האם אלוהים רוצה שנקיים את המצוות שהוא נתן לנו?

הוא רוצה שנקיים מצוות כדי שיהיו לנו זכויות

לך עוד קצת אחורה.
למה הוא ברא עולם?

מה הקשר אימלה

שואל השאלה:
^חשבי לרגע, ואז תביני את הקשר

שאלה מעניינת אבל אם אני רוצה שהילד שלי יאכל זה בגלל שחסר לי משהו או בגלל שלו חסר משהו...?

שואל השאלה:
^^הוא רוצה שיהיה לנו טוב?

שואל השאלה:
^^בגלל שלך חסר משהו.

מה חסר לי?

אויש..

שואל השאלה:
^^הסיפוק של הרצון הזה.

אלוהים לא נתן שום מצוות זה הכל בני אדם כתבו כי רצו לשלוט עלינו
תעשי מה שבא לך כל עוד את לא פוגעת באף יצור חי את בסדר
העולם קיים הרבה לפני אלוהים ויש מערכת שלמה שמניעה אותו

אז למה לחשוב שהוא בכלל קיים?^

עכשיו הבנתי מה את אומרת אבל ברצון אלוקי (בהנחה שאת מאמינה בקיומו אם את כבר הולכת שלב קדימה ומדברת על הרצון שלו) הרצון לא באמת הכרחי כלומר אם האלוקים ברא את העולם אז הוא יכול כנראה גם לגרום לך לעשות מה שהוא רוצה שתעשי ולכל הוא יכול בעצמו לספק את הרצון שלו כלומר כשהוא רוצה מאיתנו משהו הוא נותן לנו את הבחירה החופשית וזה כבר נושא ענק אבל בנגיעה אני אומר שאם הוא בוחר ל'הגביל' את עצמו אז זוהי לא באמת הגבלה אלא עדות לגדלות שלו. (חלק ממה שאמרתי אצל הרב יוני לביא)

אני מאמינה בבריאה ובאמא אדמה
לא בזה שיש מישהו שמסתכל על מה שאני עושה
זה להיות בכלא מחשבתי ואני לא מוכנה לכך
העולם חופשי ופתוח
דתות היו כאן וזמנן עבר

הדת תישאר כי אנשים מפחדים משינוי

מן הסתם, למה הוא נתן לנו אותם אם הוא לא היה רוצה שנקיים את המצוות?

לא הבנתי כלום ממה שכתבת.
הוא בוחר להגביל את עצמו אבל בגלל שהוא כל יכול זו לא באמת הגבלה? אז מה זה? הגבלה בכאילו?^^^^

שואל השאלה:
^^^^^^כן, אבל אולי חשובה לו גם הדרך ולא רק התוצאה. כנראה הרצון שלו לא מסופק כשאנחנו עושים מצוות כמו רובוטים, בלי רצון חופשי אלא רק כשאנחנו עושים את המצוות מתוך רצון חופשי

^^זה לא הגבלה בכאילו אלא ההגבלה לא מעידה על חוסר
^זה כבר השערות שלך (השתמשת במילים אולי וכנראה) אפשר גם לומר שרצון חופשי זה משהו שהוא יצר ולכן זה לא אמור לשנות לו אם יש רצון חופשי או אין

שואל השאלה:
^^^^^^איך אתה יודע שהדת תישאר לנצח?

אין כזה דבר.
הגבלה אומרת חוסר יכולת.
את בעצמך הבנת את זה ותירצת את זה כשכתבת שזו לא באמת הגבלה. אבל זו כבר לא הגבלה בכלל.^

הטענה שלי היא שהגבלה משמעותה לא חוסר יכולת אלא יכולת גבוהה יותר למשל בדוגמה ארצית מאוד אני מגבילה את עצמי נניח בשעות במחשב האם אני יכולה להיות במחשב? כן אבל אני מגבילה את עצמי אז האם יש פה חוסר יכולת? לא האם יש פה הגבלה? כן

לא בהכרח.

לפי היהדות (ושאר הדתות האברהמיות כגו' נצרות ואיסלאם) זוהי אכן מטרתו של אלוהים, לתת לבני האדם קשיים ותאוות כדי שיתגברו עליהם בעולם הזה וכך יזכו לשכר.

מנגד, יש המאמינים שאלוהים (או ישות עליונה כלשהי) קיימת, היא יצרה את העולם והיקום אך מאז היא לא מתערבת בנעשה ואין שכר ועונש אם כי גלגולים ייתכן וקיימים (דאיזם).

יש המאמינים שקיימות ישויות או כוחות עליונים כלשהם ולאחר המוות הנשמה מתגלגלת וכו', בקיצור האמונה באלוהים או ישות עליונה היא לא בהכרח אמונה שהאל רוצה להיטיב עימנו ולכאורה לקבל סיפוק והנאה מכך.

אבל כן, לפי היהדות אלוהים רוצה שנקיים את מצוותיו כדי שנקבל שכר נהנה מזיו השכינה (ואגב לפי היהדות המקורית לא האורתודוקסית של ימנו אשר מאמינה בתורה שבע''פ, השכר שאלוהים נותן לנו הוא כאן בעולם הזה, לא בעולם הבא שזהו המצאה מאוחרת של הרבנים, ע''פ התנ''ך אין בכלל חיים לאחר המוות אלא רק שאול, אבל נכנסתי כבר לנושא אחר..).
וזו אכן שאלה, ע''פ הנ''ל נראה שלאלוהים משעמם לכאורה והוא בנה את כל הסיפור הזה כדי שיראו בגדלותו ולספק צרכים כגו' סיפוק.
אני לא מספיק בקי כדי להיכנס לעובי הקורה ולנסות להסביר האם זה אומר שאלוהים מוגבל, לא מושלם וכו', בשביל זה יש את תורת הקבלה וכו' שמתעסקת בדיוק בנושאים הללו.

לפי מה שאני יודע תורת הקבלה לא מתעסקת בדברים כאלה^

שואל השאלה:
^^^כי את לא לגמרי מגבילה את עצמך, אבל לעומתך, אלוהים הוא כל יכול ולכן הוא דווקא כן יכול לגרום לעצמו להגביל את עצמו לגמרי. וזה מוביל לפרדוקס..
לדוגמה, אלוהים יכול להגביל את עצמו לא לשחק במחשב בשעות מסוימות, והוא יכול לגרום לעצמו לא להיות יכול לשחק במחשב בכלל בשעות המסוימות האלה
ושוב, יש פה פרדוקס כי מצד אחד אלוהים כל יכול, מצד שני הכל-יכולת שלו כוללת את זה שאלוהים יכול להיות לא כל יכול, והסתירה כבר מובנת.

"אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?"

שואל השאלה:
^כן נו

לא הוא רוצה שאנחנו נהיה מושלמים כאילו ביהדות אין דבר כזה מושלם יש משתלם כי הקב"ה זה הלימות ואנחנו לא יכולים להגיע אליו אבל אנחנו יכולים להתקרב אליו וגם הוא רוצה שנהיה קרובים אליו וזה מה שקורה בזכות המצוות

אם באמת מענין אותך אז הנה המלא
א. לא. אלוקים אינו יכול לברוא אבן כזו. מדוע? כי אלוקים הוא מושלם! אין לו אף חיסרון. יותר נכון: כמעט. יש לו רק 'חיסרון' אחד והוא - שאין לו אף חיסרון. האם זה באמת חיסרון? מובן שלא! זוהי השלימות בעצמה. לשם המחשה, לַאצן המהיר ביותר בעולם יש חיסרון בולט אחד. הוא אינו מסוגל להפסיד לאף אדם בתחרות ריצה. ת-מ-י-ד הוא מנצח. האם זה חיסרון? ברור שלא! זה בדיוק מפני שהוא האיש המהיר בתבל.


כך גם בעניינינו, לא תתכן אבן שאלוקים אינו יכול להרים כי הוא יכול הכול. אך ה'חיסרון' הזה אינו חיסרון באמת. זוהי השלימות עצמה.

ב. תשובה שניה טוענת ההפך: כן, אלוקים יכול לברוא אבן כזו. אך אין זה חיסרון כיוון שהוא בוחר מרצונו לברוא אבן כזו ולהגביל את עצמו באפשרות להרים אותה. הגבלה כזו שנובעת מבחירה ורצון כלל אינה חיסרון.

למען האמת אלוקים כבר ברא כמה 'אבנים' כאלו. למשל, אלוקים 'אינו יכול' להביא עוד מבול על העולם. מדוע? לא בגלל קושי טכני לפתוח שוב את ארובות השמים, אלא מפני שהוא החליט אחרי המבול הראשון לא לעשות זאת שוב ונשבע על כך לנֹח.

גם הבחירה החופשית שלנו, בני האדם, היא סוג של מרחב אוטונומי שבו רק אנחנו מחליטים ולא אלוקים. גם היא סוג של אבן כזו. אך אין בכך קושי אמוני כיוון שאלוקים עצמו הוא זה שבוחר לאפשר את המרחב הזה.

נתמצת זאת למשפט אחד - חסרון יכולת שאינו נובע ממגבלה טכנית אלא מבחירה מוּדַעַת ורצון אינו חיסרון.

על גבי שתי התשובות הללו נוסיף תשובה שלישית הטוענת כך: אין כלל צורך בתשובה כיוון שהשאלה עצמה לא נכונה. מדוע? אנחנו לא מצליחים להרים אבן גדולה כיוון שהיא כבידה מאד, וכוח המשיכה מושך אותה למטה, חזק יותר ממה שאנו מושכים אותה למעלה. אך מי הוא זה שמפעיל את כוח המשיכה (כמו גם את שאר הכוחות שבעולם)? ריבון העולמים. אם כן, מה שבעצם רוצה השואל הוא שאלוקים 'ימשוך' את האבן מצד אחד למטה ומצד שני למעלה, ועכשיו הוא שואל האם יצליח להרים אותה או לא. זה בדיוק כמו לשאול האם אדם המשחק שחמט גם בכלים השחורים וגם בכלים הלבנים בו זמנית, ינצח או יפסיד. התשובה היא שהוא גם ינצח וגם יפסיד, תלוי איך מסתכלים על זה, אבל מה שברור הוא שככה לא משחקים שחמט!

כך גם בעניין שלנו, יש אבסורד לוגי מובנה בתוך השאלה, וממילא ברור שתשובה עליה מיותרת לגמרי.
הרב יוני לביא

שואל השאלה:
"יש לו רק 'חיסרון' אחד והוא - שאין לו אף חיסרון. האם זה באמת חיסרון? מובן שלא!"

יש פה סתירה

שואל השאלה:
"לַאצן המהיר ביותר בעולם יש חיסרון בולט אחד. הוא אינו מסוגל להפסיד לאף אדם בתחרות ריצה. ת-מ-י-ד הוא מנצח. האם זה חיסרון? ברור שלא!"

יש פה סתירה

שואל השאלה:
"ה'חיסרון' הזה אינו חיסרון באמת"

יש פה סתירה

אז אלוהים הגביל את עצמו לכוח הרצון והוא עכשיו עבד שלו בדיוק כמונו, בני האדם?^

שואל השאלה:
"אלוקים 'אינו יכול' להביא עוד מבול על העולם."

אז הוא כבר לא כל-יכול.

אני לא יכול לערוך תדמיינו עוד כמה חיצים למעלה עד לתגובה הארוכה האחרונה

שואל השאלה:
^^^יאפ

שואל השאלה:
"חסרון יכולת שאינו נובע ממגבלה טכנית אלא מבחירה מוּדַעַת ורצון אינו חיסרון."

סתירה.
ונתעלם מזה לרגע, מהי ההצדקה לטענה הזאת בכלל? הרב יוני לביא היה צריך להציג אותה..

אנחנו לא אמורים לקיים את הדברים האלה , הם לא מטיבים עם האדם וזה לא רצונו של אלוהים

כל מה שציינת כסתירה לא באמת סתירה וזה בדיוק מה שהוא מסביר בטקסט..
בעצם בשאלה האבן שאלוקים לא יכול להרים
יש כשל כי לא יכול ואלוקים זה לא דבר קיים כלומר חלק מההגדרה של אלוקים היא כל יכול זה כמו שתגידי האם יש מספר 1 שהוא 2 התשובה היא לא כי 1 הוא 1 ואין דבר כזה משהו שאלוקים לא יכול כי הוא כל יכול ולכן השאלה לא נכונה אז ברור שאי אפשר לענות עליה.
חוץ מזה זה שאלה באמת גדולה ונושא שצריך ללמוד לעומק אם באמת רוצים להגיע לתשובה.
ובקשר למה שאמרת על הטענה הוא טוען זאת מההבנה שלו.

ה' ברא את העולם כדי שנוכל לחיות פה בצורה הכי טובה שאפשר
אנחנו מקיימים את המצוות כדי להחזיר לו את האהבה הזאת ולהראות לו שאנחנו מעריכים אותו

שואל השאלה:
^^אז בעצם המושג "כל-יכולת" הוא סותר את עצמו.

וואלה טענה טיפשית, הוא נתן לנו את המצוות כדי לעשות את החיים שלנו כמו שהוא רוצה שנחייה אותם

שואל השאלה:
^^^אבל הוא לא צריך שנחזיר לו את האהבה ושנראה לו שאנחנו מעריכים אותו.
ואם תגידי שאנחנו עושים את זה בשבילנו, אז אין סיבה שאלוהים ייתן לנו עונשים על כך שלא החזרנו לו אהבה או הראנו לו שאנחנו מעריכים אותו.

אחלה תורה סד

אין בו שום חיסרון וזה לא מעיד על חיסרון
הוא נתן לנו זכות לקיים מצוות בשביל שכר פה ובעולם הבא
הכל נמדד לפי המעשים שלך

שואל השאלה:
^^^^אבל הרצון שלו שנחיה חיים באופן מסוים היא חיסרון. קרא את תיאור השאלה

שואל השאלה:
^^אני אנסח את זה באופן קצת שונה: אם אלוהים מושלם הוא לא היה רוצה בדברים, כי הרי לא חסר לו כלום, אין לו מה לרצות.
אני אשים את בתיאור של השאלה כי נראה לי שלא הבינו לגמרי למה אני מתכוונת.

כן כן הבנתי למה את מתכוונת
הוא מושלם, הוא לא באמת צריך את המצוות שלנו, הרי יש לו הכל.
לא חסר לו שום דבר.
אבל, יש עולם הבא ויש את הגלגול הקודם (שזה ממצריים לפי מה שאני יודעת)
אז באנו לתקן, בשביל שיהיה לנו שכר על זה וזכויות בעולם הבא. הוא נותן לנו זכות, הוא לא באמת צריך את זה.

וזה מה שמביא את השאלה הבאה: אם הוא כל יכול, איך הגיוני שהוא *לא יכול* לרצות בדברים?

שאלתי שאלה כזאת. ואני הבנתי, הרצון שלו זה לא הרצון שלנו. הוא האין סוף, אין לו חיסרון וגם בנתינה שלו לא יוצא מזה חיסרון. אלא מתנת חינם פשוטה ואמיתת. לתת על מנת לתת, הוא לא נותן על מנת לקבל. כי גם הנחת רוח שאנחנו משפיעים לו כשאנחנו עושים רצונו, היא שלו. כי אנחנו לא בוראים שום דבר.
ואם זה לא מספק, ואני יכול להבין, אז אומר את המשפט "לית מחשבה תפיסא בך כלל".
אין לנו תפיסה בו. באין סוף יש "שניים" שהם בעלי שינוי צורה, ושינוי צורה מראה על התפרדות וריחוק ברוחניות, ואי אפשר להיות בעלי שינוי צורה ולהיות אחד. אבל באין סוף? באין סוף יש שינוי צורה, "הוא" הרצון להשפיע באין סוף, "שמו" הרצון לקבל באין סוף, הם שינוי צורה מוחלט הרצון לקבל והרצון להשפיע, ואע"פ אין ביניהם ריחוק והם אחד ולא שניים, אין שינוי צורה ניכר באמת. זה מראה עד כמה אין לנו תפיסא באין סוף.
אז אל תתפלאי אם רצון מראה על חיסרון והקב"ה הוא השלם ואעפ"כ - הוא עדיין השלם.

מי המציא את כל הדברים האלה? אותו אחד.^^^

אלוהים רוצה שנהיה אנשים טובים , מאושרים , ושנגשים את עצמנו ונהפוך את העולם למקום טוב יותר , ה"מצוות " לא עונות על שום דבר מזה , זה לא רצונו של אלוהים

אז לא המצוות.
איך הוא *רוצה* שנהיה אנשים טובים ומאושרים?^

כי הוא השאיר אצלנו ליטרלי את הבחירה בין טוב לרע.

שואל השאלה:
^^^^^^^אני מתכוונת לכך שלא הגיוני שהוא *ירצה* דברים. לכן הבריאה של היקום (שכולל עולם הזה, עולם הבא, זכויות. עונש, שכר) היא לא מרצון.

הוא רוצה בטובתנו מה לא הגיוני

לכי לשיעור מחשבת אצלי ותביני הכלל

אנונימי - כל אדם מוצא את האושר בדרכו כמו כן גם איך להפוך את העולם למקום טוב יותר

זה נראה כאילו לא הבנת בכלל על מה השאלה.^
אמנם הדגשתי אבל כנראה לא שמת לב.
איך הוא (אלוהים הכל יכול) ****רוצה**** שנהיה אנשים טובים ומאושרים?

שנגשים את עצמנו שנמצא מה שעושה לנו אושר ^ אני חושבת שזה דיי ברור מאליו

בבקשה, תקראי את השאלה המקורית לפני שאת עונה.^^

שואל השאלה:
^^אם הוא "היה חייב" אז הוא לא כל יכול, הוא לא יכול להיות רע.

אם "הוא" יודע מה יקרה בעתיד, אז אין שום בחירה.


המאמינים הם אנשים שלא היתה להם הזדמנות לחשוב.

לגבי "טוב ומיטיב" - מי שמאמין בזה, הוא אדם עיוור לחלוטין או מרושע ואכזרי ברמות פסיכופתיות. אין לכם מושג על מה אתם מדברים.

ולכן הוא לא זה שהכתיב את המצוות (לפחות בעייני) מה שיותר הגיוני להגיד זה שבני אדם כתבו אותם כדי לחנך אחרים והכי קל זה להמציא סיפור כדי שאנשים יותר יתחברו .

הוא רוצה להעניק לנו כל טוב אבל אנחנו צריכים קודם להוכיח לו שאנו ראויים לזה, לכן יש מצוות שעלינו לקיים ולשמור(כמו הוראות הפעלה על הגוף שהוא נתן לנו) ויש גם עבירות וניסיונות ואת עניין האמונה ועם כל זאת עדיין יש מלא הוכחות למה להאמין בו ולתורה

שואלת השאלה, את יודעת מה? יש תשובה שפשוט תענה על כל השאלות שלך. הקב"ה הוא *כל* יכול, לית מחשבה תפיסא כלל וכלל. אם תסתכלי לעומק, זה עונה על כל שאלה ששאלת כאן לדעתי.

יפתי את שואלת שאלה ובאה עם תשובה (שהיא לדעתך כמובן) מאוד ברורה. את לא נפתחת לעוד דעות, את מציבה פשוט. אז חבל לשאול שאלה.

לאלוקים אין חוסר, והוא שלמות.
בזכותו אנחנו כותבים כרגע, נושמים, בקיצור חיים.
הוא לא צריך את המצוות שלנו באמת, לא את התודה שלנו. אבל הוא מנסה אותנו. לדעת את אהבתנו כלפיו, ההודאה, והמעשים שלנו בעיקר. על זה אנחנו נבחנים, בדיוק כמו פה.
מידה כנגד מידה- אם תתנהגי למישהו בצורה לא מכבדת סביר להניח שזה מה שתקבלי ממנו.
הוא לא "רוצה" את המצוות שלנו, הוא רוצה את הטוב שלנו. הוא רוצה שנזדכך בעולפ הבא, (עפ המעשים שלנו כאן) .

הוא כל יכול.

אין רע יורד מהשמיים ולכן הכל לטובה.
הוא לא באמת צריך את המצוות שלנו, הוא עושה אתזה לטובתנו.

שואל השאלה:
^^^^^אם אין לך תפיסה בו (לעת מחשבה תפיסה כלל) אז איך אתה יודע שהוא כל יכול?

הוא לא קיים אז המצוות שלו לא שוותת

בחיי, התשובות כאן מייאשות.
כל כך הרבה אנשים שמנהלים את החיים שלנם לפי מה שהדת אומרת בלי שאםילו הקדישו רגע לשאול למה ולהטיל ספקות.

^^^^ שאלה יפה. תשלחי לי הודעה בפרטי אענה. מעדיף שלא כאן.

הוא רוצה שנקיים מצוות כדי שנגיע למקום טוב יותר אחרי שנמות..
הוא בעצם נותן לנו להיות בעולם הזה ולעשות את המצוות שלו ולהינות מהעולם שהוא עשה בשביל שאחרי שנמות נגיע לגן עדן שבעצם גן עדן זה העולם האמיתי שהוא רוצה שנהיה בו ונהנה ממנו..
ולאלוקים לא חסר שום דבר הוא בעצם נותן לנו את הזכות להינות ממה שהוא יצר..הוא עושה זאת מבחירה .
ואי אני לא חושבת שהסברתי טוב זרמו (:

אתם פשוט מפספסים את כל נקודה.
תקראו את השאלה עד הסוף לפני שאתם עונים

שואל השאלה:
^^^^אני פשוט אחזור על תשובה שלי קודם.
אולי חשובה לו גם הדרך ולא רק התוצאה. יכול להיות שהרצון שלו לא מסופק כשאנחנו עושים מצוות כמו רובוטים, בלי רצון חופשי, אלא רק כשאנחנו עושים את המצוות מתוך רצון חופשי.

ואני שומרת על חוקי המדינה בשביל המדינה, ובשבילי, כי אני חלק מהמדינה.

מי שהוא אינסופי ומושלם, אין אצלו רוע ואין אצלו חסרונות. מכיוון שהוא מושלם הוא מוכרח להיות טוב ומטיב.

לכן הקב"ה ברא את העולם, את בעלי החיים, ולהבדיל מהם את המלאכים, כדי לתת להם מטובו הנצחי.

אך הטוב האמיתי של הקב"ה הוא הקירבה אליו. כי הוא יתברך מקור הטוב. הוא האינסוף הנצחי.

כדי להתקרב לבורא - צריך להידמות אליו. מי שדומה לו ביותר - קרוב אליו ביותר. רק מי שקרוב לקב"ה יוכל להנות משפע אמיתי ונצחי.

הידמות זו לבורא עולם - לא יכולה להיות מבוססת על שקר או דמיון, כי אלוקים הוא אמת, והקירבה אליו נובעת מההידמות האמיתית אליו יתברך. לכן זיוף ואשליה לא יוכלו לחבר בין הנברא לאלוקים.

לכן הקב"ה ברא יצור מיוחד במינו שנקרא אדם. האדם לבדו קיבל נשמה אלוקית שהיא הדומה ביותר לקב"ה, וכך ניתנה לו היכולת ליצור ולהחריב מכוחו של אלוקים. אפילו למלאכים אין היכולת להידמות לאלוקים כמו האדם. אמרו על כך חז"ל בגמרא, שאלוקים ממלא כל העולם כולו כפי שהנשמה ממלאת כל הגוף כולו.

כל היצורים בעולם מקבלים את טובו של אלוקים ללא בחירה, ואפילו המלאכים הגבוהים ביותר. לכן הקירבה שלהם לאלוקים מוגבלת, כי הם אינם דומים אליו. על האדם הוטלה המשימה הגדולה ביותר - להידמות לקב"ה בכח הבחירה העצמית שלו, הנובעת ישירות מאלוקים. האדם חייב לבחור בכוחות עצמו ב-אמת, כדי להידמות לאלוקים ולזכות לקירבתו הנצחית.

לכן הוצב האדם בעולם של חושך ושל נסיונות, ניתן לו יצר טוב ויצר רע, רצון אלוקי למשמעות רוחנית, ומשיכה נפשית לחומר. באמצעות התורה לומד האדם לשלב בין הרוח לבין החומר, ולהידמות לאלוקים. ההידמות הגבוהה ביותר לאלוקים היא להטיב כמוהו ללא בקשת תמורה. כפי שאלוקים אינו מקבל דבר מן האדם, כך ההידמות הגדולה ביותר אליו תהיה בהקרבה וקיום מצוות "לשמה", שלא על מנת לקבל שכר. זוהי הדרגה הגבוהה ביותר של הקירבה לקב"ה, וזהו גם הכח הגדול ביותר שקיים בנשמה שניתנה לאדם, זהו כח האהבה.

משמעות החיים של האדם היא האהבה. וכך גילה ה' בתורתו הקדושה (דברים פרק ו, ה): "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (אפילו נוטל את ממונך, אפילו נוטל את נפשך - אהוב אותו בכל לבך. זוהי משמעות חייך על פני האדמה).

המטרה האלוקית היתה להתגלות לאדם, כדי לתת לו הוראות יצרן מהו הטוב ומהו הרע, למען ישיג האדם השלם את תכלית חייו ויזכה לעולם.

שואל השאלה:
^^^כן, אני קראו את השאלה והתיאור לפני שאתם עונים ורצוי שתקראו גם את התגובות

הטעות שלך היא המחשבה שאם לאלוקים יש רצון אז הוא לא מושלם, אתה צריך להבין שהאדם שהוא הבריאה הכי קרובה להשם זכתה בתחונת הרצון והבחירה החופשית וזו תכונה אלוקית ולא ההפך, זה לא מעיד על חיסרון אלא על השלמה ומושלמות.

"מצוות " לא רלוונטיות ולא רצונו של אלוהים

כמו שהוא ברא אותנו הוא יכול להרוג אותנו הוא לא מבקש הרבה יחסית לכל מה שהוא נותן לנו ברגע שבן אדם מתחיל לקים את המצוות שלו הוא קולט איך החיים שלו הופכים להרבה יותר טובים הוא אוהב את כולם אנחנו הילדים שלו אבל הוא רוצה לפני שנקים את המצוות ליוהת אנשים טובים והוגנים ורק אז לקים מצוות אם תנסה רק להאמין ולקים מצוות תראה איך החיים משתנים בין רגע ואם אתה רוצה שיקרה משהו וזה לא קורה או שלא התפללת בכלל או שלא התפללת מספיק מציע לך לנסות לקים אפילו מצווה אחת ודברים טובים בדרך עליך

רצון תמיד בא ממחוסר, אחרת לא תרצה את אותו דבר שאתה רוצה.
אם אלוהים רוצה דבר = יש לאלוהים חוסר כלשהו = הוא לא מושלם.
תסביר איך זה לא נכון^

שואל השאלה:
^^^^למה זו טעות? אני כבר כתבתי למה אני חושבת שזה נכון, עכשיו תורך להפריך

אוקיי אכתוב כאן
תראי מה רשום בפתח אליהו מהזוהר:
"אתה הוא עליון על כל העליונים, סתום על כל סתומים, אין מחשבה תופסת בך כלל.
אתה הוא שהוצאת עשרה תיקונים הנקראים עשר ספירות,
להנהיג בהם עולמות סתומים שאינם מתגלים ועולמות נגלים, ובהם התכסית מבני אדם.
ואתה הוא הקושר אותם ומייחד אותם.
ובגלל שאתה פנימיותם, כל המפריש אחד מאלה עשרה החברים, יחשב לו כאילו הפריש בך.
כל מי שמפריש ספירה מחברתה, נחשב לו כאילו מפריש אותך."
בו בעצמותו אין השגה, אלא רק בהנהגות שלו, עשר הספירות, שמותיו- הנהגותיו. והקב"ה מנהיג את העולם ע"י ספירות חכמה בינה ודעת. מכאן את יכולה להבין לבד אני מניח

"המוח האנושי מוגבל ואין לנו תפיסה באלוהים. בכל אופן, הנה כמה עובדות מעניינות על אלוהים ואל איך הוא יצר את היקום."^

ואם לא הבנת. תכתבי לי בפרטי!!! מעדיף לא להרחיב כאן על הנושא הזה

^^אה הכוונה זה מה שאת חושבת שכתבתי כאן. גם נכון חלקית, אבל אני שוב, לא רוצה להרחיב כאן. יש כאן בפתח אליהו מין תשובה לגבי השאלה שלך

שואל השאלה:
^^^^תזכיר לי רגע: מה הייתה השאלה ששאלתי אותך?

אם את רוצה שאסביר לך אני מעדיף בפרטי. מעדיף שלא להעמיק כאן

^^הקב"ה כל יכול אבל אין לנו תפיסא בו אז איך אפשר להגיד שהוא כל יכול

שואל השאלה:
^^^^^^בדיוק.
אם אין תפיסה באלוהים, אז אז איך אפשר לקבוע שהוא טוב, שלמות, כל יכול וכו'?

שואל השאלה:
^^אוקיי, אפשר שתסביר במילותיך איך זה עונה על השאלה שלי?

אוקיי אסביר. בעצמותו אין שום שם ושום והגדרה שאפשר להגיד עליו. אי אפשר בשום פנים ואופן להסביר את עצמותו. כי הוא מעל *כל* תפיסא אנושית. אלא רק בהנהגות שלו. עצמותו אי אפשר להגיד כלום, אבל אלקים הוא כל יכול. אלקים זה לא באמת הוא *עצמו*.

לא

שואל השאלה:
^^^ "בעצמותו אין שום שם ושום והגדרה שאפשר להגיד עליו. "
אז בעצם, למי אתה מתכוון ב"עליו"?
וגם, של מי ההנהגות?
ואם הוא מעל כל תפיסה אנושית, איך אפשר לדעת שההנהגות הן שלו?

אני אענה על זה משתי זוויות.

א. אלוקים לא ברא את העולם בשביל עצמו, אלה בשבילנו, כדי שאנחנו נתפתח ואנחנו נוכל להתעלות על עצמנו ובעקבות זה לקבל שכר, ובמובן מסויים להיות כמו הבורא עצמו.

ב. כתוב במדרש ''נתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים''. ואומר אדמו''ר הזקן שעל תאווה לא שייך קושיות.
תאווה לאו דווקא נובעת מחוסר מסויים, אלה כי פשוט רוצים משהו, התאוות אצלנו הם למטה מההגיון, אבל אצל הבורא שאנחנו משתמשים בלשון תאווה, אנחנו מתכוונים לומר שאף פעם לא נוכל להבין את הסיבה. תאווה.

ולכן בעצם השאלה שלך לא מתחילה, כי אלוקים ברא את העולם לא מחוסר מסויים. אלה כי כך עלה בדעתו, למה כך עלה בדעתו?זה לא נצליח להבין

כן, לאלוהים יש רצון. לא, זה לא מעיד על חוסר. עבור בני אדם כן. עבור אלוהים לא.
למה עבורנו רצון מעיד על חוסר? כי אנחנו מוגבלים. אנחנו רוצים דברים מחוץ לנו, רחוק מאיתנו במרחב, בזמן...
למה עבור אלוהים זה לא מעיד על חוסר? כי הוא לא מוגבל. הכול חלק ממנו. הרצון שלו והמציאות הם אחד. מה שהוא רוצה מתקיים. אין פער בין השניים.

ההיגיון אומר שהרצון או ההתאוות שלו חייבים לבוא מחוסר מסויים.
אתה אומר שלא, והתירוץ שלך הוא שלעולם נבין?
אז מה אנחנו אמורים לעשות? פשוט כל פעם שעולה שאלה להגיד שזה מעל השכל שלנו ולהמשיך הלאה? פשוט לזרוק את ההיגיון בשביל מטרה שאפילו אותה לעולם לא נצליח להבין?
ומי אמר? אדם עם שכל אנושי מוגבל בדיוק כמוני אמר.^

אבא שרוצה לטובת הילד שלו, זה אומר שחסר משהו לאבא? לא.

תשובה לבית חב"ד סטיפס^

שואל השאלה:
^^^^^"תאווה לאו דווקא נובעת מחוסר מסויים, אלא כי פשוט רוצים משהו"
פשוט קרא שוב את התיאור של השאלה

א. כי הוא *רוצה* שנתפתח ונתעלה על עצמנו ונקבל שכר ונהיה כמו הבורא? הסברתי כבר מהי הבעיה בזה.

ב. אם אצל הבורא כשאתם משתמשים בלשון תאווה אתם מתכוונים לומר שלעולם לא תוכלו להבין את הסיבה, אז למה שלא פשוט תגידו שלעולם לא תוכלי להבין את הסיבה? למה לסבך את העניינים ולהטעות?

בעצם למעשים של אלוהים לא אמורים להיות סיבות, אחרת הוא לא הסיבה הראשונית..

יש לך כמה בעיות בהנחות היסוד שלך

1. את מניחה שאלוהים בעל תודעה אנושית ומקיים תכונות כמו רצוניות

2. את מניחה שאם אני רוצה דבר מה, אז בהכרח חסר לי משהו,
את טוענת שעצם זה שיש לי רצונות זה אומר שאני תחת מחסור כלשהו שמניע אותו לאותן רצונות

3. את לוקחת ישות שבלתי אפשרית לניתוח בצורה מהימנה על ידי חוקים שתקפים לבני אדם, מבחינתה תיאורטית אי אפשר להוכיח חוסר שלמות אצל ישות שלא נמצאת במימד הזמן והמרחב אלא ניתן רק להעמיד בספק על קיומה..
אלוהים מעצם הגדרתו שלמות, זאת הנחת יסוד כשאת מתעסקת במושג אלוהים, כאשר את מפקפקת בשלמותו את טוענת שאלוהים אינו אלוהים אלא ישות רצונית מסויימת ובאופן ישיר הדיון כבר לא על אלוהים אלא על ישות אחרת

שואל השאלה:
^^^^כן, חסר לאבא את הסיפוק של הרצון הזה.
בכל מקרה, לא נכון להשוות את אלוהים לבן אדם

"כן, חסר לאבא את הסיפוק של הרצון הזה."

לא, זה לא מה שחסר לו. הוא רוצה להביא ממה שחסר לבן שלו, לא להפך.
אלוהים לא צריך את המצוות שלנו בכלל, אלא אנחנו צריכים את המצוות, לא הוא.

תשןבה לשאלה^

אנונימי^^^^^^^^^
ההיגיון שאומר לך שרצון חייב להגיע מחוסר הוא היגיון שמבוסס על הניסיון האנושי. ככה הוא מתבטא עבור בני אדם. לרוב יש לנו חוסרים ושם הרצון שלנו מתבטא בצורה הכי ברורה. אבל רצון לא מגיע אך ורק מתוך חוסר. רצון יכול להתקיים בפני עצמו.

אתה מבקש ממני להתבסס על היגיון שלא זמין לי?^

שואל השאלה:
^^^^^^^
1. אני לא מניחה את זה בשאלה שלי, בדיוק בזה אני מטילה ספק.

2. נכון, אתה רוצה את מה שחסר לך. ואם זה היה לך, הרצון הזה לא היה מתקיים. דווקא ניסחת את זה טוב. רק איפה הבעיה?

3. לא טענתי שאלוהים הוא יישות רצונית. טענתי שאם טוענים שכן, אז זה חסר היגיון.

^^
אני אומר לך לא לייחס לאלוהים מגבלות של בני אדם.
לבני אדם יש נטייה להסתכל על העולם בצורה מעט נרקיסיסטית. חשוב שנלמד ענווה, ונבין שיש דברים שאנחנו לא מבינים, דברים שמתרחשים בשונה ממה שהיינו מצפים - וזה בסדר, ובסדר גם לנסות להבין חזק יותר, כל עוד אנחנו שומרים על ענווה ולא נותנים לגאווה להנהיג את המחשבה.

אני לא מסכים עם האקסיומה שאומרת אם אתה רוצה משהו זה אומר שחסר לך משהו. זה לא נכון.
זה אולי יכול להיות נכון לבן אדם חומרי. אבל לא לדבר אין סופי. בכלל כל השימוש במושג של ''רוצה'' כלפי הבורא הוא רק משל, כדי להסביר לנו על הקב''ה.

ולכן, אין בעייתיות בזה שהוא רוצה משהו.
וגם לפי שיטתך, שזה אומר שהוא חסר משהו, נו אז מה?אלוקים לא מוגבל בהגדרה של ''מושלם'', הוא יכול להיות גם לא מושלם, וזה לא סותר לשלמותו, אלוקים לא מוגבל לשום הגדרה.

לגבי ב. חח אל תשאלי אותי, תשאלי את כותב המדרש (לפני 2000+ שנים) מה הסיבה שהוא השתמש בלשון נתאווה. אבל בפשטות, נתאווה זה חלק ממשפט שלם ''נתאווה הקב''ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים'', והנתאווה הוא בעצם תשובה לשאלה מתבקשת, איך זה יכול להיות שהקב''ה רצה משהו.

נקודה נוספת, אצלנו אנחנו רוצים דברים שלא קיימים בנו, ולכן הרצון למשהו חדש בהחלט מעיד על חסרון, אצל הבורא הכל קיים בו ולכן גם רצון ליצור לא מעיד על לרצות משהו שחסר בך, אלה רצון להביא לידי הגשמה משהו שכבר קיים בך.

יש לי תשובה אני מקווה שזה יספק אותך תרשמי לי אם כן

ה' יתברך לא נתן לנו את המצוות בשביל הרצון שלו, אלא הוא נתן לנו את המצוות כי אנחנו ילדיו והוא יודע שהמצוות שהוא נתן לנו זה הכי טוב *בשבילנו* ולא בשבילו
ושמעתי הרבה מרבנים שמי שעושה מצוות לא יכול להרגיש שהוא עשה טובה לה' כי זה בשבילו ואך ורק בשבילו! ולא בשביל ה'

אבל יש גם דברים(לאו דווקא מצוות) שכן עושות לה' תחושה של סיפוק(כמובן שה' מושלם ולא צריך סיפוק אבל זה המילים הכי טובות לתאר את זה) כמו לחדש חידושים על התורה שהזוהר אומר שה' יתברך לוקח את החידוש הזה ומנשק ומחבק אותו ושם עליו 70 עטרות ומכנס את כל המלאכים ומספר להם את החידוש שהבן שלו חידש על התורה ועוד מלא מעלות על זה
עוד דוגמא שלאדם מגיע ניסיון והוא מצליח לא להישבר. אז ה' אומר לצדיקים שנמצאים בעולם הבא תראה את הבן שלי שלא נפל בניסיון
וזה תחושות של סיפוק, אבל עדיין זה לא אומר שזה מצוות שזה מצוות שה' נתן לנו רק בשבילו אלא גם המצוות האלה הם בשבילנו(*בעיקר*) שהרי נקבל עליהם שכר בעולם הבא.
אז לסיכום: יש מצוות שה' יתברך נתן לנו כי זה טוב אך ורק שבילנו
ויש מצוות(כגון קידוש ה', זיכוי הרבים) שה' נתן לנו והם בעיקר בשבילנו, אבל גם בשבילו קצת.

אני מעדיף להחליף את כל מה שרשמתי סיפוק בנחת רוח כי זה יותר מתאר את תחושות של ה' בצורה רוחנית, אבל איך שנוח לך.


*אני לא בטוח שהדברים שלי נכונים, הכי טוב לשאול רב לגבי העניין הזה באמת שהכי טוב.*

המצוות זה לא בשביל לרצות אותו, כאילו אולי כן כי הוא רוצה שנבצע אותם אבל הסיפוק שלו זה שאנחנו הולכים בדרך שלו, זה לא נותן לו משהו, ככה הוא רואה שאנחנו הולכים איתו ומאמינים בו פשוט, זה לא נותן לו כלום