כנסו כנסו רק תרוויחו כל הקודם זוכה!!

כתבתי את הקטע הזה מה דעתכם עליו...?

משמעות החיים...
חיים עם משמעות...
מחשבות מתרוצצות במוחי והוא כמעט שמתפקע...
לא מניח, לא מרפה...
רק מכה ומכה...
ואני רק ילדה קטנה, מרגישה אבודה.
הדמעות מרטיבות את הלחיים
וכבר צורבות העיניים מלילה או שניים...
עולה הייתה אך מרגישה שקופה...
וליבי כבר כמעט ונכבה.
אך אז אי שם מתוך הערפל
מפציעה קרן שמש חמימה ומלטפת ואני הילדה הקטנה התמימה הפתייה...
מרגישה מחובקת.
מתמכרת לחום להאהבה והחמלה,
אך אט אט מגלה ...
קרן השמש הייתה פנס ...
ועכשיו במלכודת כבר נתפסתי.
החום נעלם, האהבה מתגלה כשנאה,
והחיבה לא יותר מנשיכה...
הארס מתפשט מרגיש חמים...ממכר.
בפנים עמוק יודעת, אף פוחדת לצאת
התחושה ממכרת....והסוף קרב...
הכל אני יודעת.
אך חולשה עוטפת...
והלב משליט עצמו על הכל.
ואז ביום אחד
קול מוכר וחמים מגיע ממרחקים
קול שמזליג לי דמעות כמים במורד הלחיים וקורע את השמיים...
החולשה נעלמת ופתאום מתעוררת...
בוכה
כאובה
וחלשה יותר מקודם...
העייפות עליי גוברת וכמעט ששוב מתייאשת, ואז אלוקים, ליבו יוצא אלי, ילדתו שכל כך קשה התמודדה עם המסע ןהעול הנורא,
גרונה צחיח ושפתיה חרבות ורגליה יחפות...
אך בחיבוק גדול נופלת לחיקו ומרגישה שוב כל כך מוגנת....
בוכה על כל קושי שהיה אך מרגישה בטוחה וחזקה.
הארס כבר כמעט נמס לגמרי ..
יודעת שהלאה קל לא יהיה.
אך עם זאת אדע שצלקות לעולם אינן בושה ומעידות על גדולה.