מישהו עשה עבודה בספרות על הספר בואי הרוח??

כן כן אני עשיתי
אני אבדוק מה עשיתי ואשלח לך סבבה?

זה ייקח לי קצת זמן למצוא את זה אבל אני אשלח לך כשאמצא

~אנוכי~

שואל השאלה:
וואי תודה

בספר רואים את פרקש בכל מיני סיטואציות שהמכנה המשותף להן הוא שהוא תמיד מנסה לעזור לאנשים לא משנה מה הגיל שלהם ותמיד מנסה לגרום לכולם להרגיש בסדר.
בעצם רואים שהוא מספר לדובר הרבה פעמים על הילדות העגומה שלו לדוגמא: כשהאופה הזקן שלף את המקטרת שלו והלקה את פרקש בכל גופו ואחר כך לאחר שפרקש שתק ולא הגיב הוא התעצבן וגם הכה אותו במקלו. או כשחתנו של האופה היה 'מטפל' בפרקש והמכות של כף ידו הותירו לו כאבים בצלעות גם כשהתבגר.
גם רואים איך פרקש מנסה לגרום למי שהוא רואה לחוות ילדות טובה יותר ממה שהוא חווה כמו שהשתדל לחלק ממתקים לילדים בבית הכנסת בהדסה בגלל שבילדותו כשהיה כמעט כורע תחת המעמסה ואיזה אדון נחמד נתן לו ממתק שהשאיר לו טעם טוב בפה כל היום.
אז המסר הוא לראות את הטוב ותמיד לשאוף קדימה כמו שפרקש עשה, הוא עבר ילדות קשה והיה יכול להשאר בחוויות הקשו שהוא עבר ולהפוך לבנאדם עצבני ועצוב, אבל הוא יצא מזה והפך להיות בנאדם שמח שמשמח אחרים וגורם להם לחייך ולמרות ילדותו הקשה החיוך והמבט הטוב תמיד נסוכים על פניו.
אז כמו פרקש, צריך להיות חיוביים עם ראיית הטוב ונכונות לעזור לזולת.

מסר נוסף- בחמישה ביוני 1944 עשו חיפוש בדברים של כולם בין היתר גם של פרקש. כשמצאו את תיקו עם המכתבים של אמא שלו הוא התחנן שלא יגעו ולא יעשו כלום למכתבים אבל הקצין צחק לו בפנים ונתן לו מכות עד זוב דם ואז קשר אותו ושרף את המכתבים של אימו לנגד עיניו, הזכרונות היחידים שלו ממנה.
ובכל זאת פרקש לא איבד תקווה, הוא הרים ידיים, הוא לא ויתר.
הוא לא נתן לזה להשפיע עליו לטווח ארוך וקם מזה, התגבר והצליח ללבוש שוב חיוך על פניו.

~

~אנוכי~

אם אתה צריך עוד עזרה אני אשמחח לעזור

~

~אנוכי~

שואל השאלה:
וואו תודה ברמות למרות שאני צריך לכתוב 470 מילים אבל זה נתן לי רעיון אז תודה

כ

כעעעעעעעעע

חחח כן תיקח מזה פשוט רעיונות

וממתי יש הגבלות מילים בזה? איזה קטע

~

~אנוכי~

שואל השאלה:
לא יודע זה המורה שלנו