3 תשובות
אתה בדיוק כמוה, אתה פורק לנו פה את כל זה במקום לשלוח לה מה שכתבת פה. צריך לומר לה , לא לצפות שזה ישתנה לבד
אם אתה דואג לה באמת תעזור לה להבין שהתלונות והבכי שלה הם לא אלן שיעזרו לה להתקדם ולעבור את הזמן בצבא בטוב. זה רק מדרדר אותה ופוגע גם בה וגם בך בסופו של דבר.
אם היא לא מבינה לצערי תיפרד ממנה, חברה אמורה להיות לך כמו עזר ולא מעמסה. ומספיק אתה בקרבי ולשניכם קשה, לא צריך להיות עליל עוד עומס..
שואל השאלה:
אני לא כמוה הבעיות האישיות שלי אני פותר בעצמי ולא פורק לאנשים, במקרה הזה זה כי אני ממש נואש וניסיתי כבר מלא פעמים, זה לא שאני יכול להגיד לה "שומעת כבר מעיק לי לעזור לך כל פעם עם זה שאת מבואסת" כי אחרי זה היא תיסגר איתי ואני לא רוצה להיפרד ממנה
אנונימי
אז הדרך היחידה היא לנחם אותה או לנסות להוציא אותה מזה, כמובן איתה ביחד ואולי עם עזרה מהמשפחה שלה.
לתמוך ולחבק כשהיא בוכה פעם או פעמיים זה בסדר, זה קורה היא אנושית. אבל זה לא אמור להפוך להיות קבוע. אם היא תמשיך להיות סגורה החיים לא יפתחו לה דלת לבד.
תמליץ לה אולי שתתייעץ עם פסיכיאטר או שתתן לה עצות איך להתיידד עם בנות שם כדי לא להישאר לבד כל הזמן
בעיקרון , זה שאתה לא נוטש אותה ברגעים כאלה ורק רוצה לחזק אותה ראוי לגמרי להערכה. לא כל אחת זוכה למישהו כמוך.