6 תשובות
אוקיי
אכפת לך אם אני אנסה לשכתב את זה?
"גריפינדור!"
היא עשתה את זה. היא הגשימה חלום. היא באמת התקבלה לבית מסויים, ואף יותר; למרות שהיא (תוסיפי סוג-דם) , היא הצליחה להכנס וללמוד בהוגוורטס- בית הספר לכישוף ולקוסמות.
ברקע סביבה נשמעו מחיאות כפיים, ומאחר שהניחה שהתור שלה הסתיים, נסתה לעשות מה שציוו עליה: להוריד את מצנפת המיון, ולהעביר אותה לילד (צבע שיער) הבא אחריה. רק הייתה בעיה אחת; המצנפת סרבה לרדת מראשה. ככל שמשכה חזק יותר במאמץ להסיר אותה, כך היא התהדקה ולחצה על ראשה ה(צבע שיער). היא סרקה את האולם בציפייה לעזרה, כשפרופסור מקגונגל, מורה קשוחת- מראה בעלת פקעת הדוקה ומשקפיים מרובעות סביב עינייה, ניגשה אליה בעיניים מצומצמות ושפתיים הדוקות ולחשה ,"העלמה (שם משפחה), את אמורה כעת להעביר את המצנפת להבא אחרייך. קדימה-קדימה," היא מחאה כפיים במטרת זירוז, "אין לנו את כל היום. אנשים גוועים מרעב."
"פרופסור, אני לא יכולה."
בנתיים , ברחבי האולם, החלו להישמע פטפוטים נרגשים; התלמידים שמו לב שמשהו לא כשורה.
"מה הכוונה ב'לא-" התחילה הפרופסור לומר, אך היא נקטעה ; מולה נשמעה צעקה נוספת מהמצנפת המפורסמת, הבלויה.
"הפלפאף!"
"מקרה כזה עוד לא היה לנו," מלמלה הפרופסור מקגונגל, אובדת עצות. "רק רגע, עלמתי."
והיא חזרה על צעדיה בצעדים מהירים לכיוון שולחן הסגל, מלמלה משהו לפרופסור דמבלדור, ולאחר שהנהן נחרצות, שניהם באו לעבר אמה המסכנה.
"העלמה (שם משפחה) , נכון? " פתח דמבלדור נחרצות, מביט מעלה אל התקרה הקסומה, המשקפת את השמיים מעליה. היום הם (מזג האוויר הרצוי.) "בסדר גמור. כרגע יש לך אפשרות לבחור לאיזה מהבתים להצטרף; האם את מעדיפה את גריפינדור- בית האמיצים, או את הפלפאף- בית הנאמנים?" שאל, והפנה את מבטו אליה.
אמה לא ידעה. היא לא רצתה לדעת. למה היא זו שחייבת לבחור, והרי זהו תפקידה של מצנפת המיון? שהמורים יבחרו בשבילה; לה זה לא משנה מאוד.
"סלית'רין!"
מה קורה פה? אולי המנצפת מקולקלת? או שהיא שברה אותה בעצמה, איכשהו? כולם נראו אובדי עצות; אפילו הפרופסור דמבלדור.
אין לי כוח לכתוב עוד אבל מקווה שעזרתי איכשהו
אכפת לך אם אני אנסה לשכתב את זה?
"גריפינדור!"
היא עשתה את זה. היא הגשימה חלום. היא באמת התקבלה לבית מסויים, ואף יותר; למרות שהיא (תוסיפי סוג-דם) , היא הצליחה להכנס וללמוד בהוגוורטס- בית הספר לכישוף ולקוסמות.
ברקע סביבה נשמעו מחיאות כפיים, ומאחר שהניחה שהתור שלה הסתיים, נסתה לעשות מה שציוו עליה: להוריד את מצנפת המיון, ולהעביר אותה לילד (צבע שיער) הבא אחריה. רק הייתה בעיה אחת; המצנפת סרבה לרדת מראשה. ככל שמשכה חזק יותר במאמץ להסיר אותה, כך היא התהדקה ולחצה על ראשה ה(צבע שיער). היא סרקה את האולם בציפייה לעזרה, כשפרופסור מקגונגל, מורה קשוחת- מראה בעלת פקעת הדוקה ומשקפיים מרובעות סביב עינייה, ניגשה אליה בעיניים מצומצמות ושפתיים הדוקות ולחשה ,"העלמה (שם משפחה), את אמורה כעת להעביר את המצנפת להבא אחרייך. קדימה-קדימה," היא מחאה כפיים במטרת זירוז, "אין לנו את כל היום. אנשים גוועים מרעב."
"פרופסור, אני לא יכולה."
בנתיים , ברחבי האולם, החלו להישמע פטפוטים נרגשים; התלמידים שמו לב שמשהו לא כשורה.
"מה הכוונה ב'לא-" התחילה הפרופסור לומר, אך היא נקטעה ; מולה נשמעה צעקה נוספת מהמצנפת המפורסמת, הבלויה.
"הפלפאף!"
"מקרה כזה עוד לא היה לנו," מלמלה הפרופסור מקגונגל, אובדת עצות. "רק רגע, עלמתי."
והיא חזרה על צעדיה בצעדים מהירים לכיוון שולחן הסגל, מלמלה משהו לפרופסור דמבלדור, ולאחר שהנהן נחרצות, שניהם באו לעבר אמה המסכנה.
"העלמה (שם משפחה) , נכון? " פתח דמבלדור נחרצות, מביט מעלה אל התקרה הקסומה, המשקפת את השמיים מעליה. היום הם (מזג האוויר הרצוי.) "בסדר גמור. כרגע יש לך אפשרות לבחור לאיזה מהבתים להצטרף; האם את מעדיפה את גריפינדור- בית האמיצים, או את הפלפאף- בית הנאמנים?" שאל, והפנה את מבטו אליה.
אמה לא ידעה. היא לא רצתה לדעת. למה היא זו שחייבת לבחור, והרי זהו תפקידה של מצנפת המיון? שהמורים יבחרו בשבילה; לה זה לא משנה מאוד.
"סלית'רין!"
מה קורה פה? אולי המנצפת מקולקלת? או שהיא שברה אותה בעצמה, איכשהו? כולם נראו אובדי עצות; אפילו הפרופסור דמבלדור.
אין לי כוח לכתוב עוד אבל מקווה שעזרתי איכשהו
וואוו כתבת מהמםם!!^
ממש אהבתי
מקווה שגם שואלת השאלה תאהב :)
ממש אהבתי
מקווה שגם שואלת השאלה תאהב :)
שואל השאלה:
^וואי זה מדהים!!! ואין לי מושג איזה סוג דם, איזה סוג דם את חושבת כדאי לכתוב?
^וואי זה מדהים!!! ואין לי מושג איזה סוג דם, איזה סוג דם את חושבת כדאי לכתוב?
אני לי ממש רעיוןן
אבל נעצתי :)
אבל נעצתי :)
שואל השאלה:
אה וגם זה גרסה מקוצרת, כמובן שיש הרבה יותר
אה וגם זה גרסה מקוצרת, כמובן שיש הרבה יותר
שואל השאלה:
תקף לכל מי שיש לו רעיון
תקף לכל מי שיש לו רעיון