מכירים את זה שאתם עוברים תקופה קשה ורציתם לפרוק למישהו ספציפי ובסוף המישהו הזה אפילו לא התייחס לזה? תחושה של אכזבה וכאב

כן

כן

מוזמנת לפרוק אולי אזרום איתך

שואל השאלה:
איך ממשיכים ולא מתרגשים גם מזה

לגמרי כן

ת'אמת אצל כל אחד או אחת כאן שפרקתי כולם נתנו לי את הייחס הכי חום ואוהב שיש

יקירתי,
אני שומעת שאת מאוכזבת וכואבת. אם הבנתי נכון, התאכזבת ממישהו קרוב, שלא נתן לך את התמיכה שציפית לה, דווקא בתקופה שהכי היית זקוקה לעזרה ולתמיכה שלו. אני מתארת לעצמי, שהשיתוף עצמו, בטח לא היה קל. אני יכולה רק לדמיין, כמה מעליב ובודד זה יכול להרגיש, כשאחרי כל המאמץ שלך, לא התייחסו אליך ולמה שרצית לשתף.
אני חושבת, שאולי, עם הפוסט הזה, את מחפשת שיקשיבו לך. אני רוצה להזמין אותך, אם תרצי, למקום שבו תוכלי לדבר, ולמצוא אוזן קשבת, בשיחה אנונימית, אישית, ולא שיפוטית, עם אחד המתנדבים והמתנדבות שלנו, בצ'אט של אתר סה"ר, שפעיל בכל ערב.
שלך, מתנדבת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת).