אני חושבת שדת מוציאה אנשים על הקצה

מסכימה.

את מאמינה באהבה? איך את יודעת אם זה לא מוכח מדעית
את פשוט יודעת
ככה אנחנו

מסכים ומחזק, דת זה דבר שצריך להוקיע מהעולם, היא רק מביאה נזק וסבל (במעטה ובמסווה של "אמת" ואפילו "אושר") לעולם.

שואל השאלה:
^^אהבה זה חומר כימיקלי במוח שכבר הוכח מהו ולמה הוא משמש... תיקרא קצת.
אלוהים להפך, לא הוכח דבר.

אני מאמינה שהוא קיים כי אני מרגישה שאני מדברת אליו הוא שומע. ואי אפשר להתווכח על רגשות ואמונות של אנשים, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה למה זה ככ אכפת לך? ואני מאמינה מרצוני אני לא "כבולה" לאף אחד אל תדאגי

מסכים לגמרי

תראי, אני לא מסכימה עם מה שאת אומרת.
יש הוכחות. הוכחות מדעיות, רוחניות וכו'.
אני לא כבולה, ואני בטוחה שאף אחד לא כבול.
ה' קיים, לא צריך להיות גאון בשביל להבין את זה.
וגם אם אני מאמינה באלוקים, מה זה עניינך? זה לא משפיע עלייך ולא אמור להפריע לך.
שכל אחד יעשה מה שטוב לו, ואם אני מאמינה בה' וטוב לי, וכיף לי לקיים מצוות וללכת להתפלל זה מה שאני אעשה.
זה סתם זילזול.

אני לא מדבר על אהבה בקטע כזה אני מדבר על זה שאת נמצאת לדוגמא שנה עם בן זוגך
את מאמינה בזה שהוא אוהב אותך הוא אומר לך אבל זה לא בהכרח נכון
את מאמינה בזה כי את יודעת שזהו הדבר האמיתי והנכון

כי אני מאמינה בזה.
אני מאמינה שאלוהים קיים.
לא אמרתי לך להתלבש ככה.
לא אמרתי לך לדבר ככה.
לא אמרתי לך לאכול ככה.
אני מאמינה בזה.
ואני לא מרגישה כבולה ותופתעי אני מרגישה חופשייה.
זה מצחיק שאת אומרת סתם דברים.
חוץ מזה מה אכפת לך איך שאני מתלבשת או איך שאני מדברת או מה אני אוכלת או שותה.
הרי לדעתך זה בעיה שלי, לא?
האמונה שלי עושה לי רק טוב.
נולדתי לחיים האלה ואני מודה על זה.
תתחילי לכבד אנשים שלא מאמינים במה שאת מאמינה.

אז במה את מאמינה בדיוק, איך אפשר לחיות אם את לא מאמינה בכלום...
ואת לא צריכה להסתכל על העונשים, תסתכלי על הדברים הטובים שיש בדת

שואל השאלה:
למה אתם ישר אומרים שאני מזלזלת ומזה אכפת לי? אכפת לי כי לא פעם ולא פעמיים כפו עליי את הדת שלכם. אז מעניין אותי למה היא כלכך חשובה לכם.

im the alpha of wolves איפה ההוכחות? תציגי אותם

שואל השאלה:
פאקינג פרויד,אני לא צריכה להאמין בדרך שלכם, יצרתי דרך משלי ואני מאמינה בה, זה לא דבר להאמין במה שאני יוצרת?

לדעתי זה פשוט חלק מהם.. הם בחרו להתחייב לזה וחלק עוזבים אבל יש כאלה שזה פשוט מה שהם מאמינים בו.
זה כמו שאני רוקדת בלט 3 פעמים בשבוע וזה משפיע על החיים שלי. אני כבולה לזה? הכריחו אותי? לא, אני התחייבתי לזה ומנסה לא להפסיד שיעורים כמה שאני יכולה כי זה עושה לי טוב. לפעמים דברים שמאמינים בהם הם קשים אבל עם הזמן מוצאים בתוכם אושר גם אם הם לא מה שנכון, הם פשוט מה שבחרת לעשות מתוך רצון למשמעות.

אני לא צריכה להציג לך שום הוכחות, לא ביקשתי ממך להאמין במה שאני מאמינה.

יש חוקים במדינה נכון? אז למה את שומרת על החוקים של המדינה? כי את יודעת שהחוקים האלה זה בשבילך שהחוקים האלה עוזרים לך בלי חוקים העולם היה תוהו ובוהו

על אותו עקרון

בדיוק היה לי וויכוח עם המנהל בבית ספר שלי על זה היום.
אני מאוד מסכים.

איך את מצפה להגיע לאמת, אם את מראש יוצאתמהנחות יסוד שגויה?

כל הקטע, שכל מה שכתבת לא נכון בכלל. שום דבר מתוך הדברים שלך לא נכון, חוץ משפט שאותו הבנת בדיקו הפוך ממה שצריך להבין, ואליו אני אתייחס בעזרת ה' יתברך.

אנחנו מאמינים בתורה בגלל שאנחנו יודעים בבירור שהיא מאת האלוקים (שקיומו ברור גם בלי התורה, כי הסדר והחכמה שישבבריאה מעידים על מי שברא אותה), כן אלוקים בעצמו התגלה לכל העם שלנו באותה שמע, ואמר לנו "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ, ב; דברים ה, ו). אז זה לא שמי שסיפר לנו, אל כל העם שמע, ומאז כל האבות מעבירים את זה לבניהם.

המשפט האחרון שלך שיש בו אמת, שמטריד אותך, ודווקא אותו את מבינה הפוך ממה שצריך להבין: "החיים הם מתנה". אכן, החיים הם מתנה, אבל מתנה ממי? מתנות מגיעות לבד? אז לא, זה לא בשביל "עשה מה שבא לך", כי הקב"ה לא יברא אותנו סתם ללא מטרה ותכלית בלי לקבוע לנו חוקים.

גם בישראל שעורי ההתאבדויות נמוכים בקרב דתיים לעומת חילונים, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי[29].

פרסום של הלמ"ס[30] תחת הכותרת "פרופיל האדם המאושר, גרסת הסקר החברתי" נבדקו (בין השאר) תלויות בין מצבי אושר ובדידות על פי הגדרה עצמית, לבין מידת הדתיות של הנבדק באוכלוסייה היהודית בישראל[31][32]:

מרוצים מאוד

התפלגות האנשים המגדירים את עצמם "מרוצים מאוד מחייהם" לפי רמת דתיות:

חרדים - 62%
דתיים - 40%
מסורתיים - 31%
חילונים - 26%



אז הדת לא רק שלא מוציאה אנשים על הקצה אלא להפך גורמת להם להיות יותר מאושרים

מה זה לא מוכח מדעית?
אמונה, זה משהו שמאמינים בו.
אני מאמינה שיש מישהו שאחראי להכל , זה לא נשמע לי הגיוני שלא.
כיף לי ככה. להאמין שיש מישהו ושאני לא לבד. זה הכל, שכל אחד יאמין במה שבאלו

שואלת השאלה-
איפה ההוכחות? את רצינית?
הסיבה לכך שאת חיה, נושמת, יש לך וורידים, כליות, נשמה, עיניים שרואות, לב שפועם ללא מנוחה - בלי שום פגם, זו כבר הוכחה.
העולם, הצמחים, התינוקות שנולדים בכל רגע, מה זה? את חושבת שהעולם פשוט מתנהל ללא יוצר? בלי תכלית, בלי הבנה, בלי שום דבר? זה לא היגיוני.
אבל בטח תגידי לי, איך את מאמינה בו? הרי לא רואים אותו, לא שומעים אותו, לא מריחים אותו, לא יכולים לגעת בו, אז איך בידיוק את מאמינה?
אני אגיד לך למה:
כי אני רואה את היצירה שלו, אני לומדת עליו ורואה את הניסים.
כמה שהיצירה יותר מתוחכמת זה מראה על כך שיש יוצר דגול.
קחי דוגמא, כל יצירה שמזדמנת לנו בחיים-
מחשב, טלפון, מקרן, כיסא, שולחן, כל דבר שתרצי, שתינו יודעות שאם יש יצירה, חייב להיות יוצר.
אתאיסטים שבאים ואומרים שהיצירה והבריאה המדהימה הזו נוצרה מפיצוץ אקראי, והכל היה חייב להתרחב משום מקום ואז הכל התפתח באבולוציה, ודבר אחד הוביל לדבר אחר זה לא כל כך חכם.
אבל כשהפרופסורים אומרים את זה, כולם קונים את זה. הם חיים עם זה, הם לומדים על זה, הם הולכים להיבחן על זה, עוברים את המבחנים ואז הופכים להיות פרופסורים, ומצטערת על צורת הדיבור שלי, הם פשוט ממשיכים ללמד את השטויות הללו לעוד אנשים, והאנשים האלו ילמדו עוד אנשים, ואת יודעת משהו? אני יכולה להבטיח לך שאף אחד לא מאמין למה שהוא מלמד.
למה? כי כל אדם נורמלי יודע, אם יש כיסא, חייב להיות נגר. אני לא מכירה אותו, אבל מה שכן, אני מוכנה להישבע לך שנגר יצר את הכיסא.
ושלא נדבר על שאר הבריאה.
תראי את הגלקסיות, על התנועה שלהן. הכל מסודר יפה מאוד. שום דבר לא קורס, יש השגחה על כל סנטימטר של הבריאה.
את יודעת משהו? אני לא מאמינה שיש אדם אחד, בכל ההיסטוריה שבאמת מאמין שהכל נוצר לבד ואין מי שישגיח על הכל. זה לא מציאותי.
האם אי פעם ראית יצירה, בכל מקום בעולם, בכל תרבות בארץ, בכל שפה, כל יצירה שנוצרה על ידי כל אחד שלא היה לה תכלית?
אם היצירה הכי מתוחכמת היא העולם, ובעיקר בני האדם, המוח שלו, הכבד שלו, מערכת העצבים שלו ועוד אלפים אלפים של מערכות שונות בגוף האדם, יהיה אפשרי שהוא נוצר ככה? בלי סיבה?
אז זהו שלא. לכל דבר בעולם יש יוצר.
וזו רק טענה אחת מתוך מיליוני טענות והוכחות אחרות שאלוקים קיים.
ואם את שוללת את זה, זו כבר הבעיה שלך.

שיעשו מה שהם רוצים מה אכפת לך

הפוך לגמרי
אנחנו מאמינים במשהו שמוכח לגמרי, משהו שאנחנו יודעים שנכון, ואנחנו חיים על פי זה הולכים על פי האמונה שלנו בכל נקודה בחיים

שואל השאלה:
^ נכון "אתם הולכים על פי האמונה בכל נקודה בחיים", אתה בעצמך מודע שזה משנה לכם כל צעד בחיים, איפה החופשיות פה בדיוק?

וזה משהו שמוכח לגמרי? לא זה לא, אל תגיד דברים סתם אם אין לך דרך להוכיח את עצמך

שואל השאלה:
למה אתה חושב שאני כבולה למשהו אחר? רק כי אתה לא יכול להבין קונספט של חופשיות לא אומר שאחרים לא יכולים

" רק כי אתה לא יכול להבין קונספט של חופשיות לא אומר שאחרים לא יכולים"

אני רק רוצה להבין משהו. אם את רוצה לרצוח מישהו, את יכולה ללכת לרצוח אותו? (חוקי מדינת ישראל אוסרים את זה, וגם ההלכה אוסרת את זה). את יכולה ללכת לחנויות ולקחת מה שאת רוצה? מותר לך להיכנס לאזורים בתשלום חופשי ולגנוב מה שאת רוצה? (חוקי מדינת ישראל אוסרים את זה, וגם ההלכה אוסרת את זה). מותר לך להגיד לשון הרע על אנשים ועל חברות חופשי? (חוקי מדינת ישראל אוסרים על זה, וגם ההלכה). מותר לך להעלים מס? (חוקי מדינת ישראל אוסרים על זה, וגם ההלכה). יש עוד מלא דוגמאות.

הינה, איזה יופי, חוקי מדינת ישראל משפיעים על איך שאת תדברי (לשון הרע, הוצאת דיבה), וגם התורה אוסרת על אותו דבר, גם חוקי מדינת ישראל קובעים לך לאן את יכולה ללכת ולאן לא (את לא יכולה לשחות לסוריה מהכינרת, את לא יכולה להדליק אש בכל מקום, את לא יכולה להיכנס לבסיסיים צבאים מתי שבא לך, חופשי, וכך גם התורה אוסרת בחלק מהמקרים), את לא יכולה ללכת לקניון שהוא סגור או לפארק לאומי שהוא סגור (הינה גם את מושפעת באמצעות חוקי המדינה על זמנים), ואת לא יכולה ללכת בעירום מלא ברחוב או רק עם לבוש מינימלי או להיכנס ככה לחנויות ולקניונים (הינה גם את מושפעת על ידי חוקי מדינת ישראל בנוגע לבוש)..

אז גם את מוגבלת על ידי חוקי מדינת ישראל בדרך שאת..
מדברת (לשון הרע, הוצאת דיבה)
מתלבשת (עירום מלא ברחוב/חילקו בחנויות/בכיתה)
אוכלת (אסור לאכול בכל מקום, יש אוכל שאסור להכניס לארץ לפי חוק)
שותה (לא בכל מקום מותר לשתות, יש חוקים על אלכוהול)
הולכת (לא לכל מקום את יכולה ללכת, בסיס צבאי)
מתי (את לא יכולה ללכת לים בחורף שיורד מבול ואת לא יכולה לשהות בפארק לאומי סגור)
עם מי (צווי הרחקה מאנשים, הטרדה וכו')

בתור מישהי חופשייה, נראה שיש הרבה הגבלות במדינה, שרק במקרה הרבה פעמים תואמים גם להלכה, וכאזרחית במדינה את מחוייבת לציית לכל החוקים, וכן גם לחוקים של המסגרת שאת נמצאת בה.

עריכה:
אגב שמת לב לקורונה? מה כאן?
כל אזרחי מדינת ישראל, בלי קשר לדת שלהם, ולמה הם מאמינים היו בסגר פעמיים. כלומר קבעו לכולנו לאן ללכת, מתי (רק שצריך אוכל או משהו רפואי בנק כאלו), כמה ללכת, עם מי ללכת, עם מי לא (להתרחק 2 מטר), לא להתחבק, לא להתנשק, להתחסן, לשים מסיכות, בידודים וכו'. זה רק מוכיח שגם את "כבולה" לחוקי מדינת ישראל, וכן גם אנחנו.

שואלת השאלה
בדיוק זה, אני מאמין במשהו, והולך על פיו, יש לי מטרה בחיים
את מגדירה עצמך כחופשית, אבל מה בחיים שלך עשית שהיה באמת מהותי למשהו? משהו שאת באמת מאמינה בו? ואם את מאמינה בו - האם את תפחדי ללכת בדרך הזו כי את מכירה לחופש?

שואל השאלה:
אני מאמינה בדברים שאני עושה ובדרך חיים שביניתי לעצמי, מה עשיתי שהיה מהותי? מה שמהותי בשבילי אולי לא יהיה מהותי בשבילך, אבל אני לא בונה לעצמי חוקים שמגבילים אותי

^והממשלה כן, ואת מחוייבת להם. לכל אחד יש את הערכים שלו שהוא לא מוכן לעבור עליהם.

^^אז את למעשה לא מאמינה בשום דבר חוץ מעצמך
לא במי שברא אותך
לא במי שאת חייבת לו את הקיום שלך
מי שעוזר לך כל יום
יפה

שואל השאלה:
מי ברא אותי? אני חלק מהעולם, חלק מהחיות, הצמחים, האדמה, השמיים, הגלקסיות, אני רק עוד חתיכה קטנה מהדבר העצום הזה, מי שברא אותי זה גם מי שברא את כל מה שמסביב, ואני לא חושבת שזה אלוהים.

אני חייבת למישהו את הקיום שלי? למה? אם מישהו החליט להביא אותי זה בחירה שלהם, מה זאת אומרת אני חייבת משהו? אני לא התחייבתי לדבר?

מי שעוזר לי כל יום? וואלה אני מודה ומנסה להחזיר לאותם אנשים שעוזרים לי, לאנשים שנימצאים שם בתקופה הכי קשה בשבילי, מי אמר שחברה טובה תומכת זה עבודה של אלוהים ולא שלה?

^אם לא התחייבת לכלום, אז כל הדוגמאות שהבאתי למעלה לא חלות עלייך? כאזרחית במדינה יש לך מלא חובות. כנ"ל כתלמידה. כעובדת. מישהו יצר אותך - אמא שלך ואבא שלך, ואותם גם יצרו. בכל מקרה עצם העובדה שנוצרת וזה לא משנה איך (אבולוציה, מפץ הגדול, אלוהים, הכול ביחד) זה לא אומר שאין לך מחויבות, אין מה לעשות את חייבת להקשיב לחוקים מסוימים ולהיות מוגבלת באיזה שהיא צורה.

שואל השאלה:
^לפי הבנתי compass דיבר על אלוהים, לכן עניתי על אלוהים.

המחוייבות שלי להורים שלי זה דבר אחר ונושא אחר, הנושא פה זה דת, לא הורים

^זו לא הנקודה שלי. את שאלת ואני מצטט: "אם מישהו החליט להביא אותי זה בחירה שלהם, מה זאת אומרת אני חייבת משהו?"

זה לא משנה כרגע איך הגעת לעולם בין אם זה אלוהים, המפץ הגדול או אבולוציה או אפילו הכול ביחד, הנקודה שלי שלא משנה איך הגעת לכאן, את כאן חייבת לעמוד בחוקים מסוימים. גם כאן בסטיפס אי אפשר לעשות מה שרוצים, אנחנו מוגבלים בהתאם לחוקי האתר וזה לא משנה איך הגענו לכאן. כנ"ל חוקי המדינה. יש לך חוקים ומחויבות - כפי שאת ציינת להורים שלך, למדינה, לבית ספר, לצה"ל אם תתגייסי/התגייסת, לעבודה וכן הלאה. אין לך רגע חופשי, וכפי שהוכחתי למעלה את מוגבלת באותם דברים שאת טוענת שהמאמינים מוגבלים.

ואם ההורים שלך, בחרו להביא אותך, את עדיין מחוייבת אליהם.

באותה מידה, אם אלוהים ברא אותך, בהנחה שהוא קיים, ייתכן שאת כן חייבת לו.

מה הבעיה להאמין במשהו שאין לו הוכחה? גם את מאמינה במשהו שאין לו הוכחה.

א. האל הוא לא חומרי, לכן לא תוכלי להוכיח אותו (או את אי קיומו) באמצעות המדע. המדע לא נועד לענות על שאלות כאלו, המדע בודק חומר באמצעות חומר, המדע לא יכול לבדוק האם האל קיים, כי הוא לא חומרי. יתר על כן, בשביל להביא הוכחה כזו, צריך לסרוק את כל המרחבים של היקום, האם המדע מסוגל לזה? לא נראה לי.

ישנם מספר טיעונים לוגיים (שאני ממש לא מתכוון להיכנס אליהם עכשיו), ישנם גם עובדות ארכיאולוגיות ומדעיות שכן מסתדרות עם הכתוב (וכן, יש גם חוסר עובדות מדעיות ארכיאולוגיות לחלק מהסיפורים, אולי בעתיד ימצאו משהו, אולי לא). בכל מקרה, אין כאן אף סתירה. אפשר להאמין באלוהים ולהסכים שאין הוכחות לקיומו, הרי יש מספיק סיבות להאמין, הרוב לא מאמינים רק בגלל "שיש הוכחות" או רק בגלל "שאין הכוחות", בדיוק מהסיבה שציינתי, שלא ניתן להוכיח את זה, אפשרי בהחלט להאמין ולהסכים שאין הוכחה. באותה מידה, אני יכול לטעון שלפני 3,562 שנים היה רועה צאן בשם אלברט, בלונדיני עם עיניים כחולות, התגורר ברוסיה. אם בא לי להאמין בזה, זכותי, אאמין בזה, אין לי הוכחה שזה קרה, אך האם זה באמת לא קרה? כנ"ל לגבי חייזרים, אם בן־אדם מאמין בחייזרים, ניתן לעצור אותו? מישהו סרק את כל היקום על־מנת לשלול את קיומם? לכן, לא תוכל לשלול את קיומו של האל מ־"היעדר ראיות".

ב. שמעת על "אקסיומה"? או על הנחת ייסוד? אם לא, מוזמנת לקרוא על זה בויקיפדיה, למרות שאני כן מתכוון להסביר את המושג. ישנם לא מעט אמונות, שכל אדם מאמין, שהן לא מוכחות אך מקובלות על כולם (או לפחות על הרוב) כנכונות, "זה לא מובן מאליו", "לא צריך הוכחה לזה, זה פשוט ברור שזה נכון". אתן לך מספר דוגמאות שתוכל להבין:


מוסר: לא צריך את האמונה בשביל להבין שיש משהו לא מוסרי. אני מניח שתוכלי להסכים איתו, שלרצוח מישהו זה מזעזע ולא מוסרי. לגנוב משהו, גם כן לא מוסרי. אונס, מעבר לזה שזה ממש מזעזע, זה גם כן לא מוסרי, מסכימה? אם כך, האם יש לך הוכחה לכך שזה לא מוסרי? אם לא, למה אתה
מאמינה שזה לא מוסרי? אין לזה הוכחה. וזה בגלל אקסיומה.

קיום של עולם החיצון: איך את יודעת שכל היקום הזה קיים? אולי הכל פנטזיה של המוח שלך? אולי אתבכלל מדמיינת את כל המציאות הזו? לא ניתן להוכיח את זה, אבל זה ברור מאליו שאנחנו חיים כרגע במציאות פיזית ושזה לא דמיון שלי, שלך או של אחרים, כי זו הנחת ייסוד.

ישנן דוגמאות נוספות אך אני מניח שהבנת את הנקודה שלי. כך שגם במקרה הנ"ל, ניתן להכניס את האמונה באל כהנחת ייסוד שתמונה אצל חלק מהאנשים. לכן, לא ניתן לשלול את קיומו של האל. כך למשל גישתו של הלוגיקן המודאלי אלווין פלנטינגה, אשר אומרת שניתן לסמוך על הנחות הייסוד שלנו כל עוד אין לנו סיבה לפקפק בה. לכן, אם מדובר בהנחת יסוד של אדם, אין סיבה לשלול את קיומו של האל.

ג. כן ישנן הוכחות, ואני לא מתכוון להיכנס אליהן עכשיו. כל עוד ישנן טענות לקיום האל, בלתי אפשרי לטעון שאין אל, אפשר להסיק אחד משני הדברים הבאים: יש אל לעולם או "לא השתכנעתי מהראיות, לכן אני לא יודע האם יש אל". למה? כי כל עוד כן יש טענות שלא הופרכו לחלוטין, לא ניתן לשלול את קיומו של האל. או שנשארים בספק, או שמודים בעובדות. כן, כל הטענות קיבלו ביקורת כזו או אחרת, אך גם הביקורת קיבלה ביקורת ונכון להיום לא הפריכו את כל הטענות. ייתכן שבעבר נטענו מספר טיעונים שהופרכו, אך נכון להיום יש מספיק הוכחות שלא הופרכו (לוגיות למשל).

ד. לחשוב שאין אלוהים בגלל שאין הוכחות אליו זהו כשל לוגי בשם: "אד איגנורנטיאם" או "טיעון מהיעדר דמיון." היעדר ראיות לא מעיד על היעדר. למשל, היעדר ראיות לזהב באורנוס לא מעיד על היעדר זהב באורנוס. זה אומר רק דבר אחד: שאנחנו לא יודעים אם יש זהב באורנוס או לא. העדר ראיות מעידה על היעדר רק כאשר אתה טוען x, מצפה ל־y וזה לא מתממש. למשל, אם אטען שיש לך אריה בבית, את תצפי לראות אותו, להרגיש אותו, לשמוע אותו או כל דבר אחר (בהנחה שאני צודק). אך אם תגיעי לבית, ולא תראי את האריה בבית, רק במקרה כזה, חוסר היעדר מעיד על היעדר. האם זה במקרה הנ"ל? לא.