רבתי עם החברה הכי טובה שלי פיצוצים. שתינו דיברנו מסריח. מתחננת כנסו.

עבר כבר כמה שבועות
ניסיתי לדבר איתה היא לא מעוניינת. ותמיד בריבים שלנו אני זאתי שצריכה לבוא ולדבר כי היא אף פעם לא עושה את זה למרות שדיברתי איתה כמה פעמים על הנושא הזה שהוא מפריע לי , היא הסכימה איתי ובכל זאת עושה את זה תמיד.

היה המון נושאים בריב כי הכל פשוט יצא בצורה לא נעימה.
אני רציתי להגיד שהיא נדבקת לבנות שלא סובלות אותי והיא יודעת את זה. אמרתי לה שזה בתכלס דפוק. היא ענתה שזה לא ענייני (ממש הושפלתי מהמשפט הזה האמת. אני לא אמרתי לה "אל תדברי איתם! " אמרתי כשזה בתכלס מוזר ) אני לא מחליטה עליה בשום דבר. היא אמרה שהיא רוצה להיות בשלום עם כולם. ואני רתחתי שהיא אמרה את זה. שתהיה חברה של כולם. אבל אני החברה הכי טובה שלך. היא אומרת שאני אחותה לחיים , מדברת איתי על דברים שהיא רוצה שנעשה בעתיד.
ושוב שתהיה חברה של כולם . אבל בתור חברות הכי טובות אני מצפה לבוא ולדבר על כל העולם ואשתו , להרגיש בנוח שאני מדברת ואני גם מצפה שיסכימו איתי כשאני מדברת על משהו ספציפי ואחרי שהיא אומרת משפט כמו "אני רוצה להיות בסדר עם כולם" לא נותן לי מוטיבציה לבוא ולשתף אותה בדברים.
מה אתם חושבים?