6 תשובות
את יכולה! תאמיני בעצמך :)
אם את רוצה לדבר ולפרוק את מוזמנת אליי לפרטי :)
אם את רוצה לדבר ולפרוק את מוזמנת אליי לפרטי :)
את יכולה, תאמיני בעצמך את מסוגלת, תמיד יש תקופות רעות בחיים ארוכות יותר ארוכות פחות, בסוף יגיעו ימים טובים יותר
אם את רוצה תשלחי לי הודעה בפרטי((:
תמיד פה בשבילך אם את צריכה משהו לפרוק לשתף באמת שאני פה בשבילך!!!!
תמיד פה בשבילך אם את צריכה משהו לפרוק לשתף באמת שאני פה בשבילך!!!!
למה?
מה קרה?
מה קרה?
קודם כל תנשמי עמוק
לא כי את מגזימה, אלא כי את בטח צריכה את זה..
אם את מרגישה ככה כנראה שהרבה מעיק עליך ולא רק שהרבה מעיק עליך את סוחבת את זה כבר כמה זמן על הגב.
אז אהובה רק לשניה אחת תזכרי במקום שנותן לך שלווה ותנשמי עמוק.
אני מוכנה להחזיק את השק בשבילך בשניה הזו.. אל תדאגי הבעיות לא יברחו אבל לך מגיע שניה אחת לנשום נקי גם אם זה נשמע כמו חלום רחוק.
יכול להיות שאת מלאה בדמעות שזולגות ויכול להיות שאת מיובשת מבכיות קודמות או פשוט לא מצליחה לבכות יותר. זה לא משנה.. כי יש לך כאב גדול שמכביד עליך
ובאלי להגיד לך רק דבר אחד
להישבר זו לא חולשה.
זה נשמע הדבר הכי מופרך שיש אני יודעת אבל האמת היא כשאישה יולדת זה נקרא שהיא 'יושבת על המשבר'.
יש בך המון כאב וקושי וזה ממלא את כל כולך עד שאת לא מצליחה לנשום, לראות ולחשוב מבעד לזה.. ואני בטוחה שאת לביאה ונלחמת כל כך הרבה עד עכשיו, אבל אהובה, מותר לך גם לרגע אחד ללכת למקום שליו- פיזי או נפשי ולהניח את הכלי מלחמה. מותר למצוא רגע אחד, מקום או אדם להישבר בפניו.
את צבע נדיר כל כך ומיוחד כל כך.
מכירה את השיר ''הייתי כאן''?
משפט המחץ שלו בעיניי זה: "היום מותר להיות עצוב אמרתי לעצמי מחר תבוא שמחה"
תתפרקי אהובה, תבכי, תכתבי את הכאב שלך, תציירי, תשמעי שירים כאובים, תצרחי, תרגישי למרות שזה כואב כל כך תרגשי לעצמך שניה אחת לשבת על הרצפה באבל ולהרגיש את מה שכואב.
ומחר, כשהשחר יעלה.. מחר תאספי את השברים שלך בחזרה.
קראתי פוסט מטורף היום של 'אלירז פיין' שהיא מדברת על התפרקות ועל החוסר מוכנות שלנו להתפרק ולתת לשבר לפעול בתוכנו.. על העמידה שלנו שלמים גם אחרי שהסדקים כבר עמוקים והעור נהפך צמוד.. (היא רושמת מתוך החוויה שלה בהריון האחרון שלה הביא חלק ממה שהיא רושמת בסוף)
אהובה אני שולחת לך חיבוק גדול וחזק כל כך.
יש בך כל כך הרבה אור למרות כל מה שאת עוברת!
תנשמי איתי ביחד עמוק, רק לכמה שניות בודדות. תתני לנוח לרגע. יש בך כוח עצום שלא חלמת עליו והוא יוצא ממך אל הפועל גם אם טיפין טיפין.
אל תתביישי לפנות לעזרה.
חיבוק חזק!
----------
"בקושי וכבדות התיישבתי במיטה. מעסה את הכתפיים.
אותיות מתחילות לרצד לי בעיניים.
המשותף לכל מה שנעול הוא מ פ ר ק י ם !
מה הגוף שלי אומר?!!
הוא נעול, הוא אחוז והוא פשוט לא מוכן!
הוא לא מוכן ל ה ת פ ר ק!
ובבת אחת התחלתי לבכות!
ידעתי שהבנתי..
חז"ל אומרים על יולדת ש"אבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עד עשרים וארבע חדש"
ואני?
אני לא מוכנה להתפרק!!!...ואני?
צריכה להסכים להתפרק.
מכל ההתניות האלה. כי זה בכלל לא מבטיח שום דבר..
וגם לא להחליט איך העתיד ייראה..
להשליך את המציאות אל ה', ולהיות מוכנה ללכת בשביל לא מוכר, גם בלי לאסוף את השבילים שהיו דומים לו בעבר ולהחליט שאני כבר יודעת.. רק כדי להיאחז במשהו מוכר.
להסכים להתפרק, להיות לאה, או פשוט לא לדעת מי אני ביום הבא.
זה מפחיד!
את כל זה בכיתי בליל שבת לפני שבועיים..
אבל פלא פלאים, זה ריכך ומרכך.. גם את הכאב שבשבוע האחרון הראה שיפור ניכר.
כאילו הגוף יודע שאני מוכנה קצת יותר..
לבכות ולנקות, וללטף את הבטן ולהסכים לתנועות..
לקבל את זה שגם לחוות את הגאולה שלי זה מפחיד.
וכמו שחורף בחוץ, והעצים ערומים, גם אני אצטרך לעמוד חשופה מול הבאות ולזכור שמתחת לאדמה רוחשים חיים ומצפים לפריחה, לעונה חדשה שתתברך עלינו!!
הפוסט הזה נכון, גם לנשים שלא המתינו לילד, גם לנשים שעדיין ממתינות. גם לרווקות שפוחדות להשאיר מאחור את עצמן הרווקה שהיא דווקא די נהדרת, אבל צריך להסכים להתפרק ולהיבנות מחדש כנשמה שלימה..
גם למי שהקורונה או המציאות המשוגעת שלנו מאלצת אותו להתפרק..
נראה שכל סוד החיים פה הוא אמונה.
ללכת באמון מלא בקב"ה ובעצמי
שאם ארשה לעצמי להתפרק, אגלה משהו חדש ומופלא, ואחזור לפריחה עוד גדולה מקודמתה.
להסכים כל פעם, ממש כמו הטבע, להשיל את עצמי הישנה..
אז אני מסכימה
להתפרק..
ואני מסכימה
לגלות בעצמי גם קצת לאה..."
לא כי את מגזימה, אלא כי את בטח צריכה את זה..
אם את מרגישה ככה כנראה שהרבה מעיק עליך ולא רק שהרבה מעיק עליך את סוחבת את זה כבר כמה זמן על הגב.
אז אהובה רק לשניה אחת תזכרי במקום שנותן לך שלווה ותנשמי עמוק.
אני מוכנה להחזיק את השק בשבילך בשניה הזו.. אל תדאגי הבעיות לא יברחו אבל לך מגיע שניה אחת לנשום נקי גם אם זה נשמע כמו חלום רחוק.
יכול להיות שאת מלאה בדמעות שזולגות ויכול להיות שאת מיובשת מבכיות קודמות או פשוט לא מצליחה לבכות יותר. זה לא משנה.. כי יש לך כאב גדול שמכביד עליך
ובאלי להגיד לך רק דבר אחד
להישבר זו לא חולשה.
זה נשמע הדבר הכי מופרך שיש אני יודעת אבל האמת היא כשאישה יולדת זה נקרא שהיא 'יושבת על המשבר'.
יש בך המון כאב וקושי וזה ממלא את כל כולך עד שאת לא מצליחה לנשום, לראות ולחשוב מבעד לזה.. ואני בטוחה שאת לביאה ונלחמת כל כך הרבה עד עכשיו, אבל אהובה, מותר לך גם לרגע אחד ללכת למקום שליו- פיזי או נפשי ולהניח את הכלי מלחמה. מותר למצוא רגע אחד, מקום או אדם להישבר בפניו.
את צבע נדיר כל כך ומיוחד כל כך.
מכירה את השיר ''הייתי כאן''?
משפט המחץ שלו בעיניי זה: "היום מותר להיות עצוב אמרתי לעצמי מחר תבוא שמחה"
תתפרקי אהובה, תבכי, תכתבי את הכאב שלך, תציירי, תשמעי שירים כאובים, תצרחי, תרגישי למרות שזה כואב כל כך תרגשי לעצמך שניה אחת לשבת על הרצפה באבל ולהרגיש את מה שכואב.
ומחר, כשהשחר יעלה.. מחר תאספי את השברים שלך בחזרה.
קראתי פוסט מטורף היום של 'אלירז פיין' שהיא מדברת על התפרקות ועל החוסר מוכנות שלנו להתפרק ולתת לשבר לפעול בתוכנו.. על העמידה שלנו שלמים גם אחרי שהסדקים כבר עמוקים והעור נהפך צמוד.. (היא רושמת מתוך החוויה שלה בהריון האחרון שלה הביא חלק ממה שהיא רושמת בסוף)
אהובה אני שולחת לך חיבוק גדול וחזק כל כך.
יש בך כל כך הרבה אור למרות כל מה שאת עוברת!
תנשמי איתי ביחד עמוק, רק לכמה שניות בודדות. תתני לנוח לרגע. יש בך כוח עצום שלא חלמת עליו והוא יוצא ממך אל הפועל גם אם טיפין טיפין.
אל תתביישי לפנות לעזרה.
חיבוק חזק!
----------
"בקושי וכבדות התיישבתי במיטה. מעסה את הכתפיים.
אותיות מתחילות לרצד לי בעיניים.
המשותף לכל מה שנעול הוא מ פ ר ק י ם !
מה הגוף שלי אומר?!!
הוא נעול, הוא אחוז והוא פשוט לא מוכן!
הוא לא מוכן ל ה ת פ ר ק!
ובבת אחת התחלתי לבכות!
ידעתי שהבנתי..
חז"ל אומרים על יולדת ש"אבריה מתפרקין ואין נפשה חוזרת עד עשרים וארבע חדש"
ואני?
אני לא מוכנה להתפרק!!!...ואני?
צריכה להסכים להתפרק.
מכל ההתניות האלה. כי זה בכלל לא מבטיח שום דבר..
וגם לא להחליט איך העתיד ייראה..
להשליך את המציאות אל ה', ולהיות מוכנה ללכת בשביל לא מוכר, גם בלי לאסוף את השבילים שהיו דומים לו בעבר ולהחליט שאני כבר יודעת.. רק כדי להיאחז במשהו מוכר.
להסכים להתפרק, להיות לאה, או פשוט לא לדעת מי אני ביום הבא.
זה מפחיד!
את כל זה בכיתי בליל שבת לפני שבועיים..
אבל פלא פלאים, זה ריכך ומרכך.. גם את הכאב שבשבוע האחרון הראה שיפור ניכר.
כאילו הגוף יודע שאני מוכנה קצת יותר..
לבכות ולנקות, וללטף את הבטן ולהסכים לתנועות..
לקבל את זה שגם לחוות את הגאולה שלי זה מפחיד.
וכמו שחורף בחוץ, והעצים ערומים, גם אני אצטרך לעמוד חשופה מול הבאות ולזכור שמתחת לאדמה רוחשים חיים ומצפים לפריחה, לעונה חדשה שתתברך עלינו!!
הפוסט הזה נכון, גם לנשים שלא המתינו לילד, גם לנשים שעדיין ממתינות. גם לרווקות שפוחדות להשאיר מאחור את עצמן הרווקה שהיא דווקא די נהדרת, אבל צריך להסכים להתפרק ולהיבנות מחדש כנשמה שלימה..
גם למי שהקורונה או המציאות המשוגעת שלנו מאלצת אותו להתפרק..
נראה שכל סוד החיים פה הוא אמונה.
ללכת באמון מלא בקב"ה ובעצמי
שאם ארשה לעצמי להתפרק, אגלה משהו חדש ומופלא, ואחזור לפריחה עוד גדולה מקודמתה.
להסכים כל פעם, ממש כמו הטבע, להשיל את עצמי הישנה..
אז אני מסכימה
להתפרק..
ואני מסכימה
לגלות בעצמי גם קצת לאה..."
היי אנונימית יקרה,
כתבת משפט כל כך קצרה שנשמע שאת עוברת תקופה, שיש בה הרבה מעמסה אלייך. נראה שאולי את מרגישה כל כך לבד בהתמודדות, לא יכולה לדמיין, כמה לבטח זה מתסכל ומייאש אותך. יקרה, גם אם באופן ווירטואלי, אתה לא לבד עכשיו. מקווה שזה בסדר שאני רושמת לך קישור לפודקאסט שאולי יעזור: https://sahar.org.il/depression/
וגם אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין כל יום. בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע. אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
בואי.. מחכים לך, עוד הערב או כשיעלה הצורך.
שלך,
מתנדבת סה"ר
כתבת משפט כל כך קצרה שנשמע שאת עוברת תקופה, שיש בה הרבה מעמסה אלייך. נראה שאולי את מרגישה כל כך לבד בהתמודדות, לא יכולה לדמיין, כמה לבטח זה מתסכל ומייאש אותך. יקרה, גם אם באופן ווירטואלי, אתה לא לבד עכשיו. מקווה שזה בסדר שאני רושמת לך קישור לפודקאסט שאולי יעזור: https://sahar.org.il/depression/
וגם אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין כל יום. בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע. אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
בואי.. מחכים לך, עוד הערב או כשיעלה הצורך.
שלך,
מתנדבת סה"ר