דחוף תכנסו בבקשה מה דעתכם??

אז אולי ביום אחד מן הימים ניפגש, ניפגש ונשב על כוס קפה, רק אני ואתה בבועה משל עצמנו, בלי כל הרעש מסביב, ואולי יום אחד אני אהיה מסוגלת להגיד לך דברים שלא אמרתי לך מעולם, נתת לי את השקט כמו הגלים בסערה, היית התרופה לכל שריטה שהיית בגופי ונפשי, כל מגע גופך היה עוצר את הזמן מלכת, ולהגיד לך כמה שהערצתי אותך והיית בשבילי החבר הכי טוב מעבר לבן זוג...
אני לא אבוא ואשאל אותך "תגיד, למה החלטת לגמור את זה?" אני אבוא, אבוא ואגיד לך דברים שלא אמרתי מעולם.