8 תשובות
אי אפשר לעודד במצב כזה
תבכה ותתפרק, לשמור בבטן לא יקדם אותך.
אני רק אגיד שלאט לאט זה נהיה קל יותר. לא מבחינת הכאב, אלא מבחינת חיי היום יום. לאט לאט לומדים איך לחיות בלעדיה וחושבים עליה פחות ופחות. פשוט מתרגלים לכאב.
(מדברת מניסיון לצערי)
בנוגע אליה - תדע שהיא במקום טוב יותר.
בנוגע אלייך, תנסה להשלים עם זה קודם כל, תבין שהעצב שלך לא יחזיר אותך, וכל מה שהיא היתה רוצה זה שתשמח, תעסיק את עצמך בדברים אחרים, תפתח את את התחביבים שלך.
בהצלחה אחי, אם אתה צריך אוזן קשבת אני כאן עבורך
האמת אחי בדרך כלל הייתי נותן עצה או עוזר אבל גיליתי לפני שעה שסבתא שלי מתה ואני באותו מצב אין לי מושג מה לעשות
אנונימי
שואל השאלה:
אחי בוא לפרטי אם אתה רוצה לפרוק
אנונימי
ואו אוף אני משתתפת ממש בצערך אני באמת עוד שניה בוכה :((
אל תדאג.. ברוך ה' היא נפטרה כשהיא מבוגרת.. (הרבה אנשים גם נפטרים בגיל 40 למשל..) היא גידלה ילדים וגם יש לה נכדים.. ככה העולם ממשיך.. ורק הזמן עושה את שלו.
האמת ראיתי פעם סרט שאנשים אף פעם לא מתים.. וכולם היו אומללים, זה טוב שאנחנו מתים גם (עם כל הכאב) ככה העולם ממשיך, ואנחנו יודעים לנצל את החיים והחיים מלאי הפתעות.
ואם תרצה לעשות לה נחת רוח תעשו לה שבעה .. תוציאו אשר יצר לעילוי נשמתה (כמובן רק אם תרצו)

אפילו אם זה בסדר מצידך לשלוח לי בפרטי את השם של סבתא שלך והשם של אמא שלה ובעזרת ה' הוציא דברים לעילוי נשמתה 3>
אוהבת אותך מאוד! תהיה חזק! וכמובן דבר איתי בפרטי אם את רוצה לפרוק תמיד תמיד תמיד כאן בשבילך!
זה בסדר לבכות אחי , זה משחרר.
אני רק יכול לדמיין כמה קשה ועצוב זה , אני בטוח שהיא מחייכת אליך מלמעלה ושומרת עליך.
יהי זכרה ברוך ! , תהיה חזק גיבור
עם כמה שזה קשה וכואב, להבין שבסופו של דבר זה חלק מהחיים.
אולי תדבר עם המורה שלך תסביר לה את הסיטואציה ותבקש יום חופש
משתתפת בצערך.
זה באמת קשה, אבל עם הזמן זה עובר, אין מה לעשות כרגע.
תחשוב על זה שהיא במקום טוב יותר
בהצלחה