דרכי תצורת השם

ראשי תיבות / נוטריקון - מדבר בשם עצמו, לוקחים כמה מילים והופכים אותן לראשי תיבות שבדר"כ מתייחסים אליהן כמילה בפני עצמה. (רמטכ"ל, דו"ח...)
שאילה מלועזית - גם מדבר בשם עצמו, שואלים מילה משפה אחרת ומשתמשים בה בעברית (אינטרנט, טלפון...)
הלחם בסיסים - שילוב (הלחם) של שתי מילים (או יותר אבל זה נדיר) למילה אחת המורכבת משתיהן. (מדרחוב = מדרכה + רחוב, רַכֶּבֶל = רכבת + כבל)
שורש ומשקל - שורש המילה (בדר"כ 3 אותיות, דומה לשורש של פועל) מוכנס לתוך משקל (דומה לבניינים אבל משומש לשמות, בשביל לכתוב את התבנית שלהם נוהגים להשתמש בשורש ק.ט.ל במקום פ.ע.ל שמשתמשים בפועל, למשל: מקטלה, קֶטֶל). דוגמא לזה היא מגדל: שורש ג.ד.ל + משקל מִקְטָל = מגדל.
בסיס + צורן סופי - הוספת מוספית שנקראת צורן לסוף של שם מסוים (בדר"כ שם עצם אבל לפעמים גם שם תואר). למשל: כפית = כף (הבסיס) + ית (הצורן הסופי)
יש שני סוגי צורנים :
גזירה: משנה את המילה עצמה ואת משמעותה. למשל: חילוניות = חילוני + ות. לדעתי הדרך הכי טובה לחשוב על זה היא שמילה עם צורן גזירה תופיע במילון כמילה נפרדת.
נטייה: לא ממש משנה את משמעות המילה עצמה, רק מוסיף לה עוד קצת משמעות. למשל: שולחני (השולחן שלי) = שולחן (הבסיס) + י (הצורן הסופי). מילה עם צורן נטייה לא תופיע במילון כערך נפרד.

אני יודע שזה היה ארוך אבל זה נושא שדי חשוב לתת בו דוגמאות וזה לדעתי

שואל השאלה:
אוהב אותך