מה שיטת החינוך של ההורים שלכם ומה דעתכם עליה?

לאהוב
ולתת לי להבין העולם
דעתי: השיטה עבדה מצויין:)

מאיזו בחינה? אין לי בעיה לשתף אבל זה המון מידע תהיה ספציפי

השאלה על איזה הורה, כל אחד אחרת

אה אצלי האמת הם חושבים קצת שאני ילדה קטנה עדיין
אבל יעבור להם
ועדיין יש לי חופש (סביר)

וואלה לקבל קומקום לראש כל בוקר זו אחלה שיטת חינוך לדעתי. מדרבן ביותר!

שואל השאלה:
בכללי כזה, נוקשה / יותר דיבורים או רגש / מה חשוב לדעתם
אם הם מצפים / מתאכזבים והם מראים את זה וכל זה

נטו לפנק אותי

השיטה שלהם היא בגדול תעשה מה שבא לך העיקר שתהיה יעיל.
כאילו, הם היו מוכנים להוציא אותי מבית הספר מכיתה ז' בערך, כל עוד אני לא אשאר בבית מול המחשב כל היום, אם אני לא בבית הספר אז אני עושה משהו אחר, ולא משנה מה.
כאילו, אני יכול ללמוד נגרות ולא ללכת לבית ספר אם אני רוצה, אבל אני עושה משהו.
אז אני ניצלתי את זה כדי להוריד שעות מבית הספר כדי ללמוד באוניברסיטה.
לדעתי זו שיטה מעולה, אני מאוד אעשה אותה גם לילדים שלי, נותן המון שטח פעולה.

לשפוט, ביקורות, לפעמים לקבל, והם תמיד מצפים ליותר מדי

שיטת החינוך של אמא שלי היא שצריך ללמוד רק מקצועות חשובים לחיים בפועל ודברים רלוונטים לחיים כיום. כמו כן, שעות לימודים קצרות, ללא ש.ב וללא מטלות אחרי שעות הלימודים. ככה הילדים יהיו מרוכזים בלימודים.
כמו מדינה בחו"ל, שהיא גם המדינה הכי טובה בעולם מבחינת ההצלחה בחינוך ובהשכלה.
מסכימה איתה בכל מילה
חשבתי חינוך מבחינת לימודים, באופן כללי- להקשיב לצורך של הילד, חום ואהבה, לתת אמון, להקשיב, לחבק, להבין, להכיל, לסמוך, לשמוע את דעתו ולתת לו את זכות הבחירה.
מסכימה איתה ושמחה שככה חונכתי ובע"ה אתן את אותו החינוך לילדיי.

לדחוף מוסר מוסר מוסר ומזל שהבנתי מהר מספיק שזה מטומטם ושאני צריך לחשוב בעצמי ולא לעשות מה שהם חושבים לנכון

אמא שלי נוקשה, שופטנית, והיה בבית המון קטעים על גוף, כאילו שרזון הכי טוב וזה
אבא חצי נטש אז
יצאתי מצולקת

מה שאני הבנתי זה שלא כדאי לי להקשיב להם

^^כנל רק שזה אבא שלי רוצה שנהיה רזים, כאילו נגיד כל פעם שאני אוכלת לידו הוא מסתכל עלי מאוכזב ואומר לי כמה את אוכלת את תהיי בטטה וכאלה.. ואני באמת חושבת שאני רזה

נותנים די הרבה חופש. לא מתערבים כמעט במה שאני עושה כל עוד זה לא בסביבתם.
לדעתי הם קצת חלשים בלהעביר משמעת. אני דוגל בשיטת חינוך סובייטי ואם הילד בוכה כי הוא לא קיבל מה שהוא רוצה צריך להיות חזק ולהתעלם עד שהוא עוזב את זה.

נראלי שלא נחשב נוקשה בכלל
וחשוב לא לשקר ולספר תמיד הכל , גם סבתא וסבא ודודות שלי הקשר איתן מאוד פתוח ולא אסתיר מהם כלום

וואי יש לי הורים קשים ואי אפשר לספר להם שום דבר הם ממש ביקורתיים

ההורים שלי גרושים אז החינוך של אבא שלי לא כזה רלוונטי
אמא שלי מדהימה החינוך שלה בעיניי הוא מעולה חוץ מהלימודים, היא לפי דעתי לא קשה איתי בלימודים וזה חשוב שהיא תהיה כי אני כן רוצה להוציא ציונים יותר טוב ושיצפו ממני לטיפה יותר ואקבל יותר עזרה, אבל יש לזה סיבה לא היא לא ככה אז אני לא מאשימה אותה
היא לא נוקשת בכלל, יש חינוך בבית ויש גבולות אבל היא נותנת ומסכימה המון דברים ככה שזה על הגבול הטוב

דוגמטיות מגעילה, בעיקר.

ההורים שלי מעריכים יותר מידי את הסמכות שלהם כלפיי, הם חושבים שאני חייבת לציית להם ושכל מה שהם אומרים - קדוש.
לא מספקים לי מספיק פרטיות, לא מתייחסים אלי ולדעותיי ברצינות.
בזמן ויכוחים, כשאני משתמשת בהיגיון וחשיבה רציונלית, הם תוקפים אותי במקום את הטענות שלי או שהם מבטלים אותי כי אני מדברת ב"חוסר כבוד" או טוענים שבין כה וכה אאלץ לציית להם אז אין טעם להתווכח.
מזכירים לי כל רגע בחיי כמה אני לא מעריכה אותם מספיק.
חושבים שאני צריכה להיות הגרסה המושלמת שלהם, עם אותן הדעות והמחשבות שלהם.
כופים עליי את הדת שלהם.

אין שיטה עושים מה שבלהם
הדעה שלי זה שהם מראים לי בדיוק איך אני לא אתנהג בעתיד

לתת לי חופש ולהתמודד עם האתגרים בעצמי לפתח את עצמי כמה שיותר
עבד להם מעולה אני מצליח להתמודד עם המון דברים בקלות :)

ההורים שלי תמיד נתנו לי הכול בין אם ביקשתי ובין אם לא

אין על אבא שלי בעולם הזה אבל הוא נותן יותר מידי חופש וזה לא טוב לדעתי ועם אמא אין שום חינוך

השיטת חינוך היא שנהיה חברים טובים מאוד לא קשור לזה שהם ההורים שלי.
אני קורא לאבא שלי אחי ומספר לו הכל.
ההורים שלי הם הפסיכולוגים שלי.
ולדעתי זה המצב הכי טוב שיכלתי לבקש

תמיד לתמוך ולגרום לנו לצמוח ולהתפתח ולפתח לעצמנו עתיד טוב ויציב

למה כולם פה רושמים דברים כאלה חמודים אוף
יש לי הורים סובייטים, אפס רגש
אסור להביע רגשות, אסור לבכות כי מי שבוכה חלש
ציונים מתחת ל95 אומרים בעצם שאתם כישלון ולא ייצא ממכם כלום. בריאות נפשית זה חרא, אם לא טוב לך תגרום לעצמך שתרגיש טוב. אסור לאכול "יותר מידי" כי אז לא תעברי בדלת , אני עם הפרעות אכילה כבר 5 שנים, אחרי 2 אישפוזים. ועדיין הם מכחישים את המחלה וקוראים לה "דיאטה"
צרחות וקללות אם אני מנסה להביע את דעתי או את התחושות שלי כי אסור לי, רק להורים שלי קשה
אם לי יהיה קשה אז אני צומיסטית מתמסכנת ובעקרון יש לי רשימה ארוכה אבל אמ כן
זו השיטת חינוך

לתת לי לעשות מה שאני רוצה בגבול הטעם הטוב
למשל להאמין במה שבא לי, לעשות איזה תחביב שאני רוצה, להיפגש עם מי שבא לי
הם לא מתערבים לי בחיים ולא אומרים לי איך לחיות, לא מחטטים לי בדברים האישיים
למדתי להיות ממש עצמאית למשל לחפש בגוגל כדי להכין שיעורים כי הם לא רצו לעזור לי.. אבל הם כן דואגים לי מכינים אוכל כביסות נותנים אהבה
הם רק דרשו שיהיה לי מינימום 12 שנות לימוד ובגרות מלאה מה שגם ככה רציתי. מפה לשם אני בתואר שני
אחלה שיטה

השיטה של אבא שלי ממש פשוטה
לכול דבר יש סיבה,ושציונים זה לא הכל בחיים צריך להיות בן אדם טוב