נראה לי בחיים לא יהיה לי חברים

גם אני ככה

היי אנונימית,
אני ניסים מעמותת עלם ואנחנו תומכים בבנות ובני נוער ברשת

אני קורא על חדרה חברתית שאת כותבת עליה ועל הקושי שהיא מביאה במציאת חברים ויצירת קשרים חברתיים. האם שיתפת בזה מישהו? אולי מישהו מהמשפחה?
אני מבין את הקושי וכל אחד מתמודד איתו בדרך אחרת ובצורה שהכי מתאימה לו, לכן אני מזמין אותך להמשיך לדבר כאן בצ'אט הפרטי, באינסטגרם: nayedet.digital ובמייל: [email protected]
או לחילופין, להיכנס לצ'אט שלנו ולשוחח באנונימיות עם מתנדבים/ות בימי ראשון עד רביעי בין השעות 20:00-00:00,יש להיכנס לאתר: www.yelem.org.il וללחוץ על כפתור הצ'אט.

כאן כדי לעזור
ניסים

היי,
אני קוראת על החרדה החברתית שלך ונשמע שהיא מנהלת אותך זמן רב... אני מרגישה מדברייך את התסכול הרב אותו את חווה ומשערת לעצמי כמה זה יכול להיות מתיש להתעסק כל הזמן במאבק של מציאת חברים...אולי בנית לעצמך חומות הגנה וניסית להסתתר...נראה שאת מתמודדת עם זה לבד ואין מי שרואה אותך ואת המצוקה החברתית שלך.. מתארת לעצמי כיצד החששות עלולים לגרום לך לעיתים לתחושה של חוסר אונים...
אני משערת שהעלית את הפוסט אולי כדי להרגיש פחות לבד בהתמודדות..ונראה שלמרות החששות את כנראה משתפת בכדי לבקש עזרה, דבר שמעיד על החוזק שבך... לא יכולה לדמיין, כמה וודאי מתסכל אותך שאת מרגישה שאת צריכה למנוע מעצמך דברים, שאת חשה שאת כנראה לא יכולה לקחת בהם חלק...
יקרה אולי תנסי לשתף אדם קרוב? או איש מקצוע? לפעמים השיתוף עשוי להקל...
חשבתי להציע לך להכנס לאתר של עמותת מים שקטים עמותה עבור אנשים מעל גיל 18 המתמודדים עם חרדה חברתית... מצרפת לך קישור: https://www.stillwaters.co.il/
בנוסף, אני מזמינה אותך להגיע לצ'אט האנונימי שלנו בעמותת סה"ר. לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אישית ללא שיפוטיות וביקורת. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע. אני מצרפת לך קישור לצ'אט של סה"ר בתחתית התגובה. את מוזמנת להתחבר במידה ואת מרגישה צורך..
שלך, מתנדבת סה"ר

תנסי להיפתח לאט לאט לאנשים, זה תהליך עמוק ויכול לקחת זמן. תצברי ידע וחוויות בחיים גם אם זה אומר לבד. הכי חשוב אל תשווי אותך לאנשים אחרים. במציאות אין שום דבר שמבדיל בינך לבן אדם אחר