כתבתי לו מגילה, ניסיתי לעזור, הוא מסנן, ניסיתי שוב, ואני מנסה ואני מנסה וזה פשוט פוגע בי כל פעם מחדש מה אני עושה?

אני מנסה לתת לו פתרונות ולתמוך בו
אני כותבת לו מלא
אני אומרת לו שאני אוהבת אותו
ופשוט זה מרגיש כאילו הוא זורק הכל לפח והוא מצפה למשהו ספציפי
כל דבר שאני לא אומרת
" גם לא נראה שאת מוצאת את המילים הנכונות... לא נראה שבכלל קיימות מילים נכונות.. זה מעציב"
פאקינג קשה לי אלוהים.
מתייחס אליי כאילו אני איזה אוטיסטית עם בעיות חברתיות (לא רציתי לתאר את זה ככה, אבל ככה זה מרגיש)