עברתי הרגע על התכתבויות שלי בסטיפס לפני שנה על אנשים

ופשוט נזכרתי כמה רע היה לי וכמה רע לי עדיין עכשיו והכל השתנה אבל גם כלום לא השתנה.
הייתי כל כך תמימה וקטנה שם וניסיתי לגרום לאנשים לבחור לחיות בדרך שאין לי, פתאום נזכרתי כמה המשמעות של לקום בבוקר הייתה להתכתב עם אנשים פה ועכשיו כל אחד במקום אחר

ואני מרגישה תקועה כי אני לא התקדמתי כמוהם ונשארתי באותו המצב, ואני לא מאמינה שכבר עברה שנה
ואני מסתכלת לאחור וחשבתי שזה נורמלי ומה שרשמתי נשמע מטורף-הבעיה שאני עדיין חושבת ככה:/
אני לא יודעת מה זה גורם לי להרגיש אבל בכל זאת


אני לא יודעת מה אני באה להגיד כאן, סתם פריקה כזאת