22 תשובות
תפני לקבן אולי תנסי להשתחרר ומוזמנת גם לדבר איתי לפרוק אולי יעשה לך טוב לדבר עם מישהו (:
אם את חושבת שאת מסוגלת אז תמשיכי, אבל אם את מרגישה שאת על הקצה ושזה מדרדר אותך נפשית וזה משהו שאת לא מסוגלת להמשיך להתמודד איתו זה לגמרי בסדר
שואל השאלה:
אני לא מסוגלת, אבל גם קשה לי לוותר ומרגיש לי שפספוס שלא יהיה לי שירות מלא רק כי קשה לי
אבל זה עושה לי ככ רע
השאלה גם עד כמה מסתכלים על זה שהשתחררתי באמצע וכמה יחקרו אותי בעיניין
אנונימית
לאף אחד לא באמת אכפת שלא עשית צבא, הרוב לא שואלים וזה גם לא עניינם. בכל מקרה אם את יוצאת זה יירשם אצלך כפטור על סמך הבריאות שלך וזה לגיטימי
לא יחקרו אותך וזה לא באמת משפיע בעתיד.. את מעדיפה להיות במקום שרע ולא טוב לך?
אני השתחררתי בטירונות.
אם סיימת שנה וחצי ואת יכולה לשרוד עוד קצת, עדיף
אנונימית
תקשיבי גם לי היה נורא קשה לוותר על הצבא. כל כך רציתי להכנס למערכת הזאת, לחוות חיים אחרים, להכיר אנשים ולתרום למדינה. עכשיו בדיעבד אני מסתכלת אחורה וכל כך שמחה שלא התגייסתי כי אני לא בנויה לדברים האלה ואני לא מסוגלת להתמודד עם המערכת. מציעה לך להתייעץ עם קבן ולשמוע מה יש לו להגיד, הבריאות הנפשית שלך מעל הכל
בכל ראיון עבודה שואלים "איפה שירתת" "מה עשית בצבא", זה מראה על הבחירות שלך בחיים ומה עשית.
נשאר לך חצי שנה? ראבק, תעשי את זה.
בתור אחד שעבר הטרדה מינית בצבא בגיל 19 מאיזה חייל הומו שהיה איתי ביחידה, בחדר... והיה לי נורא קשה לראות אותו כל יום (לא יודע איך לא העבירו אותו בסיס אחרי שהוא הודה)... אז בואי, קטן עלייך, מה זה לסיים חצי שנה? זה טס.
את לא תשימי לב ותראי איך הכל פשוט מגיע לסוף שלו.
אל תוותרי, הכי קל זה לוותר.
אחרי שתסיימי את השירות, את תצחקי על זה ותחייכי שסיימת כמו שצריך.
רק הצלחה!, כן הבריאות הנפשית חשובה, אבל גם לאכול משהו כזה כמו מלח זה חשוב אפילו יותר!!
שואל השאלה:
מצד אחד זה באמת גדול עלי
כן הייתי מעדיפה הקלה כל שהיא שתעזור לי לסיים את השירות עד הסוף, זה ברור
אבל כל דבר הקבן אומר לי "זה לא בסמכותי" ומנסה פשוט לשחרר אותי
ובאמת שאחרי כל מה שעברתי שחרור מבחינתי זו אופציה אחרונה
אבל אם המצב נשאר כמו שהוא אני באמת לא אשרןד את זה, אבל זה יתסכל אוצי ממש לוותר ככה לקראת הסוף
אנונימית
עצה שלי לכי עם הלב שלך ועם מה שמרגישה
תקחי את זה כעוד חוויה לחיים גם אם סבלת והיה לך קשה, לפחות עכשיו את יודעת את הגבולות שלך
שואל השאלה:
אבל אני אגיד בתור מה שירתתי
זה לא שלא עשיתי צבא, זה שירות חלקי פשוט
השאלה אם זה גם משפיע איכשהו על העתיד
אנונימית
לא משפיע
שואל השאלה:
כבר סבלתי שנה וחצי וזה דיי הגיע לקצה עכשיו
הרגשות שלי אומרים שאם המצב נשאר ככה אז זה גדול עלי, עם כמה שחבל לי לוותר ככה לפני הסוף
מצד שני, אני כן חושבת גם על העתיד, אני לא רוצה שזה יהרוס לי דברים בעתיד
אנונימית
זה מיתוס שזה סוגר דלתות עזבי
לא יהרוס כלום אם לא מתכוונת לעבוד באבטחה
תדעי שזה משפיע... מכיר כאלה שלא המשיכו איתם לשלבים הבאים כי לא עשו צבא.
שואל השאלה:
אבל זה לא שלא עשיתי, עשיתי שנה וחצי
זה עדיין סוגר ?
אנונימית
עדיף שירות מלא
תקשיבי, החצי שנה הזאת טטוס לך בלי שתשימי לב בכלל.
יאללה, בקיץ את אומרת ביי לצבא. (;
שטיות לא משפיע אני לט עשיתי צבא והתקדמתיצבהכל
אנונימי
שואל השאלה:
הלוואי וזה היה כזה פשןט.
אני גם בתפקיד קשה נפשית, והמפקדים ביחידה במקום לעזור מקשים עלינו עוד יותר
אני כל הזמן נותנת לעצמי עוד ועוד צ'אנסים, חושבת שזהו, זה השיא, גרוע מזה בוודאות לא יהיה, וכל פעם מפתיעים מחדש וניהיה גרוע יותר
זה לא שקל לי לוותר, אבל גם קשה ממש להמשיך
אנונימית
שואל השאלה:
אין לי שום משהו שאני מצליחה לחשוב עליו ולהגיד לעצמי שזה מה שיחזיק אותי למשך החצי שנה
אין לי כלום
חצי שנה שאין כלום שמחזיק אותי זה הרבה

חוץ מזה שאני מסתכלת על השנה וחצי שעברתי והיא לא עברה מהר, בכלל לא, היא עברה לאט והיא הייתה קשה ואני ממש סבלתי בה

זה לא באמת עובר מהר, פשוט ביחס למה שכבר עברתי זה לא הרבה, כי זה הסוף
אנונימית