מדוע הגלוקוז נאגר בגוף כרב סוכר ולא כחד סוכר?

כי רב סוכר יותר עשיר באנרגיה. אין טעם לאגור משהו שאין הרבה קלוריות זמינות

שואל השאלה:
אז כאילו בגלל שיש בו הרבה אנרגיה שומרים אותו כרב סוכר כי ברב סוכר יש הרבה אנרגיה אבל בפועל הוא חד סוכר?

אם בתאים חד סוכר למשל גלוקוז היו נאגרים בתאים, הם היו משפיעים על ריכוז המומסים בתא. לכן, מים היו חודרים לתאים, נפחם היה גדל והם היו מתפוצצים.
היתרון באגירת רב סוכר, גליקוגן, הוא שהגילוקגן לא מסיס במים ולכן הוא לא מפשיע על ריכוז המומסים והתאים יכולים לאגןר אותו בכמויות גדולות.