דברים ששווה לחיות בשבילם?

מצטרף לשאלה

אנשים מסויימים.

בשביל לראות את הטבע
להנות, לאכול, לחגוג
לעשות שטויות

אוכל טעים

כל הקרובים שלך, בעיקר המשפחה.
התאבדות זה כאב שאתה מעביר למישהו אחר, בבקשה אל תעשה את זה.
אני ממליצה לך לקחת טיפול כלשהו, בין אם זה פסיכולוג/פסיכיאטר או כל דבר אחר, אומרת מניסיון שזה עוזר.
דברים משתנים, יהיה יותר טוב, אפילו שקשה לראות את הטוב מגיע 3>

העובדה שהכל נגמר בסוף נכונה..
אבל זה רק מה שנותן לחיים האלה את הייחוד הזה, תנצל את ההזדמנות החד-פעמית הזאת.
כי יכול להיות שלא תבוא עוד אחת

שווארמה

סתם יש עוד מלא דברים, מלא כיף בחיים, מלא עיסוקים, מלא תחביבים זה משתנה מאדם לאדם.
אני אוהב לטייל, אני אוהב טבע, אני אוהב להילחם בmma גם כשאני מפסיד אני אחזור יותר חזק! אני אוהב להוכיח לאנשים שהם טעו, אני אוהב להפתיע אנשים, אני אוהב לשמח אנשים, אני אוהב להתאמן ואני אוהב אנשים טובים עם לב טוב
אני אוהב את המשפחה שלי
אני אוהב את עצמי


תציבי לעצמך מטרות, בעבר אני גם שנאתי את עצמי ואת החיים שלי אבל החיים שלי משתפרים משנה לשנה, אני משתפר משנה לשנה, אני כל יום הופך לגירסה היותר טובה של עצמי כי זאת המטרה שלי.

אוכל טעים
אנשים שאני אוהבת
להגשים חלומות ולעשות דברים שאני רוצה לעשות הרבה זמן
לגלות את עצמי

שום דבר לדעתי

רשימה שלדעתי כדי להשלים לפני שעושים בחירות קיצוניות:

-יש חברים? לכו תעשו מרוצי קארטינג. מהירות של 80 קמש ולא דורש רישיון :) כיף להיתרסק ולהתנגש אם קורה, זה לא כואב! (חוץ מזעזוע קטן ושיפשוף מהחגורה)
-אוהב טבע? לך להליכה ביער הכי "יערי" שאתה יכול למצוא. קפוץ על הסלעים, טפס על העצים, תקטוף פטריות, רוץ בדשה, ותצרח כי אף אחד לא ישמע אותך שם.
-לצאת מהבית ב4 בבוקר להליכה לפני הזריחה. לא מגלה מה זה עושה, החוויה כלכך מרימה וזוהרת שקשה לתאר מה קורה שם, אבל אתה בייסקלי מרגיש כמו אדם חדש.
-פיינטבול
-לאמץ חיה
-להתנדב שבוע בכלביה
-לרכוב על האופניים בגשם
-לשחק במשחק ילדות (מחשב/פליישטיישן/אקסבוקס)
-לזרוק ביצה מהמרפסת כשאף אחד לא רואה
-לרכב על סוס
-להתגלגל במורד של גיבעה
-לעשות עגיל 1 שתמיד רצית
-קעקוע?
-לקנות בגד שהוא הכי "לא רגיל" בשבילך אבל תמיד רצית לנסות את הסטייל
-ללמוד משהו חדש, כמו איך ליצור איש מבטריות ואלומיניום, כי לשרוף דברים זה כיף (רק בזהירות!)
-להרביץ לשיח
-לגדל עציץ שניראה מגניב
-לצבוע ולצייר על הקירות בחדר
-להרים יד כדי לעצור אוטובוס אבל אז לברוח חיחיחי
-לצבוע את השיער לפחות פעם אחת....

אל תחכה למיליונים, ליום הכי טוב בעולם, לנשיקה הראשונה, ליום שבו תסיים בגרויות, לקריירה...... אל תחכה לדברים הגדולים. אם הם יגיעו, קול. אבל הדברים הקטנים יותר משנים. דבר גדול משפיע לטווח הקצר... דבר קטן משפיע לטווח הארוך. לך תשפר כל יום במשהו מטומטם/מצחיק/דבילי/ספונטי... שיביא לך חיוך קטן על הפנים. כי חיוך כזה זה חיוך שגודל. אל תחפש את הדברים הגדולים בעתיד, תחפש את הדבר הקטן שאתה יכול לעשות היום או מחר, במילים אחרות לחיות את הרגע, לא את העתיד או את העבר

^רעיון מצויין
לפני שנה-שנה וחצי עשיתי רכיבות בטבע כל כך מסוכנות *במקומות מסוכנים מאוד בחושך ביערות* שעכשיו אני לא מסוגל לעשות אותם מרוב פחד, אבל זה מראה כמה בעבר הערך שנתנתי לחיים שלי היה נמוך...
אני כן נהנתי מזה, זאת הייתה חוויה והמחשבות שעברו במחשבותיי היו מאוד חשובות בסופו של דבר, סוג של חשבון נפש עבר עליי.

אז ממליץ לך לעשות את מה שהוא אומר בעיקר או למצוא דברים אחרים ומטרות אחרות שיש לך אבל אניי לא ממש תומך בחוויות מסוכנות מאוד כמו שאני עשיתי, אמנם אני לא מוצא בהם חרטה עד עכשיו

אני רוצה להוסיף שהאנשים ששמו קץ לחייהם, את לא יודעת כמה זה הרס למשפחות שלהם, כמה זה פגע בהם.
יש הורים שיכולים לקבל מחלה נפשית ממקרה שהילד שלהם...

גם אני בטוח שאת פייטרית ואחת שנלחמת ולא מוותרת, הפסדת במשהו? משהו הציק לך? יופי אז עכשיו את תבואי יותר חזקה כי יש לך מטרה לנצח

אני הפסדתי בפעמים הראשונות שלי, זה הציק לי אבל נחשי מה, לא וויתרתי התאמנתי וניצחתי בטורניר, ניצחתי אנשים שבעבר בחיים לא הייתי חושב שהייתי מנצח, והרגשתי ווינר הרגשתי גאווה, אני כל כך התרגשתי ברמה מטורפת, הרגשתי כאילו אני האלוף העולם.
לאחר הטורניר נלחמתי שוב והפסדתי בקרב הראשון, זה קרה לפני יומיים, ולקחתי את זה קשה אפילו שזה לא טורניר, אני מרגיש מובש טיפה.
אבל החלטתי להמשיך להילחם ואלחם איתו שוב בעתיד הקרוב רק שאחרי ההפסד אז הפעם הניצחון יהיה יותר מתוק, וזאת אחת המטרות שלי כרגע.
וגם אם אפסיד שוב אתאמן יותר חזק כדי לנצח והעיקר ניסיתי.




והוספתי שיר מיוחד שקשור ואת בדוק מכירה:

מצטערת שכואב לך עד כדי כך. מוזמן להרחיב אם תרצה לשתף (כאן או בפרטי).
אני לא כל כך יודעת אם יש תשובה גורפת לשאלה הזאת, כנראה שכל אחד ימצא משהו קצת אחר לומר. יכולה לומר לך את שלי- כדי לא לוותר. וגם... הרוע שיש בעולם לא יעלם אם אני אעלם. ואם ככה, נראה לי שהמעט שאפשר לעשות זה לנסות לתקן. להתמודד. לא להשאיר אותו בדיוק ככה. והניסיון לעשות טוב, נראה לי שגם עושה טוב לאדם עצמו.
בחיים אנחנו מנסים לבחור בין טוב לרע ויש כל מיני דברים על הציר ביניהם, אזורי ביניים. מוות הוא מנותק מהציר הזה. זה לשלול את הבחירה. ברור לי שאם הייתי אומרת לך לבחור בין מציאות שאתה עושה בה טוב ומרגיש בה טוב לבין מוות, היית בוחר בה. לכן הפסקת קיום זה לא הפתרון האמיתי למה שאתה מרגיש, גם אם נראה לך ככה. יכול להיות שזה נראה משהו קטן, אבל זה שאתה מחפש דברים לחיות בשבילם זאת נקודת אור משמעותית (שאולי יכולה גם לשקף לך מה אתה באמת רוצה).
אם אנחנו לא יודעים שמחכה לנו טוב זה לא אומר שהוא לא מחכה. אז אולי המסע אחר הדברים ששווה לחיות בשבילם זאת סיבה מספיק טובה. כי זה שאנחנו לא יודעים זועק שאנחנו לא יודעים, זאת אומרת שכדי לגלות, צריך להישאר.
כמו בטבע גם בנפש, אם חשוך לא רואים טוב (תרתי משמע). חכה לשמש. היא תבוא ודברים יתבהרו. עד אז- חפש כוכבים. ממש כמו שאתה עושה בשאלה הזאת.
אני בטוחה שיש בך טוב. אתה נחוץ והכרחי לעולם. מקווה שתמצא בקרוב דבר שיתן לך כוח לחיות.

אני אהיה תקיפה ואז עדינה בסדר?סליחה שזה ארוך...
אל תהיה אנוכי.יש אנשים שאתה חשוב להם או שהם צריכים אותך.אל תגרום לאנשים אחרים סבל גם אם אתה לא אוהב אותם.תחיה בשביל עצמך ותבנה משהו שהוא רק שלך ואם אתה מסכים לאחרים להיכנס הם צריכים להודות.תמצא משהו שיאזן את כל הרגשות שלך או משהו שיעזור לקבוע משהו ולא להיות דרך מסך עשן,אצלי זה מוזיקה.לומרות שהיא מבלבלת אותי אני מבינה כמה צדדים יש בי.
אתה יהלום אולי מלוטש ואולי לא.ואולי בכלל אתה בוץ.אבל למי אכפת.אתה..אתה,אתה..אתה פשוט אתה.גם אם אתה לא יודע מי אתה.אתה עדיין משהו ומישהו.אז משהו פה לא מסתדר לך.
,או ההפך או שהשלמת עם הכל.אבל זהו?אתה רק משלים?טיפת אנוכיות אתה צריך שם,אבל לקחת את האנוכיות הזאת ושמת אותו במקום אחר.שים לב לעצמך.לך תמצא משהו שיבהיר לך את העולם.אני לא יודעת מה קורה אצלך אבל תשמיך להילחם ולנצח במלחמה הזאת,כי התחושה בטח מרגישה נפלא,איך אני יודעת?טוב אני אישית לא יודעת אבל תראה איך כולם רוצים את זה,זה חייב להיות טוב לא?
אנחנו בני אדם לוחמים,ומי יודע במי אנחנו נלחמים אבל אנחנו נלחמים.כל אחד והסיבה שלו.בשביל מה נלחמת עד עכשיו?האם נלחמת בכלל?אם לא נלחמת מה עשית עד עכשיו?נחת באוהל?אם נחת,למה אתה נראה כלכך עייף...אולי בגלל שנחת יותר מדי.כי אתה יודע אם ישנים יותר מדי נהיה עייפים עדיין.
אל תקרא את זה בצורה תקיפה או בלי רגש,תקרא את זה בצורה שבה אתה תוכל להתנחם,הלוואי ויכולתי לדבר אליך ישירות אבל בטח אני אהיה פחדנית מדי בשביל להוציא את זה כי אני גם לא הכי מי יודע מה נפשית כרגע אבל עדיין אני לא אפסיק להילחם,גם כשאני חושבת שאני כבר מוותרת מסתבר שאני עדיין קמה,לומדת וחייה,למה?כי יש לי משפחה לא משנה מה היחסים שלי איתם,יש לי חברות לא משנה מה היחסים שלי איתן,יש אנשים בחיים שלי ואם אני אתנתק אני בטח אגרום להם להרגיש לא בנוח.
מה אתה עושה עכשיו?איך אתה מסתדר?אני מבהילה אותך?סליחה...אני רוצה שתרגיש תקווה או לפחות שתמשיך להילחם,זה מספיק בשבילי שתילחם רק עם אקדח או סכין או אפילו עם מקל מאולתר.כל עוד אתה ממשיך להתקדם,לאן?מי יודע...בסוף נהיה חייבים למצוא משהו,נשק,מקלט,חופש,אויב אחר.
אני לא יודעת כלום.כלום.כלום... אבל אני יודעת דבר אחד.להפסיק להילחם לא יעזור.לשקוע זה יעיק על הכול למי אכפת שלא אכפת לנו.אסור לנו לעזוב הכל.אסור לנו!!פשוט אסור...אתה מבין אותי?(כותבת מתוך הזדהות..).אני כבר שומעת את אותו שיר 3 פעמים כדי שאני ארגע.לא משנה כמה פעמים אני אשמע את זה,כל עוד אני ארגע.דבר עם מישהו,או משהו.אתה יודע אני חשבתי כל הזמן הזה שאני לא צריכה לפתוח את עצמי בפני אף אחד.ושאני יכולה להסתדר בעצמי. אבל אז...דיברתי עם מישהו פה..(קל לפתוח הכל כשזה פנים מול פנים נכון?קל יותר להראות את הצד השחור והעצוב...)הבנתי,הבנתי כמה זה הרגיע אותי,כמה חיכיתי לזה.אבל אסור לתלות תקוות באנשים,תיזהר.תבחן את האנשים טוב טוב ותכניס את מי שיעשה לך טוב,מי שירגיע אותך מי שלא תצטרך להתאמץ להחביא,או להעמיד פנים שום דבר.
אני רוצה להגיד לך שתדבר איתי אבל אתה כנראה תרגיש לא בנוח...אבל תדע שלא אכפת לי כמה מוזר הכל נשמע או שלא נראה טוב לעין אני פה...אני תמיד פה.כי אני רוצה להיות לצד אחרים כי אני רוצה שיהיו לצידי...אתה מבין?אני מנסה לעזור כדי שזה יעזור לי...די אנוכי נכון?אבל זאת לא רק הכוונה שלי ,אני רוצה לעזור לאחרים ולא להגיע למצב שלנו.
אני לא יודעת איך לסיים פה אבל אני מקווה שקראת הכל.נ.ב עריכה:יש לי שיר שאולי יתאים:

לא לבזבז את האדם שאתה.