10 תשובות
שואל השאלה:
הייתי כל כך מובכת ומושפלת, על היום הראשון איזה עצבים.
"הכל בסדר אנה?" שאל אותי גייקוב אחד מהעובדים האהובים עליי.
"כן, סתם יום מתיש" עניתי באנחה קלה. "תוכל להחליף איתי הזמנה?, אין לי כח לבחורים שם".
"כן בטח" ענה בחביבות, "תודה" אמרתי והלכתי לשולחן אחר.
המשכתי לעבוד ומבלי ששמתי לב הגיעה השעה 13:00,
הלכתי להגיד להתראות לתומאס ויצאתי מהמסעדה מותשת.
הסתכלתי בטלפון וראיתי 4 שיחות שלא נענו מ: גאייל הבויפרנד❤
"פאק" מילמלתי, רק זה חסר לי.
כשאני לא עונה לו הוא מתחרפן ואני לא מעוניינת לריב איתו עכשיו.
הלכתי הביתה מתוסכלת מרצף הדברים העצבנים שקרו לי היום.
הגעתי הביתה וראיתי שהמכונית של גאייל חונה איפה שהאוטו של ננה היה אמור להיות.
פתחתי את דלת הכניסה וישר כשנכנסתי ראיתי את הפנים הכעוסות של גאייל.
"למה את לא עונה כשאני מתקשר אה?" צעק עליי.
"אני עובדת גאייל אני לא יכולה לענות לך" אמרתי וגלגלתי עיניים
"אל תגלגלי לי עיניים שמעת?" אמר ותפס בחוזקה ביד שלי. "אתה מכאיב לי, תעזוב לי את היד" אמרתי בעדינות כדי לא לעצבן אותו יותר מדי.
הוא שיחרר את היד, ואני הלכתי למטבח למזוג לי כוס מים.
בזמן ששתיתי גאייל בא מאחורי ונישק לי את הצוואר,
אני שונאת את המצבי רוח המתחלפים שלו.
הסתובבתי אליו והוא נישק אותי, "סבתא הלכה לשבוע אז יש בית ריק" קטעתי אותו מהנשיקה, והבטתי בפניו, בעיניים החומות שלו ובשיער השחור בהיר המבולגן שלו.
"יופי אז אפשר לחגוג הלילה" אמר בחיוך זדוני וחזר לנשק אותי.
"את האמת שלא" אמרתי ושוב קוטעת אותו מהנשיקה, "יש לי משמרת לילה היום" אמרתי בשקט, וצופה כבר את התגובה שלו.
"נו כוסעמק מה שוב" אמר ושוב חזר למצב רוח העצבני שלו "תמצאי חיים במקום לעבוד כל היום" אמר בעצבים כאילו שזאת ההחלטה שלי.
"סליחה נו אתה יודע שלא התכוונתי לעצבן אותך" חיבקתי אותו "מבטיחה שהשבוע אני אפצה אותך" אמרתי וראיתי איך החיוך שלו עולה.
"טוב מאמי אני תכף חוזר עם כמה חברים תארגני לנו קצת אוכל" אמר ויצא החוצה.
הבטתי בתקרה בתסכול, מלצרית בעבודה ומלצרית בבית.
הכנתי כמה צלחות עם כיבוד ושתיה והנחתי על השולחן באי חשק.
החברים של גאייל לפתע נכנסו והתיישבו ישר על הכורסאות והתחילו לעשות רעש ובלאגן.
אני לא סובלת את חברים שלו, ועוד יותר לא סובלת שהם באים לכאן כאילו זה איזה מועדון של אבא שלהם.
"אנה יכוסית מה הולך" אמר אחד החברים של גאייל, הסתובבתי לגאייל לראות איך הוא יגיב שחבר שלו קרא לי פאקינג כוסית, אבל כצפוי הוא היה שקוע בטלויזיה ולא אמר דבר.
הלכתי לחדר עצבנית וחיכיתי שאצטרך ללכת כבר למשמרת לילה.
נשכבתי על המיטה עיפה ונרדמתי.
..
"אנה!!, אנה!!! נו קומי כבר את מאחרת" פתחתי עיניים וראיתי את סופיה עומדת מולי.
"שיט מה השעה כבר" קמתי במהירות מהמיטה. "את מאחרת בשעה, תומאס עצבני מאוד הוא שלח אותי לקרוא לך כי את לא עונה לטלפון" היא אמרה בעצבים.
"תודה שהערת אותי" אמרתי בחיוך, וירדנו בזריזות במדרגות כדי להגיע כמה שיותר מהר למסעדה
הייתי כל כך מובכת ומושפלת, על היום הראשון איזה עצבים.
"הכל בסדר אנה?" שאל אותי גייקוב אחד מהעובדים האהובים עליי.
"כן, סתם יום מתיש" עניתי באנחה קלה. "תוכל להחליף איתי הזמנה?, אין לי כח לבחורים שם".
"כן בטח" ענה בחביבות, "תודה" אמרתי והלכתי לשולחן אחר.
המשכתי לעבוד ומבלי ששמתי לב הגיעה השעה 13:00,
הלכתי להגיד להתראות לתומאס ויצאתי מהמסעדה מותשת.
הסתכלתי בטלפון וראיתי 4 שיחות שלא נענו מ: גאייל הבויפרנד❤
"פאק" מילמלתי, רק זה חסר לי.
כשאני לא עונה לו הוא מתחרפן ואני לא מעוניינת לריב איתו עכשיו.
הלכתי הביתה מתוסכלת מרצף הדברים העצבנים שקרו לי היום.
הגעתי הביתה וראיתי שהמכונית של גאייל חונה איפה שהאוטו של ננה היה אמור להיות.
פתחתי את דלת הכניסה וישר כשנכנסתי ראיתי את הפנים הכעוסות של גאייל.
"למה את לא עונה כשאני מתקשר אה?" צעק עליי.
"אני עובדת גאייל אני לא יכולה לענות לך" אמרתי וגלגלתי עיניים
"אל תגלגלי לי עיניים שמעת?" אמר ותפס בחוזקה ביד שלי. "אתה מכאיב לי, תעזוב לי את היד" אמרתי בעדינות כדי לא לעצבן אותו יותר מדי.
הוא שיחרר את היד, ואני הלכתי למטבח למזוג לי כוס מים.
בזמן ששתיתי גאייל בא מאחורי ונישק לי את הצוואר,
אני שונאת את המצבי רוח המתחלפים שלו.
הסתובבתי אליו והוא נישק אותי, "סבתא הלכה לשבוע אז יש בית ריק" קטעתי אותו מהנשיקה, והבטתי בפניו, בעיניים החומות שלו ובשיער השחור בהיר המבולגן שלו.
"יופי אז אפשר לחגוג הלילה" אמר בחיוך זדוני וחזר לנשק אותי.
"את האמת שלא" אמרתי ושוב קוטעת אותו מהנשיקה, "יש לי משמרת לילה היום" אמרתי בשקט, וצופה כבר את התגובה שלו.
"נו כוסעמק מה שוב" אמר ושוב חזר למצב רוח העצבני שלו "תמצאי חיים במקום לעבוד כל היום" אמר בעצבים כאילו שזאת ההחלטה שלי.
"סליחה נו אתה יודע שלא התכוונתי לעצבן אותך" חיבקתי אותו "מבטיחה שהשבוע אני אפצה אותך" אמרתי וראיתי איך החיוך שלו עולה.
"טוב מאמי אני תכף חוזר עם כמה חברים תארגני לנו קצת אוכל" אמר ויצא החוצה.
הבטתי בתקרה בתסכול, מלצרית בעבודה ומלצרית בבית.
הכנתי כמה צלחות עם כיבוד ושתיה והנחתי על השולחן באי חשק.
החברים של גאייל לפתע נכנסו והתיישבו ישר על הכורסאות והתחילו לעשות רעש ובלאגן.
אני לא סובלת את חברים שלו, ועוד יותר לא סובלת שהם באים לכאן כאילו זה איזה מועדון של אבא שלהם.
"אנה יכוסית מה הולך" אמר אחד החברים של גאייל, הסתובבתי לגאייל לראות איך הוא יגיב שחבר שלו קרא לי פאקינג כוסית, אבל כצפוי הוא היה שקוע בטלויזיה ולא אמר דבר.
הלכתי לחדר עצבנית וחיכיתי שאצטרך ללכת כבר למשמרת לילה.
נשכבתי על המיטה עיפה ונרדמתי.
..
"אנה!!, אנה!!! נו קומי כבר את מאחרת" פתחתי עיניים וראיתי את סופיה עומדת מולי.
"שיט מה השעה כבר" קמתי במהירות מהמיטה. "את מאחרת בשעה, תומאס עצבני מאוד הוא שלח אותי לקרוא לך כי את לא עונה לטלפון" היא אמרה בעצבים.
"תודה שהערת אותי" אמרתי בחיוך, וירדנו בזריזות במדרגות כדי להגיע כמה שיותר מהר למסעדה
אנונימית
את כותבת ממש יפה.
את כותבת מדהים ממש אהבתי
את כותבת ממש יפה. יש המשך?
אם כן תוכלי לשלוח פה/בפרטי? (:
אם כן תוכלי לשלוח פה/בפרטי? (:
יאא את כותבת מהמםם את מפרסמת את זה?
את כותבת נדיר, אם זה היה ספר הייתי קוראת אותו
את כותבת ממש יפה אשמח אם תכתבי איפה אפשר לקרוא את ההמשך
את כותבת מאוד יפה אהבתי יש המשך?
שואל השאלה:
ירא איזה כיף שאהבתם
אני מפרסמת את זה בוואטפד, אני אשלח קישור
ירא איזה כיף שאהבתם
אני מפרסמת את זה בוואטפד, אני אשלח קישור
אנונימית
תודהה