באפלה.

אך יום אחד,
מעט מן האור בה הצליח לגעת,
ושוב היא חשה שהיא כמעט ונפגעת.
ברחה רחוק,
לא שומעת,
לא רואה,
לא מוכנה לצאת מתוך האפלה.

אותה לא הבינו,
אל ליבה לא הקשיבו.
מיום ליום החושך גבר,
ליבה בנה חומה איומה.
מילים שיצאו, לעולם לא ישובו.
חיצים בה הכניסו...

ישובו הייתה הילדה,
לא לילה ולא שניים.
עם דמעות במורד הלחיים...
ראשה כאב,
עיניה צרבו,
הושיטו לה ידיים,
אך היא,
עיקשת!
עיני הדבש מוסטות מהן,
מביטות אל החושך.
לא מסוגלות, לראות את האור.
לצפות אל מעבר לאופק.

יום אחד,
השמיים העכורים התבהרו.
השמש בצבצה מבין העננים,
מראה נוכחות,
מעידה שקיימת דרך אחרת.
לא רק אפלה וחשכה,
אלא גם אור בוהק ומסנוור,
שגורם לשכרון חושים.
ששם כל הרגשות הקשים נעלמים,
מתאדים,
ושוב אינם שבים.

אך הם בהחלט קיימים.
עמוק בפנים חבויים,
מסתתרים,
ממתינים להזדמנות שתגיע,
לחושך שבעתיד אולי יופיע.

עיני הדבש מתחילות להבריק.
והיא שעמדה,
כמו גיבורה.
הילדה הקטנה,
שעם הזמן הלכה וגדלה...
לחייה מקבלות אט אט צבע,
חיוך עולה מבצבץ על שפתיה,
אושר וצחוק מתוך עיניה.

חום ורוך עוטף,
עטופה,
מחובקת,
ולפתע מתעוררת.
מכה על חטאי העבר.
בוכה ומתפתלת,
מנסה לקוות,
שישנה אפשרות לתקן טעויות...

אך עם זאת יודעת,
משם צמחה.
מתוך החושך היא גדלה,
הוא שנתן לה חום ותקווה.
יותר מכל מה שהייתה צריכה,
ונכון, שהכל היה שקר.
ובהחלט לה היה בה שם כל חפץ.

אך הנה היא,
ילדה קטנה מאושרת.
בעלת עיניים בורקות,
ולחיים סמוקות.
מקווה, מייחלת,
לזכור שילדותה הייתה מאושרת.

*כל הזכויות שמורות *